סטודנטים שיילמדו בשנת הלימודים הקרובה באוניברסיטה הפתוחה, ייקחו חלק בניסוי במסגרתו יכתבו עבודות משותפות באמצעות טכנולוגיית Wiki. במסגרת הניסוי, הסטודנטים יכינו עבודות משותפות והמנחים יבדקו וינקדו אותן באמצעות כליו הייחודיים של ה- Wiki, המאפשרים צפייה בשינויים שנעשו, ומתן ציון המשקלל את איכותו הכוללת של התוצר המשותף ואת תרומתו האישית של כל סטודנט לאורך ביצוע המטלה. מטרת הניסוי היא בחינת האפקטיביות של Wiki כסביבת למידה שיתופית, תוך מתן חופש ליצירתיות של צוותי ההוראה ובחינה קפדנית של איכות המטלות.

פרזנטציה מצויינת על השימוש בויקי בחינוך על ידי ג'ולי לינדסי מ- Qatar Academy. הפרנזטציה על הויקי שלה כולל מצגות, סרטים וקישורים מעולם הויקי. באתר גם מצגת ובה אנטומיה (חקר מקרה) של שימוש בויקי חינוכי בפרויקט Flat Classroom Project 2007. בין הדוגמאות הפדגוגיות שמביאה ג'ולי לינדסי הוא השימוש הפדגוגי של ITGS wiki לתכנון הוראה מתוקשבת בביה"ס.

למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים. המצגת המעולה כאן מסבירה בצורה בהירה את עקרונות הפעולה של מערכת Google Docs ליצירת בלוג קבוצתי. (Martin Michelle)

התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

סקירה כוללת על יוזמות בבתי ספר בעולם לניהול ישיבות צוותי מורים באינטרנט במקום ישיבה פיזית בין כתלי ביה"ס. עם הזמן נוכחו חברות בינלאומיות נוספות בפוטנציאל האדיר הגלום בישיבות המורים הוירטואליות ומהרו להתאים מערכות מתוקשבות משלהן לטובת ישיבות הצוות באינטרנט של המורים המרוחקים. המסקנות מהיוזמות השונות של אותן ישיבות מורים ראשוניות באינטרנט – מלמדות כי דינאמיקה חברתית של ישיבות צוות מתקיימת גם במערכת מתוקשבת ללא קשר פנים-אל-פנים. מתברר כי השיח החברתי המתפתח בישיבות צוות באינטרנט, אינו נופל בדבר מהשיח המתקיים בישיבות הצוות הרגיל (עמי סלנט)

במסגרת ההתמחות בהוראה נערכות במכללות-להוראה סדנאות, בהן משוחחות מורות-מתחילות על קשיים בעבודתן. מטרה מרכזית בסדנאות-לקדם רפלקציה, המסייעת להבין קשיים בעבודה ולהתמודד איתם בצורה מושכלת. דיונים המתנהלים בסביבה מקוונת שבמרכזה קבוצת-דיון, נתפסים בספרות-המחקר כמעודדים רפלקציה. המחקר הנוכחי בדק האם ימצאו הבדלים בתפיסת מאפייני הסביבה המקוונת, כמקדמים ו/או כמעכבים רפלקציה, בין שתי קבוצות של מורות-מתחילות שהונחו בקבוצת-דיון על-ידי מנחות שונות. הממצאים מראים כי סגנון ההנחיה של המנחות היה שונה. משתתפות שהונחו בסגנון מאציל העריכו את השיחות ביניהן כמקדמות חשיבה רפלקטיבית יותר מאשר משתתפות שהונחו בסגנון מעורב. (צביה לוטן)

הרצאה מכנס ED-MEDIA שעסקה בשיקולי בחירת תוכנה לכתיבת בלוג חינוכי. סטודנטים חשו שכתיבת בלוג מגבירה את האינטראקציה המקוונת שלהם עם עמיתיהם בכיתה או בקורס. המשובים שקיבלו הסטודנטים על עבודותיהם הן מעמיתים והן מהמרצה היו מועילים ומעודדים. עם זאת, רמת האינטראקציה בין סטודנטים עמיתים הייתה גבוהה יותר מאשר אינטראקציה בין מרצה וסטודנטים. המשמעות היא שהבלוגים מתאימים לעבודת צוות יותר מאשר לעבודה יחידנית. עם זאת נמצא כי רפלקציה מעמיקה לא מתחוללת בכתיבת הבלוגים על ידי הסטודנטים. החוקרים הם ממכון Waterford Institute of Technology מאירלנד הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בשילוב סביבות מתוקשבות מתקדמות בחינוך הגבוה. (Mary Barry, Rosanne Birney)

