משרד החינוך של סין הציג תכנית האוסרת שיעורי בית לילדים פחות מגיל 12 ובחינות לילדים מתחת לגיל 9 בנוסף, הוחלט כי בתי הספר היסודיים בסין יחויבו לארגן יותר פעילויות מחוץ לשעות הלימודים , כמו ביקורים במוזיאונים, ולעודד את כישוריהם של תלמידים באמצעות שיעורי מלאכה או עבודה בחווה.

שנחאי- מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון במבחן פיזה גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים. תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה ( דפנה מאור).

סין המודרנית חווה שתי רפורמות חשובות בתכנית הלימודים הלאומית: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001. המחקרים לגבי תכנית הלימודים נהנו מהתפתחויות משמעותיות כתוצאה משתי הרפורמות הללו. המחברת מכלילה את ההתפתחות בת עשר השנים של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים לארבעה תחומי מחקר עיקריים: מחקר על הרפורמה בתכנית הלימודים, הבנת תכנית הלימודים בהתבסס על מסורות החוכמה הסינית, מחקר על תיאוריות של תכנית הלימודים הזרות ומחקר על טקסטים סינופטיים(Zhang Hua, 2013).

המסורת היפנית של "לימודי שיעורים", שבמסגרתם קבוצות של מורים סוקרות את השיעורים שלהן ובודקות איך לשפרם, בין השאר באמצעות ניתוח של טעויות תלמידים, היא אחד המנגנונים האפקטיביים ביותר לרפלקציה של מורים וכלי לשיפור מתמיד. משקיפים חיצוניים שצפו בכיתות החינוך היסודי ביפן הבחינו זה כבר בלמידה העקיבה והיסודית של מושגים מתמטיים ובדרך שבה המורים מובילים את הדיון ברעיונות מתמטיים נכונים ושגויים כאחד, כדי שהתלמידים יגבשו תפיסה איתנה של כל מושג. שיאם של לימודי השיעורים הללו, שמתבצעים בנפרד בכל מוסד ומוסד, מגיע לא פעם בצורת שיעורי מחקר פומביים נרחבים.

ד"ר אורנה נפתלי מדווחת במאמר מרתק על החלטת ממשלת סין משנת 1999 ליישם בבתי הספר ברחבי המדינה תכנית רפורמות מקיפה בשם "חינוך לאיכות". התכנית מבקשת לטפח בקרב התלמידים הסינים תכונות כגון חשיבה עצמאית, יזמות ויצירתיות, בין השאר בעזרת שינוי דרמטי באופי היחסים בין המורה לתלמיד וביצירת אקלים בית ספרי "דמוקרטי" ו"ידידותי" יותר. על פי הצהרות הממשל הסיני , שינויים אלו אמורים לסייע לשפר את "האיכות הירודה" של התלמידים הסינים וכך לחזק את מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית. אחת המטרות העיקריות של התכנית הסינית לקידום "חינוך לאיכות" היא פיתוח חשיבה יצירתית, יזמית ועצמאית יותר בקרב תלמידי בית הספר, בין השאר בהחלפה של שיטות לימוד פסיביות, כגון תרגול מכאני , שינון בעל פה או דקלום ספר הלימוד בשיטות שאמורות לעודד למידה פעילה ומעורבת יותר. המורים שפגשה אורנה נפתלי בשנגחאי אינם מקבלים כיום את השיח הרפורמות הרשמי כפשוטו, אלא מנהלים משא ומתן יום יומי מורכב בין המקומי לגלובלי ובין המסורתי למודרני ( אורנה נפתלי) .