ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין בארה"ב , שבראייה רטרוספקטיבית, מטיל היום ספק בשיטת ההוראה הידועה כ"כיתה הפוכה". ביסוד "הפיכת הכיתה" נמצא רעיון די פשוט: שתלמידים יתכוננו בבית לקראת שיעור ובכיתה יעסקו בהתנסויות בחומרים בתכנים ובדיונים על הנושא שלמדו. רצוי לזכור שהתנופה הנוכחית להפיכת הכיתה באה במידה רבה מכיוון התקשוב. סרטוני האקדמיה של חאן, סרטוני YouTube, והרצאות TED מהווים חומרי הלימוד שבהם המורים משתמשים כדי לקדם את התלמידים שלהם בשעות מחוץ לבית ספר. הזמינות של אלה דרך האינטרנט עוררה את ההתעניינות בהפיכת הכיתה.

מאמר זה מהווה חקר מקרה (case study) של תכנית ספציפית, אשר ממנה ניתן יהיה להפיק ידע ומשמעות רחבה (שלסקי ואלפרט, 2007), ומתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. הממצאים הראשוניים שיוצגו להלן בקצרה שופכים אור על היבטים שונים של תכנית ההכשרה מבעד לעיניהם של משתתפי התכנית ומשמעותה עבורם. לממצאים אלו השלכות משמעותיות לבניית מודלים להכשרה ולהטמעה של עקרונות פסיכולוגיה חיובית בשדה החינוכי בעתיד ( פנינית רוסו-נצר) .

מחקרים ודוחות רבים הצביעו זה מכבר על זרז עיקרי ומהותי בקידום מערכת החינוך על גורמיה: המדובר באיכותם של המורים. עולות תהיות ושאלות אפיון רבות בנושא איכות המורים, כגון: מהי הגדרה של מורה מצוין? מהם עמודי היסוד שלו? האם מורה מצוין בכלל נולד ככזה או האם תכונותיו, מאפייניו או הממדים לזיהוי שיטת הוראתו הם אלמנטים נרכשים? בסקירה זו, אנו מביאים הגדרות שונות, רשמים , כיווני פעולה ומחקרים שונים שלוקטו מהארץ ומרחבי העולם ( דזירה פז ועמי סלנט) .

מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

המגמה כיום היא להתייחס למקצוע ההוראה כקריירה הבאה לידי ביטוי בלמידה והתפתחות מקצועית לאורך כל החיים. מכל מסגרת או מתכונת של התפתחות או אף רפורמה חדשה – המורה צובר ידע, משתנה, קשוב לשינויים ולמגמות ומתפתח בהתאם לנושא ולמיומנויות שהוא שואף לקחת קדימה במטרה להתקדם ולערוך שינוי בהרחבה או בהגדרת תפקידו. הסקירה הבאה עוסקת במודלים לפיתוח קריירה בהוראה. הסקירה סוקרת דגמים וכיווני פיתוח ומחקר במדינות העולם המתקדמות וגם בישראל ( דזירה פז , עמי סלנט).

במאמר זה, המחברים בחנו את ההנחה כי שעדיף כי המורים יעריכו את ההשתתפות בכיתה של תלמידיהם מאשר שיעריכו את ההנעה של תלמידיהם(Lee, Woogul; Reeve, Johnmarshall, 2012).

המאמר בוחן את ההוראה בשיתוף (Co-teaching) כהקשר המאפשר למידת מורים. השאלה שנבחנה הייתה מה ניתן ללמוד מנרטיבים של שני מורי כיתה המלמדים בדגם של הוראה בשיתוף על הזדמנויות הלמידה שהדגם זימן להם. ההנחה היא שלהוראה בשיתוף, שבה התקשורת נעה בין הקשרים שונים בתוך ומעבר לכיתה יש פוטנציאל של למידת עמיתים (Anna Rytivaara, Ruth Kershner).

מחקר זה בוחן את המוכנות הטכנולוגית של המורים להשתתף בפיתוח מקצועי מקוון. בייחוד, מחקר זה בוחן שש שאלות מחקר המתייחסות למוכנות הטכנולוגית של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים המשתתפים בפיתוח מקצועי מקוון (Reeves, Todd D. and Li, Zhushan, 2012).

המחברת בוחנת במאמר זה כיצד הציפיות של המורה יכולות להשפיע על הביצוע של תלמידיו. פרופסור רוברט רוזנטל מאוניברסיטת הווארד היה הפסיכולוג הראשון שחקר זאת באופן שיטתי וערך בשנת 1964 ניסוי בבית ספר יסודי בדרום סן פרנסיסקו. הוא לקח מבחן IQ סטנדרטי ואמר למורים שזהו מבחן מאוד מיוחד מאוניברסיטת הווארד שיש לו יכולת מיוחדת לחזות אצל אילו ילדים יגדל ה-IQ באופן דרמטי. לאחר שהילדים נבחנו, רוזנטל בחר באופן אקראי מספר ילדים מכל כיתה. רוזנטל אמר למורים שהמבחן חזה כי ילדים אלה נמצאים על סף פריחה אינטלקטואלית אינטנסיבית.רוזנטל עקב אחר הילדים במהלך שנתיים, הוא גילה שהציפיות של המורים מאותם ילדים השפיעו על הביצוע של התלמידים(Alix Spiegel , 2012).

המחקר הנוכחי מבקש לפרוס תמונה של תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל בשלבי החינוך השונים ולהתייחס לפרספקטיבה של המורה (רמת הפרט) ולפרספקטיבה של המערכת החינוכית (רמה מערכתית). מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהיבט הראשון. מטרת המחקר הראשונה היא להתחקות אחר הגורמים המניעים מורים לנשור ממקצוע ההוראה. סוגיה זו תיבדק בשלבים שונים בקריירה המקצועית של המורים (בחמש השנים הראשונות ולאחר עשר שנים). מטרת מחקר זו מאפשרת למפות את תופעת הנשירה בקרב מורים תוך התייחסות למאפייניהם האישיים ולמאפייני המוסדות החינוכיים שהם עובדים בהם, ובכך לאפיין את המורה הנמצא בסיכון לנשירה ( ארביב-אלישיב, ר' וצימרמן, ו' ) .