המחקר מדווח על האפקטיביות של תכנית לפיתוח מקצועי בהוראת חשבון עבור מורים בחטיבת הביניים באוסטרליה . התכנית נמשכה ששה ימים ומטרתה הייתה להקנות למורים ידע מקצועי שיסייע להם לשפר את הישגי תלמידיהם ביכולת חישובית במקצוע המתמטיקה. המאמר מדווח על הפעם השלישית ברציפות שבה נערכה התכנית, ובה נעשה שימוש במכשיר לשרטוט פרופיל הידע של המורה. במחקר נבחן הידע של 29 מורים בתחילת התכנית ובסיומה. כמו כן נערך סקר בקרב 670 תלמידים בתחילת התכנית ובסופה של שנת הלימודים. מהממצאים עולה כי ההתערבות שנערכה במחקר הובילה לשינוי בדרך ההוראה של המורים והן לשינויים בהתנסויות של התלמידים בכיתות ולגבי איכות הבנתם את היכולת החישובית. התוצאות של תכנית זו מראות ששיפור ההישגים של התלמידים בחישובים בחשבון הוא אפשרי, עם זאת אין דרך מהירה לבצע זאת וזה לא יהיה זול. יש לאפשר למורים להקדיש לכך זמן ולקבל סיוע בהרחבת החשיבה המתמטית שלהם, להעריך את החשיבה הטיפוסית של התלמידים, לאפשר למורים לתכנן כיצד לשפר את פרקטיקות ההוראה שלהם, ולחשוב על שינוי. המורים ותלמידיהם חייבים לשנות ביחד ( Jane Watson and Kim Beswick).

במאמר נטען כי מורים המאמינים שהוראה היא העברת חומר הלימוד בלבד מתעלמים מהלומד האינדיבידואלי ותורמים להמשך אי השוויון החברתי. דרך הוראה מעין זו המדכאת את קולות התלמידים בתהליך הלמידה היא טיפוסית. התוצאה של שיטות מעין אלה היא ניכור בין התלמידים לבין החומר הנלמד בכיתה. הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע ולטעון שהוא שלהם ופרקטיקה זו לא מעניקה לתלמידים כוח להפוך לאינטלקטואלים מודעים וחופשיים. טבעה הבלתי אישי של תכנית הלימודים הכללית כיום מרחיק את התלמיד מהשיעור, הופך את המידע שנאסף לבעל ערך מפוקפק. על-ידי השאיפה להשיג יעילות, אנחנו סוחרים באפקטיביות ומפחיתים את התקשורת ואת החלפת הדעות בקהילה הלומדת ( Kim, Youngjoo).

אביגיל ויקסלבוים כותבת על הסטנדרטים בעידן המאה ה21 בעקבות קריאת מאמרה של אריאנה מלמד בו היא פורסת את השקפתה כלפי השיטה בה נערכים כיום מבחנים בביה"ס. "אם נבדוק לעומק מה באמת עושים המורים עם התוצאות של המבחנים ניווכח שמעט מאוד. רק 2% מהמורים דנים בתוצאות של המבחנים. המורים עסוקים בהכנת התלמידים למבחנים כך שהם מתעלמים מסוגיות חינוכיות וערכיות אחרות בעלות משקל. תנועת הסטנדרטים קיימת ביפן, בסינגפור, באנגליה ובארה"ב ובעוד מדינות בעולם. המבחנים הם גולת הכותרת של התנועה, אך למעשה לא ראינו עד היום שחל שיפור משמעותי בתוצאות המבחנים".

מחקר בריטי חדש מגלה כי מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ובפיתוח משאבי למידה בסביבה מתוקשבת מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים. המחקר מבוסס על ראיונות עם 16 מורים בבתי ספר יסודיים אשר היו מעורבים בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים לכיתה. כעוגן לבדיקת הלמידה המקצועית של המורים שימשו רכיבי רפרטואר תפיסת הידע הפדגוגי-טכנולוגי Technological Pedagogical and Content Knowledge . ממצאי המחקר מצביעים על כך התפתחות הידע של המורים הייתה בו-זמנית גם בתחומי התקשוב וגם בתחומי הפדגוגיה והיא נמצאה כמשמעותית. המחקר ממליץ על שילוב מורים בבתי ספר יסודגיים בפיתוח חומרי למידה קוריקולריים כאמצעי להתפתחות מקצועית, הנעת מורים ולהשבחת ההוראה בכיתה (Drew Polly ).

