-
לינק
דפני קולר היא פרופסור במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory) המלמדת את אחת משלוש הכיתות המקוונות של מדעי המחשב בסטנפורד, ומחברת המאמר " Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education". קולר טוענת כי הצגת תוכן בקצרה, בנתחים קטנים, במקום הרצאות מונוליטיות שאורכן שעה, מתאימה יותר למשך הזמן שבו ניתן לקבל את תשומת לבם של הסטודנטים ומספקת את הגמישות להוראה המותאמת אישית לסטודנטים אינדיבידואלים (DAPHNE KOLLER).
-
לינק
מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידה שיתופית התייחסו בראש ובראשונה לאיכות הלמידה או לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים הקשורים אליה. המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של פדגוגיות של למידה שיתופית מנקודת המבט של הסטודנטים. קיימת היסטוריה עשירה של מחקרים לגבי למידה שיתופית המציגה את האפקטיביות בעקבות הגברת מעורבות הלומד בתהליכי הלמידה. אולם הממצאים מהמחקר הנוכחי מטילים ספק לגבי היישום היעיל של הפדגוגיות השיתופיות. בעוד שיתוף פעולה היה חלק מחוויות למידה שדורגו גבוה מאוד במחקרי חינוך, פדגוגיות אלה תוארו במחקר הנוכחי מבחינת הלומדים כבלתי יעילות. במחקר דווח על גורמי מפתח שהסטודנטים רואים אותם כמקושרים ורלבנטיים לשיתוף פעולה אפקטיבי ( Osman, Gihan; Duffy, Thomas M.; Chang, Ju-yu; Lee, Jieun).
-
לינק
המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).
-
לינק
בארגון ה–OECD גילו את מה שבחברת הייעוץ מקינזי יודעים מזמן: מה שחשוב בעובדים הוא לא תחום ההשכלה שרכשו קודם לכן, אלא ניסיון, דרייב ובעיקר מיומנויות. הבעיה היא שמערכת החינוך, ובכללה ההשכלה הגבוהה, לא ממש מסייעת לרכוש אותן. הגישה החדשה חותרת להקנות כמה שיותר כישורים וכלים שימושיים לעולם האמיתי. בכנס של ה-OECD חשף אנדראס שלייכר, מי שנחשב לגורו של הארגון וממציא מבחן הפיזה, את שינוי הכיוון האדיר של הארגון ברמת החינוך ובהכשרת דור העובדים הבא. לא בכדי שני מושגים אלה, החינוך והעבודה, הולכים יד ביד. המודל החדש שבנו שלייכר ועמיתיו נועד לסייע למערכת החינוך של הצעירים ולמערכת ההכשרה של המכללות והאוניברסיטאות ( מניב, עמרי).
-
סיכום
כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.
-
לינק
המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).
-
לינק
מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).
-
לינק
המאמר אשר הוצג בכינוס בינלאומי בשנת 2011 מסביר כיצד ליצור נוכחות שיתופית בפורום מתוקשב של קורס מתוקשב. תוך התבססות על ממצאי מחקר קודמים מציעים מחברי המאמר כמה שלבי פעולה מהותיים בהם יש לנקוט בקורס מתוקשב. בניגוד לקורס רגיל בקורס מתוקשב יש חשיבות עליונה ביצירת מעורבות של הלומדים ( engagement). לא ניתן ליצור מעורבות כזו בתנאי לחץ. ראשית כל יש ליצור בתחילת הקורס אווירה פתוחה שאינה כופה לוחות זמנים מחייבים . בהמשך הקורס ניתן ליצור יותר אבני דרך מחייבים , אבל בתחילת הדרך יש להסיר את החסמים של לחצים מהסטודנטים. בשבועות הראשונים להפעלת הפורום המתוקשב של הקורס המתוקשב יש לאפשר ולהשרות הרגשת נינוחות וזמן לבנית אמון בין הסטודנטים ולגיבוש תחושת קהילה. יש לגבש דיונים מקוונים שיובילו לדיאלוג יותר ידידותי ופתוח בין משתתפי הקורס וזאת על מנת להסיר מחיצות וחסמים. תיאום ציפיות : עוד מוצע כי באמצע הקורס להעביר בין הסטודנטים שאלון להערכה עצמית שבאמצעותו ניתן יהיה ללמוד מקרוב על ציפיות לגבי המעורבות בפורום והתנהלות הקורס המתוקשב (Sarah Haavind , Richard Carter ).
-
לינק
תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).
-
לינק
הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה. שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באוניברסיטה הפתוחה יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים. המאמר סוקר את הניסוי החדשני באוניברסיטה הפתוחה לשילוב ספרים דיגיטאליים ניידים בלמידה המשולבת של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ד"ר צילי רז-ליברמן, עדנה טל-אלחסיד).
-
לינק
שוק הספרים הדיגיטליים העולמי, מצוי כיום בתהליכי שינוי דרמטיים שמערערים על העקרונות המוכרים עד כה בעולם הדפוס. שינויים רחבים אלו כוללים מודלים כלכליים חדשים של מכירת תוכן ושירותים נלווים, גיוון ערוצי פיתוח והפצה, עיצוב מחדש של חווית הקריאה, ריבוי ערוצי המדיה להצגת תוכן שהיה עד כה טקסטואלי, ומגוון פלטפורמות וכלים טכנולוגיים לקריאה. מגמה זו מתחילה להתרחב בשנה הקרובה גם לתחום החינוך – יותר סטודנטים יעדיפו לקבל את ספרי הלימוד שלהם בפורמט דיגיטלי שמותאם לחוויית הקריאה שמציעים מכשירים אלו. ההנחה שהמכשירים ייצרו חווית למידה מהנה יותר ולפיכך יהיו הדרך המועדפת ללמידה. בנוסף יכולים הקוראים הדיגיטליים לאחסן כמות גדולה של ספרים (את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו!) – הם קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם) וכוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. לפי תחזית מכון המחקר XPLANA המכירות של ספרי לימוד דיגיטאליים עתידות לגדול מ 1.5% כיום ליותר מ 44% בתוך 6 שנים (צילי רז-ליברמן ).
-
לינק
לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.
-
לינק
כאשר המדובר בשיעורים וירטואליים, מהי נוכחות, ומה הקשר בינה ובין השתתפות פעילה בכיתה? המאמר בוחן סוגיה זו ועוסק בקונספט ובתפיסת הנוכחות בשיעורים וירטואליים על בסיס מודל קהילת החקר (community of inquiry) לפי גריסון, אנדרסון וארצ'ר, ומנסה לתאר את חווית הלמידה של סטודנטים בקורס וירטואלי בהיבט הקוגניטיבי, החברתי והפדגוגי של הנוכחות. מסקנות המאמר מעידות על נוכחות גבוהה בשיעורים וירטואליים (Ross McKerlich , Terry Anderson, Marianne Riis, Brad Eastman.).
-
לינק
שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).
-
לינק
מאמר זה מדגיש את התרומות העיקריות של גיליון זה בנושא ויסות עצמי של למידה ומספק כיוונים חדשים לעבודה תיאורטית ואמפירית עדכנית שתוכל לשמש כדי להקל על הוויסות העצמי של הלמידה והלומדים בחינוך העל-תיכוני. "ויסות עצמי של למידה ("Self-regulation of learning") או "הכוונה עצמית בלמידה" מתייחס לאמונות של הלומדים לגבי יכולתם לעסוק בפעולות, במחשבות, ברגשות ובהתנהגויות הנכונים כדי לשאוף למטרות אקדמיות בעלות ערך. כרך זה יצר רפלקציה בקרב מחנכים ותלמידים לגבי התפקיד החשוב של ויסות עצמי של למידה בחינוך העל-תיכוני. התורמים מספקים הוכחה לכך שוויסות עצמי של למידה הוא תחום חשוב במחקר עם השלכות חינוכיות ופרקטיות חשובות לחינוך העל-תיכוני ( Bembenutty, Hefer).
-
תקציר
מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים. בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).
-
תקציר
מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד הלומדים משלבים מקורות מידע מקוונים באינטרנט באסטרטגיות שלהם ללמידה עצמית. התהליך של פיתוח אסטרטגיות הלמידה הללו והחשיבות של אסטרטגיות אלה נחקרו בהרחבה, אבל קיים מחקר אמפירי מועט לגבי כיצד הסטודנטים מושפעים (מבחינת ההישגים )מהסביבות המקוונות. מחקר זה התמקד בקשר בין השימוש במקורות מידע מקוונים באינטרנט לתוצאה הכוללת של הסטודנטים. הנתונים נאספו מ-105 סטודנטים שנה ראשונה שלמדו בקמפוס ומ-258 סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק לאחר שהשלימו את חובותיהם בקורס מבוא לשיווק ( Dowell, David John; Small, Felicity A).
-
לינק
ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס. הסיבות: הם מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק. המחקר, שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי יחד עם ד"ר מירי שריד, השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה אשר קיבלו תמיכה אקדמית ברמות שונות לבין סטודנטים שאינם בעלי לקות למידה (אלי אשכנזי).
-
לינק
כבר דיווחנו בעבר על הבלוג הקבוצתי המשותף לסטודנטים בקורס ולמרצה ד"ר הדס וינברגר. השיטה שהנהיגה ד"ר וינברגר ממשיכה להתפתח וממשיכה לאתגר את הסטודנטים הלומדים אצלה בקורס. הבלוג "עבודת כיתה" מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים. לאחרונה ראינו בבלוג קבוצתי זה דיווחים על פרויקטים מתוקשבים מאתגרים של הסטודנטים בתחומי התאמת מידע באינטרנט. תוצרי הקורס והפרויקטים של הלומדים הוצגו גם הוצג במסגרת כנס מיט"ל התשיעי להוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה.
-
לינק
המטא-קוגניציה היא היבט חשוב באינטליגנציה האנושית ובלמידה גבוהה יותר. יש הכרה בכך שהמטא-קוגניציה אינה פעילות פנימית פרטית בלבד אלא ממוקמת גם מבחינה חברתית. בהקשר זה, מטרתו של מחקר זה היא לפתח ולתת תוקף לקונסטרוקט מטא-קוגניטיבי המספק הזדמנות להעריך את המטא-קוגניציה בדיונים מקוונים, להפעיל ולפרש את המטא-קוגניציה בחקירה שיתופית מקוונת. התוצאות סיפקו הוכחה לאינדיקטורים של המטא-קוגניציה בפוסטים של הדיון המקוון של הסטודנט והתדירות של האינדיקטורים הללו עלתה במהלך הזמן ( Akyol, Zehra; Garrison, D. Randy).
סטודנטים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין