המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

סקירת מקורות מידע מעודכנת ( גרסה מס' 2 ) המכסה את הנושאים הבאים : מאפייני הרשתות החברתיות, מאפיינים מידעניים ותקשוביים של רשתות חברתיות מתוקשבות , מה החברים ברשת יכולים לעשות? היבטים סוציולוגיים בחיי רשתות חברתיות ועוד . מבחינת מורים וחוקרים יכולות הרשתות החברתיות להעמיק את שיתופי הפעולה וחילופי המידע המקצועיים בכל עת . הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג פרופסור סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' – ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.

אין זה מקרה שהשימוש ביישומי הוויקי בחינוך הולך ויורד בהשוואה ליישומים שיתופיים אחרים כגון גוגל דוקס. הדיווח של נעמי פורת, סטודנטית לתואר שני , שנדרשה להתמודד עם כתיבה ועריכה משותפת של יישום ויקי עשוי , אולי , להעיד על מגמה זו . " המשימה הראשונה שלנו הייתה לבנות סיפור בהמשכים משותף – משימה נעימה קלה לביצוע מבחינת התוכן כך שניתן להתמקד בטכניקה… במשימה זו, בפעם הראשונה מאז אני עוסקת בכלים משותפים, חשתי אי נוחות רבה. כתבתי את חלקי בסיפור, ולאחר מספר ימים ראיתי ש… כל מה שכתבתי נמחק על ידי כותב אחר…"

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

תוכנית חדשה של ארגון שיט"ה מטעם קרן קרב, פותחת בפני תלמידים בכיתות ג' עד ו' את עולם פיתוח משחקי המחשב הלימודיים. התוכנית, ששמה "מפתחים צעירים", מאפשרת לילדים ללמוד עקרונות בפיתוח המשחקים, לצד לימוד תוכנות לפיתוח כמו: GameMaker, RPG Maker, Scratch וגם תוכנות Office. יש הקפדה על כך שלכל המשחקים תהיה מטרה לימודית ושהם יתעסקו בתוכן, למשל: לימוד אוצר מילים באנגלית, לימוד המיתולוגיה הרומית ואפילו פיתוח מודעות לאיכות הסביבה. התוכנית רצה זו השנה השנייה' והציגה את תוצריה בכנס שנערך בחודש יוני 2009 במכון הטכנולוגי בחולון ( שחר עוז) .

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

ספרם החדש של Davies, Julia & Merchant, Guy בנושאי Web-2.0 זוכה להערכה רבה בסקירת ביקורת שנכתבה לאחרונה. הספר מציג שורה של שיקולים והנחות יסוד לשילוב נדבכים של Web-2.0 בבתי ספר. עפ"י המחקרים והסקירות בספר , השילוב של Web-2.0 תורם רבות ליכולות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות של התלמידים. הספר סוקר בצורה שיטתית ומעמיקה את מרבית יישומי ה Web-2.0 הפוטנציאליים לבתי הספר כגון בלוגים, רשתות חברתיות, מאגרי WIKI ועוד. המחברים מראים שאין די ביישום פלטפורמות של Web-2.0 בבתי הספר אלא צריך להקנות לתלמידים בצורה שיטתית מיומנויות מידע אנליטיות מתאימות של הערכת מידע, תכנון ,והפקת מידע. בסיכום, סבורים מחברי הספר כי יישום Web 2.0 בבתי הספר הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת קהילה לומדת הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים.

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על חשיבות הפיכת פעילות מתוקשבת (ולא רק מתוקשבת) לכזו שהופכת לחוויה מהנה מבחינת התלמיד. יש לא מעט מקרים בהם מטלה מהנה ומעניינת הופכת למטלה מייגעת וחסרת עניין. לעתים מדי קורה כאשר מורים מייבאים את התקשוב לתוך בית הספר הם אמנם מאמצים טכנולוגיה חדשה ורצויה, אבל משאירים את הקסם ואת החן, את חדוות הלמידה, שקשורים לתקשוב, בחוץ. בסופו של דבר, במקום להלהיב את התלמידים, אנחנו משכנעים אותם שהתקשוב הוא עוד כלי משעמם בשגרת העבודה של בית הספר. במקרה אותו מביא ג'יי הורוויץ כדוגמא חיובית התלמיד התמודד עם כתיבת חומרים בבלוג שלו מבלי לחוש בכלל שיש כאן עול לימודי.

