-
לינק
הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).
-
לינק
בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.
-
תקציר
המחקרים מלמדים כי שאלות רחבות הקשר אמנם מאתגרות את הלומדים בקורס או בכיתה, אך יש בהם סכנה שהתלמידים לא בדיוק יזהו ויבינו את המושגים המרכזיים בשאלה. כלומר, מושגים אלו יבלעו ביצירת ההקשר ואז התקפות של הפריט במבחן תרד. לכן, ממליצים כותבי המאמר, כי יש להציג הקשרים יותר ממוקדים בפריטי מבחן על מנת להציג ולהפעיל את המושגים שאותם צריכים הלומדים לזהות ולהבין. במחקר הנוכחי נערך ניסוי לשיפור מבחן בהוראת המדעים בביה"ס תיכון וחט"ב באנגליה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי שאלות ממוקדות במבחן יעילות יותר מאשר שאלות רחבות הקשר. הניסוי בחן גם את מיקוד השאלות על הדרך שבה ענו התלמידים על השאלות. מן המאמר ניתן ללמוד כיצד להכשיר את המורים להוראת המדעים כיום לשפר את איכות פריטי המבחן שלהם (Ayesha Ahmed, Alastair Pollitt)
-
לינק
החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.
-
תקציר
בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)
-
לינק
כיצד להפעיל תלמידים במטלות חקר בסביבה מתוקשבת? במסמך מוצגים מודלים שונים לביצוע שלבי האיתור והערכת המידע. המודל הראשון פותח באתר מוט"ב באוניברסיטה הפתוחה . במהלך איתור וניתוח מידע ישתמש הלומד במיומנויות בשלוש רמות עיקריות: איתור ראשוני של המידע, הערכה ראשונית של המידע וניתוח ראשוני של המידע. רמות אלו כוללות מיומנויות כמו: איתור ראשוני של המידע, קידוד ידע ממקורות מגוונים, זיהוי מקור המידע, ניתוח ראשוני של המידע, זיהוי רעיונות מרכזיים. יכולת לזהות עיקר מטפל. בדיקת התאמה בין נתונים המתוארים בטבלאות, גרפים ותיאורים מילוליים. הבחנה בין עובדות להשערות. . בהמשך מוצגים מודלים חינוכיים לחקר מידע בעולם .
-
לינק
מטרת ההרצאה להציג דוגמא של הפעלת קהילה לימודית מתוקשבת רב מגזרית , הדרכים והעקרונות של הפעלת הקהילה ודרכי ההערכה של הקהילה. אשכולות הפיס מהווים סביבה לימודית משוכללת מהמתקדמות ביותר שידעה מערכת החינוך. בהם מצויות מעבדות חדשנות ומתקדמות, המשמשות ללימודי מדע, טכנולוגיה ואומנויות הפעילות לאורך כל שעות היממה- בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים. צוותי "אשכולות הפיס" במחוז הצפון חברו יחד לקהילה לימודית מתוקשבת, רב איזורית ורב מגזרית. הפעילות בקהילה מזמנת דיאלוג בין תלמידי חטיבות הביניים: יהודים, ערבים ודרוזים בהקשר לנושאי הלימוד במדע וטכנולוגיה. שותפים בקהילה: 14 אשכולות פיס מכל רחבי מחוז הצפון. בקהילה פעילים: תלמידים, מנהלי אשכולות פיס, מורים מובילים באשכולות, צוות מפקחים והדרכה, בעלי עניין ממחוזות אחרים אורחים ומומחים (הנריטה אקרמן, חנה אלמוג, תמר שמיר)
-
תקציר
כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)
-
תקציר
ברשת האינטרנט טמון פוטנציאל שיווקי וחוויתי להפוך את חווית הביקור במוזיאון לנחלת הכלל, מעבר לגבולות של זמן ומקום. המוזיאונים הוירטואליים מזמנים לקהל הגולשים חוויה אחרת הנובעת מסידור המוצגים במוזיאון על פי יסוד מארגן ו"סיפור" המלווה את הגולש לאורך ציר התוכן והמסר. באתרים אלו קיים דגש על שימוש בערוצי התקשורת העומדים לרשות הגולשים המאפשרים שיפור של יכולות הגישה שלהם למוצגים במוזיאונים. טכנולוגיות חדשות באינטרנט יאפשרו בעתיד למוזיאונים לשפר את החוויה המוזיאלית של הגולש. באתר נכללת גם סקירה קצרה על תערוכות וירטואליות מרתקות בארץ ובעולם (יוחאי שרון)
-
תקציר
היום יותר מתמיד זקוקים המורים לכלים פדגוגיים אשר יהפכו את הלמידה לחווייתית ולרלוונטית. אתר בריינפופ מכיל מעל 300 סרטי אנימציה במגוון רחב של נושאים במדע ובטכנולוגיה ומתווספים אליו מדי שבוע סרטונים חדשים כולל סרטוני אנימציה ישראליים מקוריים המותאמים לצורכי מערכת החינוך בישראל. התכנים מוגשים בדרך מוחשית ומסקרנת המעוררת חשיבה וגורמת הנאה לתלמידים. בשנת הלימודים תשס"ז יפוצל אתר בריינפופ לשני אתרים: האחד במתכונת המוכרת והוא מכיל סרטונים המיועדים לכלל האוכלוסייה, השני אתר בית-ספרי, המיועד למורים והוא עשיר בכלי עזר המסייעים למורים בתכנון תהליכי הוראה-למידה בכיתה. בנוסף מכיל האתר החדש קטעי מידע, חידונים, הפעלות, משחקים ודוגמאות להעשרת התלמידים המתקדמים והסקרנים (אתי כוכבי, ענת שיוביץ)
