אם עד לפני עשור היה בית הספר תל חי שבדרום תל אביב מוסד נחשל ורווי אלימות, הרי שבשנה שעברה השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. מהו, אם כך, הגורם לשינוי? שיעור שבועי בן שעה המתבסס על עקרונות המדיטציה, יוגה ודמיון מודרך. ועכשיו, דממה ( נועה לימונה) .

פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

המורה לאנגלית נדב בדריאן מצפון הארץ ממשיך לדווח בבלוג המרתק שלו על יוזמתו לשילוב טוויטר וגוגל דוקס בכיתה שלו בחט"ב. התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד! חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות. התיקונים והעריכה הלשונית בין התלמידים השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה ( נדב בדריאן) .

על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".

בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.

ההחלטה האחרונה במאי 2010 של סנט מדינת ניו יורק להכפיל את מספר בתי הספר בזיכיון במדינת ניו יורק היא עדות נוספת להתרחבות תנועת בתי הספר בזיכיון ברחבי ארה"ב ולשינוי מהותי בבתי הספר הציבוריים בארה"ב בעשור האחרון. מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. מודל בתי הספר בזיכיון, מעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. בתי ספר בזיכיון הם בתי ספר ציבוריים הפועלים על בסיס חוזה (charter) שהרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא "אוטונומיה כנגד אחריות (accountability) ציבורית לתוצאות". בתי ספר בזיכיון חופשיים לקבוע את אופי הלימודים ושעות הלימודים במוסד, את תוכנית הלימודים ואופן יישומה, כמו גם לקבוע מאפיינים ייחודיים לבית הספר, לפי הזיכיון הניתן להם.

סקר שפורסם באחרונה מראה שבני נוער בגילאי 12-17 מבלים כחמש שעות בממוצע ביום מול המחשב ולפחות שעה וחצי ברשתות חברתיות. למעשה, זהו העיסוק המרכזי הממלא את שעות הפנאי של בני הנוער. בשום פרמטר לא דומים החיים של בני הנוער לאלה שהיו להוריהם; אם לדייק, כמעט בשום פרמטר, שכן כיתות הלימוד ובתי הספר נשארו כמעט זהים משנות ה-70 ועד היום. החזרה של בן נוער הביתה מבית הספר נראית כמעט כמו מסע בזמן – מהעולם האנלוגי של בתי הספר לעולם הדיגיטלי של הבית; מלוח הכתיבה והמחברות אל המקלדת והרשתות החברתיות.

הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים, טורים, מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה.

הספר הוא אבן דרך בפרויקט "סביבות למידה חדשניות" (ILE=Innovative Learning environments), שבמסגרתו נכתב הספר. מטרתו, על פי הכותרת, להעשיר את מדיניות החינוך ואת הפרקטיקה החינוכית באמצעות רפלקציה מבוססת-עדויות על הדרך בה סביבות למידה צריכות להיבנות. חוקרים חינוכיים מובילים ומומחים בלמידה הוזמנו לסקור ממצאי מחקר רלבנטיים, כל אחד בהתייחס להיבטים ספציפיים של התמונה הכוללת ולהציג את ההשתמעויות המרכזיות בדרך מובנות ונגישה. לאורך השנים האחרונות, יש ללמידה מקום מרכזי מסיבות שונות. מכאן המטרה של כרך חשוב זה (Dumont, H., Istance, D., & Benavides, F. (Eds.)

הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL ) יתקיים באי הידידותי השכן לנו , קפריסין, בין ה29 לספטמבר ל-3 לאוקטובר 2010. כינוס IVLA-2010 שייערך בקרוב במרחק של 50 דקות טיסה מגבולות ישראל מהווה הזדמנות מעולה למפגש עם חוקרים ומומחים מכל העולם המתמחים באוריינות חזותית בלמידה , בעיצוב סביבות הוראה בבתי הספר. מדובר על תחום מחקר רב-תחומי בו ההתפתחויות הן מרתקות מבחינת קידום סביבות לימוד מעוצבות בבתי הספר ופרויקטים חזותיים הנעשים ומתפתחים בתחום זה במערכות חינוך בעולם , הן בקרב מומחי עיצוב והן בקרב מורים ומחנכים המתעניינים באוריינות חזותית ועיצוב סביבות למידה .