מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת. בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז. למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים. ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים.

סקירה זו של צוות ידע בלשכת המדען הראשי של משרד החינוך עוסקת בהגדרה של מנהיגות מכילה, בתפקידי מנהלי בית ספר מכילים ובדרכים להכיל תלמידים עם בעיות התנהגות וקשיי שליטה בדחפים. כל זאת במטרה לתרום לשוויון ולהכלה של קבוצות מודרות.

להצמחת מנהיגות בית ספרית יש חשיבות עליונה. בעוד שמנהלים אמונים על ארגון, הוצאה לפועל של תוכניות, תחזוקת הסדר הקיים ושמירה עליו ועל תכנון עתיד הארגון, מנהיגים צריכים לחולל ארגון מחדש, להציע נקודות מבט חלופיות ולהתניע תהליכים. סקירת מידע זו מתמודדת עם שתי שאלות: 1. מיהם היכולים ו\או הצריכים לעבוד כמנהיגים בבית הספר?
2. מהן הדרכים הטובות ביותר להכשיר מנהיגים בבית הספר?

מנהיגים נתפסים כמומחים, קשוחים ואסרטיביים. לעומת זאת, פגיעות מקושרת לרוב לרפיון וכישלון. עם זאת, הדימוי של מנהיג כל-יודע הוא מופרך ופגיעות היא דווקא מרכיב מנהיגותי חשוב. על רקע זה, מנהל בית ספר שמוכן להיחשף, מקרין אמון ומסוגל לבנות מערכות יחסים מפרות עם תלמידים, מורים, רכזים ואנשי סגל. כשמנהלים מראים שהם קשובים ורגישים, הם מקדמים תרבות ארגונית שבה טעויות, דעות והצעות נידונות בחופשיות. תקציר זה מכיל שישה צעדים שיעזרו לכם להפוך למנהלים מצליחים יותר.

אחת הציפיות ממנהלי בתי ספר היא שהם ישמשו כמנהיגים חינוכיים. לפיכך, בחרו כותבי המאמר לבחון תפיסות והתנהגויות של מנהיגות חינוכית בקרב מנהלי בתי ספר בישראל ובארה"ב. החוקרים השתמשו במתודולוגיות משולבות: באמצעות שאלונים וראיונות, הם אספו מידע מ-90 מנהלים מכל מדינה.

המחקר הנוכחי מבקש לעקוב אחר אופני ניהול הרגשות בעבודה של מנהלי בתי ספר ישראלים . המחקר הציב שתי שאלות: 1. כיצד מנהלים מבטאים אמפתיה כלפי אחרים בבית הספר? 2. כיצד מנהלים מווסתים אמפתיה בעבודה? מתוך ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרה מנהלים ישראלים עולה שלתחושתם מותר להם ואפילו מעודדים אותם להציג בנסיבות מסוימות, שלושה מרכיבים של אמפתיה: אמפתיה קוגניטיבית, אמפתיה אפקטיבית (חמלה) ואמפתיה התנהגותית (דאגה), ובמקביל נמצא כי עליהם לכבוש באופן מודע כל ביטוי ציבורי של כעס או פחד.