במאמר נטען כי יש צורך בבניית רפרטואר של פרקטיקות פדגוגיות שיסייעו למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים להנחות את תלמידיהם כיצד לפתח מודל חקר המבוסס על בחינת השערות חלופיות. הקניית רפרטואר של פרקטיקות הוראה אפקטיביות למורים למדעים עשוי לסייע לתלמידים ללמוד שפה מדעית, לפתח הבנה של הכלים המדעיים ולפתח תפיסת עולם מדעית. באתר האינטרנט "רשת של חקר" (אתר אינטרנט: http://www.webofinquiry.org), התלמידים יכולים לבצע פרויקטים של חקר מדעי כדי לפתח תיאוריות מדעיות ולבחון אותן; ללמוד שפה מדעית, כלים מדעיים ופרקטיקות של חקר; לעסוק בהערכה עצמית; ולתת משוב לחקירות של עמיתים. המאמר בוחן את הפרקטיקות הפדגוגיות של שני מורים למדעים ושל תלמידיהם המשתמשים באתר האינטרנט המועיל הזה. המחקר בוחן את אסטרטגיות ההוראה שבהן משתמשים המורים כדי לסייע לתלמידיהם לפתח מודל תיאורטי של חקר מדעי תוך שימוש באתר "רשת של חקירה".( Leslie Rupert Herrenkohl, Tammy Tasker Barbara White ).

התמודדות עם עלבון כמעט ואינה נדונה באופן ישיר, וההתמודדות האישית של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא. זווית הראייה שמאמר זה הציע שמה דגש ברור מאוד על התהליכים הרגשיים אותם עובר המורה עצמו, באינטראקציה של עם אחרים בעת קונפליקט. במאמר מנסה ד"ר אורית אלפי להציג דרך עבודה עם מורים על התמודדות עם עלבון המדגישה את המורה עצמו כסובייקט רגיש, פגיע ומגיב. ( אורית אלפי). .

הוראה-בשיתוף דורשת ממורים כוללים ומורים לחינוך מיוחד לתכנן, ללמד ולהעריך בצוותא את ההוראה באופן שוטף. ללא תכנון משותף מורים עובדים במקרה הטוב בהקבלה או תגובתית. המטרה של תכנון משותף היא שהמורה לחינוך מיוחד יביא את יכולותיו הייחודיות ובהן הבחנה בשונות, התאמה, תמיכה בהתנהגויות חיוביות ופדגוגיה לשיעור כדי שרוב התלמידים יצליחו לעבד וללמוד את חומר הלימוד בפעם הראשונה שבה הוא מוצג לכיתה (Murawski, 2009). מורים המלמדים בדגם של הוראה-בשיתוף בדרך נכונה הם אלה המנצלים את העובדה שיש שני מבוגרים בכיתה. על מורים בשיתוף להיות בעלי יכולת להסביר ולהדגים דרכים שבהן הם מאפשרים ומספקים הערכות חלופיות, ומתייחסים לתלמידים באופן אישי בהחלטה על מידת שליטתם בסטנדרטים של תוכן ותוכניות לימודים (Murawski, W.W., & Lochner).

התפתחות מקצועית של מורים בקהיליות מקצועיות (PLC) מציעה דגם שבו "רעיונות ואסטרטגיות חדשים צצים, יוצאים לדרך ומתפתחים, ושבו כשירויות עשויות להתפתח ולצמוח באופן אמיתי" (Lieberman & Miller, 2008, p.2). קהיליות כאלה עשויות להוביל להתפתחות ארוכת טווח ולעליה בהישגי תלמידים. "מורים אינם יכולים לתכנן למידה או לומדים מוכשרים; במקום זאת, הם מתכננים הקשרים לשילוב פיתוח הכישרון ולתמיכה בהשתתפות מוצלחת בלמידה" (Barab & Plucker, 2002, p.175). השיתוף בבחירת הנושאים, תכנון השיעורים המשותף, התצפיות והניתוח הקולבורטיבי של עבודות תלמידים אפשרו למורים בקהיליית ההתפתחות המקצועית לתכנן ולעצב את הקשרי הלמידה שלהם. הם אמצו את דגם הלמידה שהתאים לצרכי הלמידה בהתייחס להקשרים המיוחדים של כיתותיהם השונות. קהילייה מקצועית שבה הלמידה מונעת ע"י צרכי המורה מציעה הזדמנויות ייחודיות לשלב טווח רחב של מקורות שנלקחו ממגוון מסגרות בתהליך תכנון הוראת הכתיבה. המשתתפים, שחקרו דרכים לעידוד מעורבות בלמידה של התלמידים באמצעות גישות שונות, העלו את צפיותיהם מן התלמידים והמעיטו את ההתמקדות בחסרונותיהם ׁPella, S ).

ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).