האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

הוראת ההיסטוריה בבתי הספר בארץ זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי ואקדמי רחב", אומר ד"ר ירון ונסובר, המרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, "אלא שתשומת הלב מתמקדת בעיקר בסוגיית תוכנית הלימודים – מה יש ללמד ואילו שאלות לשאול בבחינת הבגרות. ואולם לסוגיה האם שיטות הלימוד הקיימות מעוררות עניין בתלמידים אין שום הד ציבורי". בספרו "היֹה היה פעם: על היסטוריה, סיפור ועניין בין כותלי בית הספר" ‏(מכון מופ"ת‏) מנסה ד"ר ונסובר לברר מדוע הוראת ההיסטוריה בבתי הספר שרויה במשבר עמוק, תוך ניסיון להחזיר את המורה ההיסטוריון לתפקידו כ"מספר סיפורים שבטי" במטרה להצית סקרנות וחדוות לימוד בתלמידים.

בתכנית הייחודית "להבין פלוס" המיועדת לתלמידים הנמצאים בסיכון לתת-הישגיות במתמטיקה בבתי הספר היסודיים, נלמדת המשמעות המתמטית של הפרוצדורות המתמטיות בעזרת סיפורי הקשר הלקוחים מעולם התלמידים. מחקר זה בחן חידוש בתכנית: שינוי תיווך הסיפור מטקסט לסרטון וידאו באינטראקציה עם המנחה. השינוי הוצע בעקבות דיווחי מורים, כי תלמידים מתקשים לזכור את טקסט הסיפור. בניתוח תמליל האינטראקציה הלימודית נמצא כי אף תלמיד לא אזכר את הסיפור מיוזמתו. עם הזאת , הקבוצה שנחשפה לסרטו הווידאו הצליחה, בסיוע המנחה, להיזכר בסיפור ולשנות את השיח משיח טכני לשיח על משמעות, ואילו בקבוצה האחרת השינוי היה קטן יותר (אורית ברוזה , יפעת בן-דוד קוליקנט).

מטרת המחקר האיכותי הנוכחי היא לבדוק את הלימתה של מערכת ההיפרטקסט לספרים אלקטרוניים של ספרות יפה בעברית לילדים. המחקר מציג את התנסותם של ילדים בקריאת שלושה פרקים במחשב מתוך ספר בתחום הספרות היפה. שאלת המחקר הייתה האם הילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי אלקטרוני מבוסס היפרטקסט במבנה רשתי ו/או היררכי. המחקר עולה גילוי עניין מובהק של היפרטקסט. כל הילדים במחקר העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני ליניארי (דהרי הרשקוביץ תרשיש ) .

קהילת ילדים מספרי- סיפורים באתר בית ספר "ניר עציון" נועד להיות במה לפרסום יצירות הכתיבה של ילדי בית הספר, עידוד קריאה בעקבות המלצות על ספרים, כתבות מהשטח, חידונים ושעשועונים ועוד. הוא נועד לחיזוק הקשר בין הילדים הכותבים וקהל קוראיהם על ידי תקשורת מקוונת. הפרויקט נבחר כאחד ממאה הפרויקטים החינוכיים המובילים באירופה.

תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)

דו"ח מחקר שיטתי הבוחן את חשיבות חשיפת ילדים בחינוך קדם יסודי לספרים. המחקר שנערך בארה"ב, מתייחס למימדים הבאים: גורם הזמן בחשיפת התלמידים לספרים, גורמי איכות בחשיפה, שילוב קריאת ספרים בתוכניות לימודים של קדם יסודי, חשיבות הקשר בין בית וביה"ס לעידוד קריאת הספרים. חשיבותו של המחקר בייצוג מאוזן ומעמיק של הממדים השונים המשפיעים על טיפוח גישה אוריינית בחינוך הקדם היסודי ובחטיבה הצעירה (David K. Dickinson, Allyssa McCabe, Louisa Anastasopoulos)