תיעוד הרצאתו של אמיר בנג'ו במפגש השתלמות המורים. מודלים של פעילויות מתוקשבות שבסיסן חינוכי ערכי. דוגמאות לפעילויות שונות שבוצעו בבתי ספר שונים (כולן מתועדות במחשב). "כתבנט" – עיתון אינטרנטי הנכתב ע"י ילדים בשביל ילדים בנושאים ערכיים שונים כגון: אתיקה, התנהגות ברשת, אקלים כיתה, תזונה וספורט וכדומה. "זום לרשת"- עוסק בתחום האתיקה וכללי התנהגות יעילים ברשת. "התנדבות כאורח חיים"- פעילות ישובית שבמסגרתה פעלו שבעה בתי ספר. התלמידים התנדבו בקהילה, והאתר ליווה את פועלם ע"י תיעוד המפגשים. פעילויות החונכות: -קשר רב דורי. "בוא נתקרב לקשת"- תלמידי כיתות ו' למדו לבנות משחקים לימודיים ולהתאימם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. "חברותא מתוקשבת"- תלמידים בוגרים עובדים מול תלמידים צעירים סביב נושא מרכז כגון: חגים.

הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)

יש, אמנם, ממצאים מחקר ראשונים המלמדים כי לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה מגביר את המוטיבציה והמעורבות של התלמידים, אך מחקר אחר שנערך באוניברסיטת לונדון מצא כי מעורבות התלמידים בכיתה שבה מותקן לוח אינטראקטיבי ממוחשב היא קצרת טווח. הוראה באמצעות לוח אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה צריכה להיות הרבה יותר מאתגרת מאשר הדגמת מטלות פשוטות על הלוח, היא צריכה לפתח יכולות חשיבה גבוהות יותר אצל התלמידים. מדינות ומחוזות חינוך ברחבי העולם משקיעות מיליוני דולרים ברכישת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בחינוך אך קיים חשש שתוך כמה שנים הטכנולוגיה תתיישן ותפסיק לעניין את הלומדים בכיתה. המאמר מונה את היתרונות ואת החסרונות של התקנת לוחות אינטראקטיביים ממוחשבים בכיתות הלימוד.

Terry Freedman כותב שנכון להיום, כלי ה-Web 2.0 רחוקים מלהיות משולבים באופן מעמיק לתוך תהליכי הלמידה שמתרחשים בתוך בתי ספר. אין בקביעה כזאת, כמובן, שום הפתעה. נראה שהמצב הזה נהיר לכולם. אבל פרידמן מבקש לבדוק כיצד אפשר להגיע מהמצב הנוכחי למצב שבו הכלים האלה באמת יהיו משולבים בלמידה.פרידמן מונה חמש נקודות שבהן לדעתו יש להתמקד כדי לקדם את שילוב הכלים האלה בחינוך. פרידמן מתמקד בשאלה של כיצד הכלים האלה יכולים לעזור להשיג את המטרות החינוכיות של היום, ולא בשינוי שהכלים האלה יכולים לחולל במטרות עצמן (ג'יי הורווויץ)

האפיונים החשובים של מטלת הלמידה המקוונת: 1. אינטראקטיביות- מחיבת את הלומד להיות שותף פעיל בלמידה שיח עם המחשב ועם חברים אחרים2. דינאמיות – אפשרות ללומד לבחור להוסיף ולהוריד מטלות אפשרות ללומד לתרום עם מידע חדש3. אמינות ודיוק הקיף המידע, ניסוח בהיר ונוח לקריאה. קישורים פעילים, מגוונים ונעים מבחינה גראפית.4. עדכנות- ניתן לעדכן את המידע בכל עת כך שהמשימות יהיו עדכניות ורלוונטיות. או התאמה למצבי למידה חדשים.5. ויזואליות- שילוב של פרטים הממחישים והמוספים מידע לא באמצעים מילוליים. ויזואליות אסטתית היוצרת עניין הנעה והנאה בלמידה. מובאות דוגמאות של מטלות מקוונות העונות על המאפיינים הנ"ל.

כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

במרבית המקרים תיקי הפורטפוליו הממוחשבים חסרים תכונות מובהקות של גמישות, הערכת עמיתים ושיתוף פעולה של עבודת צוות ועמיתים לפרויקט. ללא תכונות אלו הפורטפוליו הממוחשב הקיים כיום אינו הולם את התפתחות עידן הרשתות החברתיות ועידן קהילות המעשה. המאמר הנוכחי מציע קווי מיתאר לתכנון פורטפוליו ממוחשב שיהלום את עידן ה- Web 2.0 באופן שיאפשר אינטראקציה עם קהילה מתוקשבת ושיתוף פעולה עם צוות לומדים עמיתים. כיווני החשיבה חדשניים אלו של תכנון פורטפוליו המתאים לעידן ה Web 2.0 הופכים את המאמר למודל קונספטואלי חשוב לפיתוח אב-טיפוס חדשני לפורטפוליו ממוחשב ללמידה במכללות ובאוניברסיטאות ( Sonya Xuesong Zhang, Lorne Olfman, Peter Ractham)