יש אנשי חינוך בעולם הסבור כי הפלטפורמה המתוקשבת של טוויטר (מיקרו-בלוגים) יש לה סיכוי רב בחינוך. עפ"י סקר שערכה לאחרונה אשת החינוך המתוקשב Jane Hart, מספר אנשי החינוך המתוקשב שמאמין בפוטנציאל של טוויטר כסביבת לימוד בחינוך הולך וגדל והם מיקמו בסקר הנוכחי מ2009 את טוויטר במקום ראשון ככלי מתוקשב מבטיח ליישומי חינוך. לא מעטים מאנשי החינוך המתוקשב בארה"ב סבורים כי התקנת מערכת טוויטר ייעודית לכיתה יכולה להגביר את ההתעניינות של התלמידים בנושאים שונים על הפרק. כך, לדוגמא, יכולים מורים להשתמש במערכת טוויטר על מנת לתת לתלמידים משימות איסוף מידע בזמן אמיתי, כגון על נתונים אקולוגיים או איתור מקור מידע באינטרנט העונה על שאלת המחקר של המורה.

ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.

ריכוז תקופתי של מקורות מידע על תופעת רשותות חברתיות בחינוך. הסקירה כוללת את הפרקים הבאים : המקרה של אדיורשת , רשת מורים לביה"ס תיכון בצפון הארץ, רשת חברתית ייעוצית לילדי דרום, הקמת רשת חברתית מתוקשבת בביה"ס – תיאור מקרה , רשתות חברתיות בחינוך בחו"ל , רשת בינלאומית של מורים המתעניינים ביישומי אינטרנט, רשימה מעודכנת ונרחבת של רשתות חברתיות בחינוך שהוקמו על ידי אנשי חינוך ברחבי העולם. דוגמא מעניינת של רשת חברתית למורי חטיבת ביניים בארה"ב. חקר רשתות חברתיות . מחקרים על רשתות חברתיות בחינוך, ביבליוגרפיה של מאמרים אקדמאיים בנושא ועוד.

שימושים פדגוגיים אפשריים של סביבות כתיבה ועריכה משותפות מסוג WIKI באוניברסיטה. הסקירה היעילה הוצגה לאחרונה ( 2009 ) בכינוס Annual Instructional Conference בארה"ב. בפרקי הסקירה ניתן לקרוא על שימוש בכלי WIKI בקורסים אקדמאיים לעבודת פרויקטים קבוצתיים של סטודנטים ועל שימוש בקהילות WKI לניהול פרויקטים וניהול פורטפוליו ממוחשב של סטודנטים. עורכי הסקירה ממליצים במיוחד על שימוש בכלי ממוחשב בשם PBWIKI לניהול הפעילויות השיתופיות באוניברסיטה. הסקירה מבוססת על ניסיונם של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת Athens state university בארה"ב ( Rich, Lisa Logan; Cowan, Wendy; Herring, Susan D.; Wilkes, William).

בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. הקובץ הנוכחי , שנאסף ונערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת , כולל מבחר של מקורות מידע על תופעת הבלוגים בחינוך מתוך פורטל מס"ע אך גם ממאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל. מקורות המידע שנאספו מוינו ואורגנו בשלושה צירים עיקריים : א. רציונאל, תפיסות ותיאוריות ב. דגמים ודוגמאות מהשדה . ג. הערכה ושיקולי הערכה של בלוגים בלמידה ובהוראה. הקובץ הוכן במאי 2009 כחוברת מקורות מידע לקורסים אקדמאיים בחינוך המוקדשים ללמידה מקוונת ול-WEB 2.0 .