המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).

המפתח להתמודדות עם עזיבת מורים מסיבית כפי שאנו חווים אותה בישראל וגם בעולם מצוי בעצם הבעיות שהועלו בסקירה המעניינת שכתב יורם אורעד וגם בהתייחסויות , התגובות והתובנות של אנשי חינוך מנוסים שהגיבו למאמרון ברשת "שלובים" ." בין היתר, צריך לדאוג להכשרת מורים נאותה שבה ילוו המורים בעבודתם החינוכית על ידי מדריכיהם באופן הולם, תוך עדכון שוטף של המדריכים עצמם במתרחש בבתי הספר ובצרכים של המורים לעתיד ( יורם אורעד).

המאמר בוחן תהליכים פסיכולוגיים של בניית זהויות מקצועיות בקרב מורים מתחילים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפורים שכתבו על שנת ההוראה הראשונה שלהם. בחינת תהליכים אלה באמצעות ניתוח נרטיבי בממד ספרותי מתמקדת במאבק המורים אל מול קונפליקטים, מתחים ופערים שבפניהם עמדו בשנה זו. הכותבות ניתחו שלושה סיפורים שנכתבו בעברית בישראל ע"י מורים מתחילים. הניתוח התבסס על הגישה ההרמנויטית ועל ניתוח תוכן תמטי-הוליסטי (Schatz-Oppenheimer, O., Dvir, N).

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

מאמר זה מספק תמונה של הפרקטיקות הלימודיות של מדגם נבחר של מורים בתיכון בשנתם הראשונה בשני מחוזות של בתי ספר כפריים בעלי אוכלוסייה גדולה של תלמידים בסיכון (Patricia S. Smeaton and Faith H. Waters, 2013).

מטרתו של מאמר זה היא להראות את יעילות השימוש בתלקיטים מקוונים (ePortfolios) כדי להגביר את מיומנויות הקריירה של מורים חדשים.ההקשר הוא השלב הסופי של פרויקט אורך של מחקר פעולה החוקר האם תלקיט מקוון, שנוצר עבור הסטודנט להוראה כדי להוכיח סיפור דיגיטלי של פיתוח זהות מקצועית, יכול לעבור שינוי ולסייע לסטודנט בשנתו הראשונה כמורה חדש. לכן, מאמר זה מתמקד בתחום חדש של מחקר הקשור לתלקיט מקוון בהכשרת מורים; המעבר מהאוניברסיטה לתעסוקה. ממצאי המחקר מראים שינוי המטרה של התלקיט המקוון מהכשרה למקום עבודה, עלייה בכוח הבעלות כחלק מהשינוי, והעצמה בהפיכה למורה (Helen Boulton, 2013).

מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית גליל מערבי מגלה כיצד הטוויטר יכול לעזור למורים בתחילת דרכם לעבור בהצלחה את טבילת האש בעולם ההוראה הציוצים המטוקבקים – שחרור קיטור. תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז).

במאמר זה נבחנו שני סיפורים שכתבו מורות מתחילות למתמטיקה המלמדות בבית הספר היסודי. הסיפורים הנבחרים נכתבו במסגרת תחרות סיפורים שערך האגף להתמחות וכניסה להוראה של משרד החינוך. במהלך השנים האחרונות נאספו במסגרת התחרות מאות סיפורים של מורים מתחילים העוסקים בנושאים מגוונים. כל כותבי הסיפורים לתחרות הם בוגרי מערכת הכשרת המורים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות בישראל ( אורנה שץ-אופנהיימר).

המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר בדק כיצד 12 בוגרי הכשרת מורים בתוכנית ממוקדת-צדק חברתי מתארים את מטרות ודרכי ההוראה והשפעותיהם על ההוראה בשנת העבודה הראשונה (כאן בבתי ספר עירוניים). תוכניות הכשרה רבות נבנות על הרעיון של הוראה לצדק חברתי כמסגרת מושגית (Kapustka et al., 2009, Zeichner & Flessner, 2009). עם זאת קיימות אי-בהירות ועי-עקביות בין תוכניות בדבר המשמעות של המושג ואילו התנסויות תורמות לפיתוחו ((Castro, 2010. עם זאת נמצא קשר בין תוכניות כאלה לבין המחויבות לצדק חברתי של בוגריהן . עבודה עם תלמידים מרקע אחר אינה ממוקדת, כמקובל על-פי רוב, בדרך שמורים מחליטים מה לעשות אלא בדרך שבה הם חושבים על כך(Ladson-Billing, 1996). יש חשיבות רבה למסגרות האנאליטיות שמורים משתמשים בהן בעבודתם, כפי שהראה מחקר זה בהקשר של אוריינטציה אישית בלבד או שילוב של אוריינטציה אישית ומבנית המובילה להוראה הנענית תרבותית ( Whipp, J.L).

