במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

מחקר זה בחן שיתוף פעולה בשש קבוצות של הערכת עמיתים בתוך ועידה א-סינכרונית במחשב. התוצאות מציינות שלא התרחש שיתוף פעולה באופן אוטומטי בוועידה שהתקיימה באופן א-סינכרוני במחשב. שיתוף פעולה דורש השתתפות משום ששיתוף פעולה לא התרחש בשתי קבוצות שבהן הייתה השתתפות נמוכה של הסטודנטים; אולם, ההשתתפות לא מובילה לשיתוף פעולה, כפי שהוכח באמצעות הפוסטים שהעלו הסטודנטים ושלא זכו לתגובות מצד חבריהם. שיתוף פעולה דורש אינטראקציה אבל אינו מסתכם באינטראקציה, דבר שהוכח על ידי רמות שונות של שיתוף פעולה על פני דפוסים אינטראקציוניים שונים. הנוכחות החברתית מסייעת להבין את שיתוף הפעולה באמצעות ביסוס של קהילת למידה חמה וקולגיאלית כדי לעודד אינטראקציה והשתתפות (Huahui Zhao; Sullivan, Kirk P. H.; Mellenius, Ingmarie, 2014)

במאמר זה, הסטודנטים בשיעור למבוא לפסיכולוגיה ענו על סקר לגבי משך השימוש שלהם ותדירות השימוש במכשירים ניידים שונים בכיתה.השימוש באינטרנט חזה באופן שלילי את ציוני המבחן ונוסף לניבוי של למידה בכיתה, מעבר למדידה של יכולת אינטלקטואלית (Ravizza, Susan M.; Hambrick, David Z.; Fenn, Kimberly M. , 2014).

מחקר זה בוחן את האפקטיביות של הוראה באסטרטגיה של קריאה מקוונת לעומת הוראה באסטרטגיה של קריאה מהדפוס על הבנת הנקרא של לומדי אנגלית כשפה זרה.חמישים ושבעה סטודנטים משתי כיתות קריאה עם רמות מיומנות ברות השוואה הוקצו למודול של למידת קריאה באופן מקוון או למידה של קריאה מהדפוס.ההבדל היחיד היה לגבי האמצעי: בין ההוראה שמבוססת על קריאה מהדפוס בכיתה אחת לבין הוראה מבוססת מחשב בכיתה אחרת(Huang, Hsin-chou. , 2014).

המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד למידה משולבת משפיעה על תוצאות הלמידה של סטודנטים לתואר ראשון, על שביעות הרצון שלהם ועל תחושת הקהילה שלהם. המטרה הנוספת של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סגנון הלמידה של הסטודנטים לבין תנאי הלמידה שלהם בקורסים המשלבים למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים. התוצאות הראו שלסטודנטים שלמדו בקורס המשולב היו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר ושביעות רצונם הייתה רבה יותר לעומת סטודנטים שלמדו בקורסים פנים אל פנים. התוצאות ציינו גם שהסטודנטים בכיתות של למידה משולבת חשו תחושת קהילה חזקה יותר מאשר הסטודנטים שלמדו במסגרת הכיתה המסורתית (Chen, Bryan H.; Chiou, Hua-Huei, 2014).

מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).

המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

מערך מחקר זה מכוון לזהות את ההיבטים של למידה מקוונת שיכולים לשפר את ניהול הזמן עבור הסטודנטים באוניברסיטה שנרשמו לקורסים מקוונים. המחברים גם דנים בחסרונות שיש ללמידה מקוונת על ניהול הזמן. המחברים התחילו מההנחה המרכזית שלשימוש בפלטפורמת Moodle ללמידה מקוונת יש השפעות יעילות על אסטרטגיות ניהול הזמן (Indreica, Elena-Simona, 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה להעריך את השימוש במדיה החברתית ואת התפיסה לגבי התועלתיות שבה להשכלה הגבוהה בקרב אנשי הסגל, ובקרב קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני. כחקר מקרה, הטוויטר נכלל בקורס סמסטריאלי כדי להפיץ את המידע הרלוונטי בקורס וכדי לשמש ככלי לדיון. סה"כ, הסטודנטים השתמשו במדיה החברתית לעתים קרובות יותר בהשוואה לאנשי הסגל. בנוסף, הסטודנטים זיהו מהר יותר את ההיבטים החיוביים של הכללת המדיה החברתית בקורסים בהשוואה לאנשי הסגל (Jacquemin, Stephen J.; Smelser, Lisa K.; Bernot, Melody J. , 2014).

מחקר זה מציע חידוש באמצעות מערכת אינטראקטיבית מונעת בלייזר (Laser-Driven Interactive System, LaDIS), המשתמשת בדידקטיקה ללוח מידע משותף (Interactive Whiteboard), כדי לתמוך בלמידה של הסטודנט באזורים מתפתחים וכפריים. המערכת האינטראקטיבית מונעת לייזר היא מערכת שנבנתה כדי לתמוך בפרקטיקות הכיתה המסורתיות בין המדריך לבין קבוצה של סטודנטים(Wei-Kai Liou; Chun-Yen, Chang, 2014).

המחקר מתכוון לנתח בלוגים כמרחבי למידה המסייעים לתהליך המשוב על ידי הצעת האמצעים של שימוש במשוב לגבי הערכה כמכשיר עבור רפלקציה גדולה יותר של הסטודנט. במהלך השיעורים המורים סיפקו משוב מתמשך לגבי עבודת הסטודנטים הן משוב בכתב באמצעות בלוגים והן משוב בעל פה באמצעות פגישות שבועיות. המחברים מסכמים שבאמצעות משוב טוב (מהיר, ממוקד בהתקדמות של הסטודנטים, קבוע ומגיע ממקורות שונים) הסטודנטים יכולים לשפר את האיכות של המשימות שלהם ובכך לתרום להתקדמות ולהבנה עמוקה יותר של הסטודנטים(Ion, Georgeta; Stingu, Mihaela, 2014).

המטרה העיקרית של מחקר זה היא לחקור את היעילות של שימוש בתוכן וידאו משלים בהוראת מולטימדיה. שילוב של קטעי וידאו במצגות של הרצאה במולטימדיה עשוי להגביר את התפיסה של הסטודנטים לגבי המידע החשוב ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. מחקר זה הראה שסגמנטציה של חומרי הוראה עם קטעי וידאו משלימים עשויה לשפר את ההצגה ואת הארגון של ההרצאה כדי להשיג הוראה ולמידה אפקטיביות (Milos Ljubojevic, Vojkan Vaskovic, Srecko Stankovic, and Jelena Vaskovic, 2014).

מאמר זה מציג תוצאות סקר שנערך בקרב סטודנטים בינלאומיים המשתמשים בקבוצה סגורה בפייסבוק כחלק מקורס מקוון. הממצאים הראו שחלק מהסטודנטים ציינו ארגון לא מושלם של חומרי הקורס בפייסבוק. למרות זאת, רוב הסטודנטים ציינו את התפקיד החיובי שהיה לפייסבוק בהתפתחות של הקשרים ביניהם (Sapargaliyev, Daniyar, 2014).

המחבר טוען כי הטאבלטים לא הצליחו לחדור להשכלה הגבוהה, מאחר והשימוש בטאבלט לא מתאים לעבודה בכיתה. מכשירי הטאבלט Xoomsהם פלטפורמות אלגנטיות לצפייה בסרטים ולגלישה בפייסבוק. אך בעוד הם מצטיינים בפעילויות של צריכת תוכן, הם לא מתאימים לפעילויות של יצירת תוכן מורכב. ומחקר ויצירת תוכן דרושים לעבודה בכיתה (Derrick Wlodarz, 2014).