אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום. סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצלייה, בחן את , וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה ( גל מור).

בניגוד לבתי הספר בישראל , בתי הספר בארה"ב כבר עברו את שלבי הסטנדרטים במידענות והגיעו לשלב שבו תלמידי ביה"ס מתמודדים עם אסטרטגיות חיפוש שיטתיות ועיבוד ממצאי החיפוש. הנה לפנינו מערך חקר מידעני או מתווה מידעני לתלמידי ביה"ס תיכון בארה"ב המתמודדים עם חיפוש מושכל באינטרנט . רוב תלמידי בתי הספר התיכוניים מחוברים למאגרי מידע מקוונים אמיתיים כגון PROQUEST ואחרים. הם נדרשים לבצע הליכים שיטתיים של דליית מידע עפ"י מילות מפתח , לסנן את הממצאים מתוך המאגר המקוון , להעריך את הממצאים ולבדוק מחדש את אסטרטגיית החיפוש במאגר המידע . מתווה מידעני כזה מנחה את התלמיד שלב אחר שלב להתמודדות עם חיפוש והערכה במאגר מידע מקוון שהוא יותר איכותי מאשר מנוע חיפוש באינטרנט כגון גוגל.

ספרם החדש של Davies, Julia & Merchant, Guy בנושאי Web-2.0 זוכה להערכה רבה בסקירת ביקורת שנכתבה לאחרונה. הספר מציג שורה של שיקולים והנחות יסוד לשילוב נדבכים של Web-2.0 בבתי ספר. עפ"י המחקרים והסקירות בספר , השילוב של Web-2.0 תורם רבות ליכולות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות של התלמידים. הספר סוקר בצורה שיטתית ומעמיקה את מרבית יישומי ה Web-2.0 הפוטנציאליים לבתי הספר כגון בלוגים, רשתות חברתיות, מאגרי WIKI ועוד. המחברים מראים שאין די ביישום פלטפורמות של Web-2.0 בבתי הספר אלא צריך להקנות לתלמידים בצורה שיטתית מיומנויות מידע אנליטיות מתאימות של הערכת מידע, תכנון ,והפקת מידע. בסיכום, סבורים מחברי הספר כי יישום Web 2.0 בבתי הספר הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת קהילה לומדת הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים.

מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות ה-WEB 2.0 על החינוך ,אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה. בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום.

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

הנטייה הישראלית היא אמנם לראות בסינגפור מקור השראה חינוכית, אך האמת היא שדווקא טייוואן היא המתקדמת יותר מבחינה פדגוגית. כך לדוגמא, מאפשרים הטיוואנים לשלב מודלים פדגוגיים חדשניים מבוססי חקר בהוראה בבתי הספר היסודיים. המטרה של ההתנסות המתוארת במאמר היא לבסס את הקניית מיומנויות המידע על הצורך במידע עפ"י המודל של Galvin, 2005. המאמר מדווח על שילוב המודל הפדגוגי של ה-BIG 6 בהוראת היסטוריה בכיתות ה' בבתי ספר בטיוואן. התלמידים לומדים לגבש מפה מושגית, לבצע סיעור מוחין בצוות, ולאסוף מידע בכלים שיטתיים כגון עריכת ראיונות, תשאול ראיונות ועיבוד הממצאים. התלמידים לומדים לחקור מדרש תמונה ולקשור הממצאים למקורות מידע נוספים שאיתרו במאגרי מידע באינטרנט. התלמידים מבצעים סינתזה בין הממצאים שאספו באינטרנט וממצאי הראיונות ומציגים את תוצר המידע בפני כל הכיתה.

מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

ג'יי הורוויץ מסכם במאמרון מעניין את כנס צ'ייס האחרון (2008) באוניברסיטה הפתוחה. במיוחד, רצינו להביא את הדיווח שלו על הרצאתו של פרופסור יורם עשת על מחקר שהוא ערך. המחקר הזה היה מחקר המשך למחקר שהוא ערך חמש שנים לפני-כן. המחקר המקורי בחן היבטים שונים של אוריינות דיגיטאלית אצל שלוש קבוצות גיל. המחקר החוזר בחן את אותם ההיבטים עם שתי קבוצות – עם רבים מאותם משתתפי המחקר המקורי, ועם קבוצת ביקורת המורכבת מאותם גילאים היום. התוצאות הצביעו על כך שבמרוצת הזמן מיומנויות מחשב בסיסיות ואוריינות דיגיטאלית מתבססות בכל שכבות האוכלוסייה, אבל כאשר בוחנים את תחום המיומנויות ה"מידעניות" יש נסיגה ברורה. אפשר אולי להגיד שהתוצאות האלו אינן מפתיעות, אבל אין ספק שיש להן חשיבות חינוכית רבה.

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את תרומת המחשבים הניידים שניתנו לתלמידים בכיתות. אוריינות המידע שלהם. צוות המחקר עקב אחר בתי ספר בקליפורניה ובמיין שם צוידו כל תלמידי ביה"ס במחשבים ניידים כחלק אינטגראלי מלימודיהם. המחקר מצא כי תלמידים אשר השתמשו במחשבים ניידים אכן רכשו מיומנויות ניהול מדע ואוריינות מידע, אך המיומנויות של ניתוח מידע והערכת מידע לא הועברה בצורה שיטתית, כלומר הקניית מיומנויות ניתוח מידע והערכת מידע הייתה תלויה יותר במדיניות ביה"ס ובגישה החינוכית שלו. חלק מבתי הספר העדיפו להקנות מיומנויות טכניות של אוריינות מידע ורק מעט מבתי הספר דאג להקנות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שתפיסות העולם והאמונות של מנהלי בתי ספר והמורים קובעים יותר מכל את דרך הקניית המיומנויות בכיתות ( (Mark Warschauer)

בתהליך חינוכי חדשני ניתן להיעזר בטכנולוגיות המחשב בכדי לאתגר, לפתוח ולהכיר עולמות ידע מגוונים בקלות יחסית ולמקד את ההוראה והלמידה בפיתוח חשיבה ובמתן ביטוי לשיקולי דעת. כך, להגביר אוריינות בכתיבה רפלקטיווית הניתנת בקלות לשכתוב וכן באיסוף מידע למטרות השוואה, ניתוח ועיבוד נתונים. המחשב מאפשר ללמד איך ללמוד! כיצד לחפש נתונים רצויים, איך לנסח מילות מפתח רלוונטיות, ואיך להבין ולארגן מידע נתון באופן מושגי ורעיוני מתוך שפע הנתונים (מרים קדרוני)

הנושא של הוראת מיומנויות מידע למורים ולפרחי הוראה אינו חדש ומזה כמה שנים המכללות להוראה אכן מעבירות בצורה יעילה כמה וכמה קורסים להקניית מיומנויות מידע למורים משתלמים ולסטודנטים להוראה. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתחוללים שינוים ניכרים בתחומי ייצוגי המידע באינטרנט המחייבים הכנסת יסודות מעודנים להוראה המעשית של מיומנויות מידע. שני השינויים העיקריים הם הכניסה המאסיבית של ייצוגי ה-WEB 2.00 לעולם המידע והתחלת החשיבה של מיומנויות ה-WEB.3 , שתי התפתחויות אלו מחייבות את מורי המורים והמרצים לשלב כלים מתאימים ומעודכנים לניהול מידע המשקפים את רוח הזמן. שני כלי המידענות המומלצים לכך שייכים לתחום הקוד הפתוח ולווב 2.0 והם מאפשרים לנו להנחות את הסטודנטים להוראה והמורים המשתלמים להתמקד בסינון מידע ובהבנייתו באינטרנט בתפיסה של מסד נתונים מבוסס RSS ובתפיסה מקבילה של מרכז קהילתי רב-משתמשים ורב-ייצוגים לטיפול במדיה. שני הכלים המומלצים הם: Conntoea – יישום מבוקר לניהול מסד מידע באינטרנט ומערכת ESNIPS לניהול מידע על בסיס קהילת עמיתים. שני הכלים האלו מאפשרים שימוש בחינם וזוכים להתלהבות רבה בקרב משתמשי האינטרנט ככלים מתודיים אך אינטואטיביים לניהול מידע ( עמי סלנט ) .

הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)