נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי נערך על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום. חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית יש השלכות גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון, האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל (יפה אהרוני).

אוניברסיטת פלורידה חנכה השבוע ספרייה דיגיטלית חדשה וחדשנית הכוללת גם מרכז משאבים למחקר. הספריה הדיגיטילית DigiNole מייצגת את המילה האחרונה בתחומי הספריות הדיגיטליות האקדמיות, אך יותר מכך היא מהווה מיזם תיעוד ומידע שיתופיים של חוקרי ומידעני אוניברסיטת פלורידה כולה. בסקירה מוצגת גם הערכה לגבי מערכת החיפוש המתקדמת בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פלורידה (עמי סלנט).

המאמר מתמקד בחשיבותם של אוספים דיגיטליים של ספריה עבור סטודנטים. הנושאים שנידונו כוללים את המערכת לניהול למידה (LMS) המשובצת בספרנות, מודלים לתמחור הספריה עבור ספרים אלקטרונים (E-books), ואת תחילתה של תנועת הגישה החופשית (Open access) בשנת 1990 והמאגר החופשי ArXiv.org הכולל למעלה מחצי מיליון מאמרים אקדמיים אלקטרונים (John J. Burke, Beth E. Tumbleson).

הספריה הדיגיטלית של גוגל, הידועה בשם Google books מתפתחת לה בשקט באינטרנט והיא מונה כבר כ-2 מיליון ספרים בעולם וכמה אלפי ספרים בעברית. קצב העלאת הספרים אינו מהיר אך הוא מתקדם לאורך זמן. קצב העלאת הספרים הסרוקים תלוי בהסדרי זכויות היוצרים אליהם הגיע גוגל עם מול"ים בעולם. לגוגל יש קשר עם 30 אלף מו"לים ברחבי העולם וגם עם מו"לים בישראל, כך לדוגמא, יש שיתוף פעולה בין גוגל לאוניברסיטה הפתוחה ברעננה וכל שנה נוספים מאות ספרים של האוניברסיטה הפתוחה לאוסף הספרים הסרוקים של גוגל (עמי סלנט).

בשנתיים האחרונים עבדו מיטב המומחים בישראל על פיתוח הספרייה הדיגיטאלית של מכון מופ"ת והתוצאה לא רק מרשימה אלא גם מועילה מאד לאנשי החינוך בישראל . הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנתיים במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס.

הספרייה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה מספרית או כמאגר. הגישה למידע אפשרית מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה. ניתן לבצע איחוד בין מקורות מידע שונים ולארגן מחדש את המידע בספריה לפי נוחיות המשתמש. ההבדל בין מאגר מידע ביבליוגראפי לבין ספרייה דיגיטאלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר מידע אנו מקבלים , ברוב המקרים, תקצירים או סיכומים מורחבים . לעומת זאת , הספרייה הדיגיטאלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן , טקסטים מלאים , סקירות מלאות וגם תמונות ( עמי סלנט).

מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

על מנת להתאים את עצמן למציאות המשתנה, לעידן המידע ולמאה ה-21 חייבות הספריות למצב את עצמן מחדש ולמצוא את מקומן המשמעותי בתוך הקהילה הבית-ספרית. כיוון חדש המוצע בספרות המחקר הינו להפוך את הספרייה למרכז למידה וללב פעילות הקריאה והחקר בבית-הספר בהלימה לתכניות הלימודים. הצביון החדש הינו של סביבת למידה חיה ותוססת. שינוי מסוג זה אמור להוביל בסופו של דבר את התלמידים להישגים גבוהים יותר לאור ההזדמנויות שיציע המרכז החדש על מגוון מקורות המידע שבו (דיגיטלי ובדפוס, ספרות יפה, עיון ומחקר), והמפגש שמאפשר ללומדים נגישות למידע ( רותי אש ארגייל ) .

סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .

ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".

