במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.

?ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם (דפנה גולן, יונה רוזנפלד, צביקה אור).

למרות העובדה שלקרנות פילנתרופיות גדולות דוגמת קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) יש תפקיד משמעותי הולך וגובר בחינוך הציבורי, רב הנסתר על הגלוי לגבי האופן שבו הפילנתרופיה משפיעה על המדיניות והפוליטיקה בחינוך הציבורי. בהקשר של אחריותיות ורפורמות מבוססות-סטנדרטים, קרנות כספיות ( קרנות תורמות) . בארה"ב הופכות לנראות וחזקות יותר בתמיכת המדיניות של החינוך הציבורי. הענקת המענק שלהן הופכת לממוקדת יותר ומכוונת אל מחוזות בית-ספריים אשר מאפייניהם הפוליטיים מקדמים השפעה גדולה יותר של קרנות, בייחוד לטווח הקצר ( Liang, G.) .

אחד הפרויקטים החינוכיים הקהילתיים בארה"ב הזוכה שם להצלחה בשנים האחרונות הוא פרויקט קהילתי כלל ארצי בשם "אמץ כיתה" המאפשר לאנשים רגילים ולאנשי עסקים לתרום ישירות לכיתת לימוד באחד מבתי הספר ולהיות בהמשך בקשר שוטף עם המורה והתלמידים על מנת לראות מה קרה עם השקעתו בכיתה בציוד המחשבים , בעזרי ההוראה או בסיוע הישיר לתלמידים מסוימים. הפרויקט הקהילתי מאפשר לאנשים מהמעמד הבינוני שאינם בהכרח בעשירון העליון להשפיע ישירות על החינוך באמצעות תרומה ישירה לכיתה שהוא בוחר ובאמצעות שותפת שהוא יוצר עם המורה והתלמידים. חלק מהתורמים יכולים אפילו להנחות תלמידים בכיתה ולסייע להם ישירות . הפרויקט הקהילתי המעניין הזה של "אמץ כיתה" נוסד ע" מר ג'יימס רוזנברג ומן הראוי היה לשקול את אימוצו גם בישראל .