-
לינק
מסמך מקיף שיטתי וחשוב הסוקר את התפתחות הוראת המדעים בעולם מאז שנות ה-80. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: הצבת יעדים חדשים בהוראת המדעים בשנות ה-80 – עיקרי השינוי, מהי אוריינות מדעית? כיצד היא נמדדת? מה מאפיין אזרח אוריין במדע? יוזמות חינוכיות להקניית אוריינות מדעית, פרויקט 2061 בארה"ב והשלכותיו על הוראת המדעים, מדע לכול – עקרונות הגישה, ההשלכות של עקרונות "מדע לכול" על ההוראה וההערכה, הוראת מדע בגישה רב-תחומית, ההגדרה של ליבת הידע המדעית בגישה רב-תחומית – הויכוח האקדמי, ליבת תוכן מושגית מפורטת מול ליבת תוכן רעיונית בלבד והתפתחות "מדע לכל" במוט"ב (יעל שוורץ, לולי שטרן)
-
לינק
המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)
-
לינק
לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)
-
לינק
המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)
-
תקציר
המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)
-
סיכום
סיורים לימודיים באתרים שמחוץ לבית-הספר, כגון: ביקור במוזיאון, פעילות לימודית בבית-ספר שדה, ביקור במפעל או במרכז מבקרים, הינם לרוב אירועים חד-פעמיים, שלא מתלווית להם פעילות מכינה ואין להם המשכיות. שילוב של סביבת לימודים וירטואלית (Virtual Space) עם סביבת לימודים פיזית (Physical Space) עשוי לתת לפעילויות כאלה משמעות מתמשכת, המעשירה הן את תוכנית הלימודים והן את הפעילות החוץ-כיתתית, ומעצימה את תהליך הלמידה. הפעילות החינוכית המשולבת ברמת הנדיב הינה דוגמה למודל פדגוגי, המשלב אתר פיזי שבו מתבצעות פעילויות לימודיות בשדה ואתר אינטרנט תכני-אינטראקטיבי. פארק הטבע הגדול מזמן מגוון גדול של נושאי טבע וסביבה, שעבורן נבנו מודולות לימודיות מתאימות (סלעית רון, סמדר רייספלד, נורית קינן, רחל מינץ)
-
לינק
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).
-
לינק
מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)
-
לינק
המחשב החדש Nova 5000 ויתרונותיו להוראת המדעים והטכנולוגיה המחשב מציע מסך גדול יחסית של 7 אינץ׳, אפשרות להפעלה מיידית, זיהוי כתב יד, ואפשרות לחיבור רכיבים נוספים, כמו עכבר ומקלדת או מכשירי מדידה מדעיים הנמצאים בשימוש בבתי ספר. אפשר להריץ עליו גם מעבדי תמלילים, דפדפן אינטרנט וסתם תוכנות. המערכת כוללת מגוון גדול של חיישנים ומערכות מדידה לשיעורים ומעבדות בפיזיקה, אלקטרוניקה, ביולוגיה וכימיה, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, שיחליפו את ערכות המדידה הסטנדרטיות. חסל סדר הנייר המילימטרי, הסרגלים והעיפרון: היום יכולים התלמידים למדוד טמפרטורות או חומציות של תמיסה על ידי חיישנים מדויקים המחוברים למחשב ומציגים את התוצאות באופן מיידי. המערכת יכולה לבדוק שינויים לאורך זמן בעזרת החיישנים והתִכנות שלהם. לדוגמה התלמידים יכולים לצפות בשינוי הטמפרטורה של חומרים שונים לאורך זמן, העוברים ממצב צבירה מוצק לנוזל לאחר תהליכי התכה ורתיחה (סומך ד., רבינוביץ מ.)
-
לינק
תכנית לימודים למקצוע החדש – "מדע וטכנולוגיה" בחטיבת הביניים – נתפרסמה על ידי משרד החינוך ב-1996, ובמרכזה הנחיה להוראה לפי גישות בינתחומיות שתשקף את הקשרים ואת ההשפעות ההדדיות בין המדע לטכנולוגיה. המטרה הכללית של המחקר הייתה ללמוד על מאפייני השילוב בין הדיסציפלינות, ועל מידת האיזון ביניהן אצל פרחי ההוראה, ומכאן להשליך על מתכונת הכשרתם. שבעים ואחד סטודנטים, שלמדו בארבעה מחזורים במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון , היוו את אוכלוסיית המחקר ( ד"ר שלום עזריאל ) .
מדע וטכנולוגיה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין