ג'ון מילר, פרופסור לפסיכולוגיה בקולג' בעיר נפרויל באילינוי, פירסם בשנת 2008 ספר מחקרי הדן בכל מכלול המיומנויות הנחוצות לתלמידים כיום. המחבר, מומחה בינלאומי למיומנויות בתחומי החינוך, מקבץ בספרו מספר מיומנויות בארבע קטגוריות:א.מיומנויות הקשורות לאינטראקציה עם אחרים; ב.מיומנויות הקשורות להבנת העולם; ג.מיומנויות הקשורות להסתגלות לעולם;ד.מיומנויות הקושרות לפתרון בעיות. המחבר טוען כי את המיומנויות המצוינות ברשימה ניתן ללמד, כבר בגיל מוקדם. כיום אין אנו עושים זאת, לפחות לא באופן שיטתי, ולא לגבי רוב התלמידים. המחבר טוען כי גם מיומנויות קריטיות כגון קריאה וכתיבה אינן מקבלות תשומת לב מספקת בבתי הספר, בשל תכנית לימודים עמוסה מדי. מיומנויות של אוריינות מידע, אסטרטגיות מטא-קוגניטיביות, מיומנויות של פתרון בעיות ומיומנויות של שיתוף פעולה מקבלות תשומת לב מעטה מאוד. המחבר טוען שיש לתת תשומת לב גדולה יותר למיומנויות אלה ( Jon Mueller).

קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים.

סקירה אודות ספר חדש על מיומנויות דיגיטאליות ללמידה בעידן התקשוב בעריכת Allan Martin and Dan Madigan. הקובץ כולל 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות לעידן הדיגיטאלי בכלל ולמידה בפרט. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כך לדוגמא, ניתן למצוא בספר על התפתחות תחומי אוריינות המידע במכללות ובאוניברסיטאות, אוריינות ללמידה מתוקשבת והפדגוגיה של למידה מתוקשבת וגם כישלונות והצלחות בהקניית אוריינות מידע ללומדים בעידן הדיגיטאלי.

לדעת המחברות, מורים גדולים אינם שמרנים ובעלי שיטות ואינטואיציות שונות. הם לא פועלים כמו מורים אחרים ולא מאמינים לכל מה שלימדו אותם. מארבעה עשורי מחקר, שכלל ראיונות של ארגון גאלופ עם אלפי מחנכים עולות כמה מסקנות: הדפוס הכולל העולה מהתוצאות הוא שלמורים גדולים יש כשרון מולד לעבודתם. הכישרון הוא טבעי ואישי, ומדרבן מורים גדולים להתנהג בדרך הייחודית להם. מבחן קליפטון לגילוי חוזקות תוכנן ע"י ד"ר קליפטון ופסיכולוגים, בלשנים, מומחי סקרים ומנתחי תכנים. מורים גדולים מצליחים למקסם ולמצות את החוזקות שלהם וממבחן זה נועד לזהות, לברור ולהדגיש אינדיקטורים מרכזיים באישיות המבוססים על תגובת הנשאל. המבחן אמור לסייע לחשוף את כשרונותיו הבולטים של הנשאל (הדפוסים המחשבתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הטבעיים הניתנים ליישום פרודוקטיבי) ב-34 תחומים חשובים המפורטים בספר. (רוזאן ליסוולד, ג'ו-אן מילר)

בשנת 2006 פורסם ספר בעריכת אלן מרטין ודן מדיגן, המקבץ 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות בעידן הדיגיטאלי. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כאשר מדברים על הקניית מיומנויות דיגיטאליות, אין הכוונה רק למיומנויות מידע , אלא גם למיומנויות של למידה אוטונומית (למידה עצמית מוכוונת) . עומס המידע הדיגיטאלי מחייב להקנות לתלמידים יכולת אוטונומית של פעולה רציפה , שקולה, מתוכננת , ממוקדת ומכוונת . לכן , מיומנויות המאה ה21 אינן רק מיומנויות טכניות של הערכת סוגי מידע וארגון מידע אלא גם יכולות של התמודדות עצמית עם עומסי מידע . כאשר מדברים על מיומנויות מידע דיגיטאליות לתלמידים, שוכחים כי בעצם גם המורים זקוקים להקניה מעמיקה של מיומנויות אלו. כל מערכת חינוך המגבשת תפיסת עולם ברורה של תוכניות לימוד להקניית מיומנויות מידע ומיומנויות תקשוב, חייבת להבין כי הכשרת המורים בתחום זה היא חלקית מאד ולעתים אף שטחית מאד. לכן , המהלך של גיבוש תכניות למיומנויות מידע חייב להתפרס בו-זמנית במישור המורים ובמישור התלמידים ( Martin & Magidan).