עברה שנה וחצי מאז עלה מיזם פא"ר לאויר. במהלך תקופה זו פורסמו באתר זה חומרי לימוד מ- 140 קורסים מתחומי דעת שונים, הכוללים: 43 ספרי קורסים (95 כרכים), 28 מהספרים כוללים גרסה קולית שניתנת להאזנה הן מהמחשב האישי והן להורדה ולהאזנה מנגנים ניידים, ועוד כ – 6150 עצמי למידה מגוונים וביניהם: מילוני מונחים, מצגות, תרגילי רב ברירה, לומדות אינטראקטיביות ועוד. גולת הכותרת בתקופה האחרונה בפא"ר : אפשרות של הוספת הערות אישיות לספרים – תוספת חדשה לספרי פא"ר.

כחלק מתפיסת האוניברסיטה הפתוחה להפיץ את הידע בכל מקום, עלו ספרי האוניברסיטה הפתוחה שנפתחו לפא"ר גם ב Google Books. הספרים פתוחים ב 100% וניתן לעשות בהם חיפושים כמו בכל ספרי גוגל האחרים. פרויקט זה הוא השלב הראשון של העלאת ספרי האוניברסיטה ל Google Books. בשלב הבא מתכננת האוניברסיטה להעלות את כל הספרים של האוניברסיטה לפרויקט.

כחצי שנה מאז עלייתו לאוויר של מיזם פא"ר – פתיחת אוצרות רוח של האוניברסיטה הפתוחה, כבר הועלו לאתר 42 ספרי לימוד ב-20 קורסים לשימוש חופשי של הגולשים. לקראת פתיחת שנת הלימודים הועלו לאתר גם מצגות, שיעורים, סיכומי שיעור, ושאלות אמריקאיות ב-102 קורסים. כמו כן, האתר עבר שדרוג של המעטפת האלקטרונית, שבמסגרתו ניתן לסמן, להוסיף הערות אישיות וקבוצתיות על הטקסט, וליצור "עותק אישי" של הספר האלקטרוני. כך יכול המשתמש להיכנס לאתר בפעם הבאה, ולקבל את העותק שלו עם הדגשים שעשה במהלך הקריאה בכניסה הקודמת.

ג'יי הורוויץ מעריך את הספרייה הדיגיטאלית החדשה של מט"ח , ספריית כותר. "הציפייה ה-"טבעית" כלפי סביבת כותר היא שתלמידים יעתיקו קטעים מתוך ספרים כדי לשמור אותם אצלם בתוך קבצי וורד (או שהם ישלבו את הקטעים ישירות לתוך עבודות שהם כותבים, אבל זה סיפור אחר לגמרי). לשמחתי, כותר צועד צעד משמעותי קדימה מהתפיסה הזאת. במקום "שמירה" חיצונית של קטעי טקסט שנמצאו בספרים, תלמידים יכולים לסמן את הקטעים האלה בתוך הספרים עצמם, לחזור אליהם בקלות, ולארגן קטעים ממקורות שונים לפי קטגוריות שהם עצמם קובעים. בדרך הזאת הסביבה המתוקשבת כבר איננה רק סביבה שאליה ניגשים כדי למצוא מידע, אלא סביבה שבה תלמידים יכולים לשהות באופן קבוע, וללמוד בה. כבר לא מדובר בביקור בסביבה המתוקשבת כדי לשלוף מידע, אלא הפיכת הסביבה המתוקשבת לסביבת הלמידה הראשית של בית הספר."

בתקופה האחרונה אנו עדים לשילוב הולך וגובר של קבצי אודיו בפרוייקטים דיגיטליים שונים. הדבר משרת הן את ספקי התוכן הדיגיטלי, משתלב גם עם נושא זכויות היוצרים וזוהי גם דרך נוספת לחשיפת נכסי תרבות. ניקח לדוגמא את פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה, במיזם פא"ר – "פתיחת אוצרות רוח" – מציעה האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לכלל הציבור לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני – חלקם גם בגרסה קולית- יש לשים לב שבפרויקט זה לא ניתנת אפשרות הורדת הטקסט ושמירת עותק ממנו, אך ניתן להוריד את הגרסא הקולית (במידה וקיימת) לנגן MP3 לשימוש אישי ( אורה זהבי).