טוב שבוטלו המבחנים הבעייתיים, אבל איך נצליח בכל זאת להעריך הישגים? רועי פולקמן מציע תכנית דומה לזו שהפעיל בירושלים, שעיקרה: מיקוד בביה"ס כיחידת המדידה, ולא בתלמיד. איך אפשר לייצר מדידה יעילה בלי לגלוש לשטחיות? רועי פולקמן מצביע על "עץ הערכים" של עיריית ירושלים – כלי להערכת בתי ספר במערכת החינוך בבירה. זהו כלי חדשני ומתקדם, שנוצר מחזונו של ראש העיר ניר ברקת, שהתבסס על הרפורמה במערכת החינוך שנערכה בעיר ניו יורק בעשור הקודם, בהובלת ראש מחלקת החינוך בעירייה, ג'ואל קליין ( רועי פולקמן ).

תכניות הוראה לפרחי הוראה מדגישות את חשיבות האפקטיביות של איסטרטגיות הוראה, דרך קורסים בשיטות הוראה, התנסות מעשית ואימון בטכנולוגיות הוראה. מחקרים אחרונים הדגישו והבליטו שצעד חשוב ביכולת להטמיע אסטרטגיות הוראה אפקטיביות היא היכולת לזהות את ההוראה האפקטיבית הזאת במורים אחרים. המידה שפרחי הוראה יכולים להפנים ולאמץ איסטרטגיות הוראה לשימושם הפרטי הינה בעלת השפעת מפתח להצלחתם העתידית בכיתה. מחקר זה מחפש להבין את האפקטיביות של הטמעת הערכה סטנדרטית המבוססת על וידאו בתכניות הכשרת מורים לצורך הערכת יכולת של פרחי הוראה לזהות התנסויות הוראה אפקטיביות. ( Wiens, Peter D.; Hessberg, Kevin; LoCasale-Crouch, Jennifer; DeCoster, Jamie ).

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.

המחבר הוא פרופסור לפסיכולוגיה במכללת בוסטון בארה"ב, הטוען כי הגיע הזמן לחשוב לעומק על מטרת החינוך. המחבר טוען כי בארה"ב ובמדינות מודרניות רבות אובססיביים לגבי מדידת החינוך של הילדים. שיטת הערכה זו גורמת לבית הספר להיראות כבית חרושת, שבו מודדים את החינוך על ידי בחינה של כל תלמיד, בכל תחנה לאורך המסוע, כדי לראות אם היא או הוא רכשו את המיומנויות ואת "העובדות" הספציפיות שאותן למדו והאם התלמיד/ה מוכן/ה לעבור לתחנה הבאה. המחבר טוען כי בסופו של דבר, המטרה של חינוך היא מציאת משמעות לחיים, וכל אדם צריך לעשות זאת למען עצמו (Dr. Peter Gray, 2013).

המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

בימים אלה יצא פרסום חדש בהוצאת מכון סאלד: "תוקף במדידה ובמחקרי הערכה". הפרסום, פרי עטו של פרופ' יצחק פרידמן, הנו הראשון בסדרת החוברות 'סוגיות בהערכה'. סוגיית התוקף נוגעת הן לסוגים שונים של מדידה חינוכית ופסיכולוגית (קיום מבחנים להערכת הידע של תלמידים, קביעת תכונות ומאפיינים פסיכולוגיים, הערכת עמדות ודעות) והן לסוגים שונים של מחקר (ניסויים, מחקרים בסיסיים, יישומיים ומחקרי הערכה, מחקרים במתודולוגיה כמותית או איכותנית). חלקה הראשון של החוברת דן בסוגיית התוקף במדידה, ובו מובאות הגדרות ונסקרות ההתפתחויות ההיסטוריות בהבנת המושג. חלקה השני של החוברת עוסק בסוגיית התוקף במחקר, ובכלל זה מחקרי הערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות. נסקרים ההיבטים השונים של תוקף במחקר כמותי, במחקר איכותני ובמחקר בשיטות מעורבות (יצחק פרידמן) .

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי שלמתכשרים להוראה. במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ( Abbit, T.J.).

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).

מדי פעם מתפרסמים מחקרים כאלו או אחרים המראים לכאורה כי הסביבות המתוקשבות אינן גורמות לשיפור הישגי התלמידים. על רקע זה כתבה ד"ר רות ריינרד מאמר מאיר עיניים על הבעייתיות של מדידת הישגים חינוכיים סטנדרטיים בסביבות למידה מתוקשבות. לדעתה של ד"ר רות ריינרד כל נקודת המוצא לבדיקת הישגים לימודיים בסביבה מתוקשבת מבוססת על תפיסות שגויות והנחות יסוד שגויות. אותם גורמים המנסים להעריך בכלים קיימים ונורמטיבים את השינוי החינוכי בסביבה מתוקשבת, הם למעשה חסרי תובנה וחסרי מודעות למציאות המורכבת של למידה בסביבה מתוקשבת.הסביבה המתוקשבת לא נועדה בהכרח לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים אלא לשפר את חווית הלמידה של הלומד, המוטיבציה שלו ובמידה רבה את כישורי החשיבה שלו.

המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.

פרויקט OCEP הוא מערכת מתודולוגית להערכת קורסים מקוונים בחינוך. מודל ההערכה של OCEP פותח על ידי המכון למחקר חינוכי Monterey Institute for Technology and Education בקליפורניה והפך להיות נדבך חשוב בהערכת קורסים מקוונים בארה"ב ובמדינות אחרות. שיטת ההערכה המקוונת של OCEP מבוססת על מדידת הקורס המקוון ב-8 קטגוריות עיקריות. כל שנה נבדקים באופן מתודולוגי מחדש הקריטריונים שלהם להערכת הקורסים המקוונים ומשקלם. נכון לפברואר 2005 הקטגוריות העיקריות להערכה של קורס מקוון הן: מפתחי הקורס המקוון, השיוך הארגוני ומודל הפצה שלו, מומחיות, ידע אקדמאי עומק הנושא והתכנים, ממשק משתמש ודרכי ניווט בכל מסלולי הקורס, המימדים הפדגוגיים של הקורס ותפיסות היסוד שלו כפי שמתבטאות במהלך הקורס, ארגון ומבנה של חומרי העזר ללומדים וההנחיות למרצים, כלי משוב ואינטראקציה בקורס, שיטת ההפעלה וארגון הקורס המקוון מבחינה טכנולוגית, המשובים של הלומדים ועמדות מפתחי הקורס. ניתן לראות דוגמאות של דוחות הערכה באתר הפרויקט באינטרנט (Lorenzetti, Jennifer Patterson)