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

Edith Cowan University יזמה בשנת 2011 מחקר שבחן את ההשפעה של חונכות הדדית על ההתנסות בהוראה בשנה הראשונה של 11 מורים מתחילים במערב אוסטרליה, תוך מעקב אחר השתתפותם בהתמחות של חונכות הדדית בשנת 2010. התוצאה העיקרית של המחקר הייתה שבסוף השנה הראשונה, כל המורים המתחילים, שהשתתפו במחקר, עדיין עבדו במקצוע (Paris, Lisa F., 2013).

שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

המחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את יעילות ההנחייה המקוונת לפרחי הוראה העוברים הכשרה במסלולי הכשרה אלטרנטיביים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר : קבוצת מורים מתחילים שהוכשרה במסלול האלטרנטיבי בארה"ב כאשר חלק מההכשרה המעשית בבתי הספר לווה בהנחייה מתוקשבת של מורים מאמנים בלמידה מרחוק. עפ"י ממצאי המחקר, ניתן להגביר את המסוגלות המקצועית והיעילות באמצעות ליווי מרחוק באינטרנט, בתנאי שהליווי מרחוק של המורים המאמנים הוא רצוף לאורך זמן וכולל לפחות 6 מפגשים מקוונים. תמיכה ממוחשבת במורים מתחילים בבתי ספר יכולה להביא תועלת רבה כל עוד היא חלק ממדיניות הכשרה ברורה ומגובשת וכל עוד היא נמשכת לאורך זמן (Anthony, A., Gimbert, B. & Fultz, D ).

הממצאים מאשרים ומרחיבים ממצאים של מחקרים קודמים שבדקו: (1) את ההשפעות של תמיכה בראשית הקריירה בלבד ו-(2) של השפעת שביעות רצון מההכשרה עם סוג התמיכה הניתנת. א) נמצא קשר ישיר בין האיכות הנתפשת של ההכשרה ע"י מורים מתחילים לבין כוונותיהם להתמיד בבית הספר ו/או במקצוע בכלל. הקשר הזה תקף ביחס להחלטות בפועל בעקבות שתי שנות העבודה הראשונות. תפיסות אלה השתנו בין פרטים בתוך ובין תוכניות הכשרה שונות ונמצאו קשורות במובהק להחלטות עתידיות כפי שנמצא גם במחקרים אחרים ( DeAngelis, K., Wall, A.F., & Che, J).

פרופ' יזהר אופלטקה: "מורה חדש קופץ ראש לבריכה בלי לדעת מה יש או מה אין בה". ד"ר דיצה משכית: "לא סתם הספרות המקצועית מדברת על חוויות של טביעה בים, נפילה מצוק, קריסה" הרבה פעמים מורים אומרים: 'מה יהיה אם אני לא אתחיל טוב?'. ואני אומר להם: 'בטוח שלא תתחיל טוב כי אתה מתחיל. בשנה השנייה תלמד מהטעויות ותשתפר'. מורים שאינם לומדים מהטעויות ובכל תחילת שנה הם עדיין מורים מתחילים לא ישרדו. הם יעזבו את המערכת, וטוב שכך" ( אור סופר) .

חונכות נתפשת מזה שנים כמרכיב חיוני של תוכניות קליטה אפקטיביות. עם זאת חשוב לבחון מה משפיע על הדרכים שבהן מורים מממשים רעיונות בתפקידם כחונכים. מחקר זה עוסק בלמידה של מורים חונכים התומכים במורים מתחילים במטרה לטפח פרקטיקות הוראה מסוימות. במחקר זה המיקוד הוא ביכולתם של מורים חונכים לפתח את המיומנות של ניהול דיון רציני (rigorous) (מאפייני הדיון מפורטים במאמר) בקרב המורים המתחילים שאיתם הם עובדים ( Stanulis, R., N., & Brondyk, S.K ).

דמות המפתח היא המנהל, אומר פרופ' יזהר אופלטקה, ומספק למנהלים שמונה עצות חשובות. יזהר אופלטקה הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.