תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).

ניתוח נתונים במחקר איכותני – הוא ספר (אסופת מאמרים), משנת 2010 , המציע מגוון רחב של שיטות לניתוח נתונים שאינם כמותיים. חלק מהשיטות ידועות יותר, חלקן פותחו או עוצבו מחדש על ידי הכותבים. אלו גם אלו מתוארות בספר בפירוט, מודגמות ונדונות. הספר מאפשר לחוקרים להתעמק בשיטות השונות ולבחור את אלה המתאימות לנתונים שצברו; הם יכולים לבחור שיטה אחת בשלמותה, ליצור צרוף של שיטות, או לקבל גיבוי לעיצוב שיטה המשלבת שיטה קיימת עם חידוש משלהם. המאמרים בספר נכתבו על ידי מיטב החוקרים בישראל. לאה קסן היא פרופסור חבר לעבודה סוציאלית. חוקרת איכותנית אשר הקימה בשנת 1996 את המרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מיכל קרומר-נבו היא מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית על-שם שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וראש המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטה זו.

המונוגרפיה מציגה מחקר הבוחן זיקות בין שינויים חברתיים שהתחוללו בחברה הישראלית בשלושת עשורים (שנות השבעים, השמונים והתשעים) לבין מערכת ההכשרה להוראה בישראל. לצורך בחינת הזיקה בין שינויים חברתיים לשינויים בתכניות הלימודים נבחרו שלוש מכללות אקדמיות השוכנות במרכז הארץ, שלכל אחת מהן זיקה לתפיסת עולם ייחודית. מקור הנתונים העיקרי שנבדק לצורך המחקר הוא תכניות הלימודים במדעי החינוך, במסלול להכשרה להוראה בבית הספר היסודי. המונוגרפיה מציגה סכמה ייחודית לניתוח מסמכי תכניות הלימודים, כלי המאפשר בדיקה חוזרת של הנתונים, של הממצאים ושל המענה האפשרי לשאלות המחקר. (לאה שגריר)

בשנים האחרונות הוצעו תיאוריות תפיסתיות שונות לחקר השיח בתקשורת ממוחשבת (CMC). כתוצאה מכך, נוצרו גם ויכוחים ואי הסכמות לגבי המתודולוגיה הנכונה לניתוח דפוסי האינטראקציות בשיח המתוקשב בקבוצות דיון מתוקשבות. המאמר מנסה לפתור חלק מן המחלוקות ע"י גיבוש תיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded theory) לניתוח והבנת השיח המתוקשב. תפיסת השזירה של השיח המתוקשב המוצעת במאמר לגבי ניתוח סינכרוני של השיח המתוקשב מבוסס על מיפוי מתואם ומקביל של השיח המתוקשב. הניתוח מכוון לפענח את הזיקות הנרקמות בין תהליכי חשיבה יחידנית ואינטראקציות ממוחשבות קבוצתיות (הנרקמות בשיח מתוקשב סינכרוני קבוצתי). הכיוון של מדידת ובדיקת הזיקות בין חשיבה פרטנית וחשיבה קבוצתית נעדר עד כה ממרבית שיטות החקר המתוקשבות ומכאן חשיבותו של המאמר הנוכחי. מודל הניתוח המפורט במאמר יש בו כדי להציע גם מודל הערכה הממזג ניתוח איכותי וכמותי של יעילות התקשורת המקוונת. המחברים, ביניהם נמנה גם פרופסור, Curtis J. Bonk מאמינים כי תיאורית השזירה הינה תפיסה אנליטית נכונה יותר היכולה לסייע לנו להבין טוב את מהות השיח המתוקשב הסינכרוני (Shufang Shi, Punya Mishra, Curtis J. Bonk, Sophia Tan, Yong Zha)

מאמר זה משווה את מאפייני המחקר הנערך במכללות אקדמיות לחינוך לזה הנעשה על ידי חוקרי חינוך באוניברסיטאות. הניתוח מראה בבירור, כי המחקר במכללות לחינוך הוא בעל מאפייני תוכן ייחודיים בהשוואה למחקר באוניברסיטאות, אך אינו ייחודי באופן חד- משמעי מנקודת מבט מתודולוגית. הוא שונה בעיקר בהתמקדותו בנושאים הנוגעים להכשרת מורים, ואוכלוסיית המחקר שלו היא בעיקר מתכשרים להוראה ומורי מורים. אמנם הוא נוטה למחקרי פעולה ולמחקרים איכותניים אחרים, אך בסופו של דבר אינו שונה במובהק משיטות המחקר המסורתיות שבהן מתמקד גם המחקר באוניברסיטה (סימה יוגב, אברהם יוגב)

מטרת המחקר לזהות ולנתח שינויים כפי שהם באים לידי ביטוי בתכניות הלימודים שפורסמו לאורך שלושה עשורים בשלושה מוסדות הכשרה בישראל – בהתייחס לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית תוך השוואה בין הממצאים העולים מן העשורים השונים ובין הממצאים העולים מן המוסדות השונים; מתוך הנחה שאירועים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ואחרים שחלו בחברה ישפיעו על תכניות הכשרה בתוקף היותן כלי המכוון את הכשרתו של המורה לעתיד. נבנתה סכימה ייחודית לניתוח תכניות לימודים באמצעותה נותחו 874 סילבוסים. נמצאה זיקה ברורה בין שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל לבין שינויים בתכניות הלימודים של המוסדות להכשרת מורים. (לאה שגריר, יעקב עירם)

תוכנת אטלס היא כלי עבודה לניתוח איכותני של סוגי נתונים גדולים ומגוונים: טקסט, חומר גרפי (תמונות, ציורים, מפות) ושמיעתי (קלטות) ווידאו.התוכנה מלווה את החוקר האיכותני. ניתן בקלות לנהל את הנתונים: לשלוף במהירות את הציטטות של הקודים, ואת כימותם, ולקבץ זמנית יחידות משמעותיות ממסד הנתונים של החוקר ליחידה חדשה. החוקר יכול לקשר בין קודים במטרה ליצור רשתות סמנטיות של קשרים בין מרכיבי הטקסט. ניתן למזג קודים לקוד-על (מושג), ליצורתמונה ויזואלית (מיפוי) המצביעה על הקשרים בין חלקי הטקסט (ציטוטים, קודים, מזכרים) ולבצע שאילתא בוליאנית או סמנטית על הקודים. ברמה זו מתחילה בניית מודל ויצירת תיאוריה.