בפרויקט מחקר ופיתוח נוכחי של התכנית לתואר ראשון בהכשרת מורים באורהוס, דנמרק, המחברים חקרו את התפתחות היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים הן מבחינת התיאוריה והן מבחינת הפרקטיקה. הפרויקט מאורגן ומבוצע בשיתוף פעולה בין סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים מוסמכים וחוקרים, ומאמר מושגי זה מסביר את הרעיונות התיאורטיים, הפרספקטיבות וההשלכות כמו גם המטרות הכוללות ומבנה הפרויקט. היעד הכללי של הפרויקט הוא להכשיר את הקרקע במחקר פדגוגי ובהכשרת מורים, והמטרה היא לתרום להתפתחות של ידע תיאורטי בתוך תחום אקדמי זה, כך שניתן יהיה להבין את היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים וללמד יכולת זו כחלק מהתפתחות מתמשכת של היכולת המקצועית של המורה (Jensen, Elsebeth; Skibsted, Else; Christensen, Mette, 2015).

כדי להניע בהצלחה את הכשרת המורים אל מעבר לטיפול המקוטע והשטחי בשונות וברב-תרבותיות הקיימים כיום, על מורי מורים ליצור חזון של הוראה ולמידה בחברה הטרוגנית, ולהשתמש בחזון זה כדי לשלב לימודים רב-תרבותיים בתוכניות הכשרה. החזון המוצע כאן של מורים הנענים למאפיינים תרבותיים יכול להוות נקודת מוצא לשיחות בין מורי מורים בתהליך כזה. שינוי אינו מתרחש בחלל. ראוי שמורי מורים יקיימו דיון ושיח על הכשרה להוראה בקונטכסט החברתי והפוליטי הקיים. מאפיין מרכזי של קונטכסט זה היא הדאגה לאחריותיות הניכר בדגש הקיים על סטנדרטים למורים ולהכשרה. חיוניות ההצעה שהוצגה במאמר זה תלויה בשאלה אם הסטנדרטים ימשיכו להתקיים ובעיקר מה הם כוללים. ההצעה כאן מתבססת על האמונה שתפקיד בולט של בתי הספר הוא לקדם חברה יותר שוויונית וצודקת ושראוי להכיר ולקבל את קיומה של שונות. בכך היא הולמת שיטות של אחריותיות המפנות תשומת לב רבה לעקרונות של נגישות, שוויון ושונות בחינוך. המאמר מבקש לבחון אם אותם סטנדרטים הנוהגים כך אכן ניתנים גם למימוש (Villegas, A.M., & Lucas, T ).