מאמר זה מדווח על ניתוח נרטיבי של מסע למידה של מורה מורים אחד בפרויקט של למידה מקצועית שנמשך שנתיים. התפתחות מקצועית נתפסת כתהליכי הלמידה המורכבים הנובעים מהאינטראקציות המשמעותיות בין מורה המורים הבודד לבין הֶקְשֵׁר העבודה שלו/שלה. ניתוח המחברים מלמד שהיכולת לנהל אינטראקציות מסוג זה תורמת מאוד לתחושת הפגיעות של מורי המורים. המחברים מתארים באופן אנליטי שלוש אסטרטגיות (בניית הערכה עצמית חיובית, שמירה על מחויבות מוסרית ומטרה, והיענות אסטרטגית) כדי להתמודד עם הפגיעות הזו ומתארים את השפעתן על תהליכים של התפתחות מקצועית כמו גם את תוצאותיה (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

המאמר מתמקד בהתפתחות מבוססת בית ספר ובאופן שבו שיתוף פעולה בין מורי מורים לבין מנהיגים ומורים יכול לקדם התפתחות בהכשרת מורים, בבית הספר ובאתר שבו מתקיים שיתוף הפעולה בבית הספר שבו שני הצדדים נפגשים. הנתונים נאספו בנורבגיה באמצעות ראיונות עם קבוצות של מורים ושל מנהיגים בשלושה בתי ספר, ועם קבוצה של מורי מורים (Postholm, May Britt, 2016).

מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).

הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

מאמר זה בוחן כיצד מורת מורים אחת פעלה כדי לסייע ללמידה של פרחי הוראה על פני מסגרות הכשרה מבוססות שדה ומבוססות אוניברסיטה. תוך שימוש בתיאורית הלמידה החברתית-תרבותית כעדשה, הניתוח מתבסס על נתוני חקר מקרה אשר נאספו משני פרחי הוראה מאותה תכנית להכשרת מורים, שהתנסו בשיבוצי הוראה סמוכים אך שונים ביותר בבתי ספר עירוניים. הממצאים מבטאים את רפרטואר המהלכים של מורת המורים בניסיונה לתווך את התפתחות פרחי ההוראה כאנשי מקצוע מכווני הגינות ורפלקטיביים (Stillman, Jamy; Anderson, Lauren, 2016).

מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

המחבר מתאר גישה ופעילות לפיתוח והערכה של מה שהוא מציין כיכולות פדגוגיות בספרדית של מורים דו-לשוניים עתידיים. לאחר הדגשת הערך של אסטרטגיות מבוססות-תוכן ומבוססות-משימה לפיתוח יכולות בספרדית הרלוונטיות מבחינה מקצועית, המחבר מספק הערכה של ביצוע שפה בעל-פה הספציפי להוראה של שני מורים דו-לשוניים לעתיד. לסיכום, המחבר מזהה השלכות עבור תכנון תכנית הלימודים ופרקטיקה בכיתה Cristian R. )Aquino-Sterling, 2016)

מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה) (Tack, H., & Vanderlinde, R).

מחקרים על הכשרת מורים עתידית זיהו שתי תמות הדורשות מחקר נוסף: השתנות האופי של הידע והשתנות היכולות הטכנולוגיות. החוקרים במאמר זה בחנו את המפגש בין שתי תמות אלה ואת השתמעויותיו להכשרה. במאמר נעשה ניסיון לקדם את הדיון על עתיד הכשרת המורים בעידן שבו קובעי מדיניות, כלכלנים ומדינאים מאתגרים בהחלטותיהם את האוטונומיה של מורי מורים (Darling-Hammond, 2010). זאת ע"י פתיחת הדיון למורי המורים עצמם (Burden, K., Aubusson, P., Brindley, S., & Schuck, S).

מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי של סיוע בקידום קבוצת חקר של מחקר עצמי. קבוצת החקר תוכננה כפרויקט להתפתחות מקצועית, שבו שישה מורי מורים מנוסים חקרו את הפרקטיקות שלהם תוך שימוש בגישה של מחקר עצמי. הרציונל הפדגוגי של הסיוע בקידום התבסס על ארבעה עקרונות תיאורטיים בהסכמה רחבה לגבי האופן שבו מורי מורים יכולים לעבוד באופן אפקטיבי על ההתפתחות המקצועית שלהם (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית (Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman).

על רקע התקדמות תהליך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים ומעברם לחסות אקדמית ולתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, גברו הדרישות לפיתוחו האקדמי של הסגל העובד במכללות להוראה. בתגובה לדרישות אלו נוקטות המכללות להוראה פעולות שונות שמטרתן פיתוח היכולת המחקרית של הסגל העובד במכללות לחינוך. הן משקיעות בנושא משאבים רבים החל בהקצאת שעות למחקר נוסף להוראה וכלה בהקצאת כספים לתרגום, עריכה ונסיעה לכנסים; הן מקיימות כנסי מחקר מקומיים, מפיקות כתבי עת ומציעות במות שונות לפרסום ויצירה. מתוך הבמות השונות אפשר לציין את הקמתן של מסגרות קהילתיות ללמידה המאפשרות לסגל במוסד קיום שיח אינטלקטואלי והזדמנויות למחקר משותף ולכתיבה האקדמית. מכללת סמינר הקיבוצים נקטה את כל הפעולות שהוזכרו, ובהן גם את הקמתן של קהילות למידה מקצועיות. על רקע הקמתן של קהילות הלמידה של מורי המורים במכללה היה עניין גדול לבחון מקרוב אחר פעילותן והשפעתן (רות זוזובסקי, אירית לוי-פלדמן, ניר מיכאלי).

כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).