-
סיכום
יותר ויותר מורים במקצועות הרוח בתיכונים מתלוננים על לימוד טכני שמכוון להישגים בבגרויות בלבד ולא מעורר חשיבה יצירתית ולמידה ביקורתית. כך לדוגמא , מורה לתנ"ך מקרית גת מספרת כי המרוץ לבגרות נובע בעיקר מעומס החומר לעומת מספר שעות הלימוד, "ואז בבגרות, יש שאלות פשוט קטנוניות, נתפסים לאיזו נקודה לא מהותית שקשורה רק לשינון. ובכלל, הבחינות הפכו לאלוהות: מקצוע שאין בו בגרות באותה שנה הוא פחות חשוב. שכחו מהי למידה לשם למידה ( טלילה נשר).
-
תקציר
המאמר דן בתוצאותיה של התכנית "שיפור המתמטיקה שמבטיח מצוינות" (Mathematics Improvement That Ensures Excellence (MITEE), תכנית הדרכה במתמטיקה לאחר שעות הלימודים בארה"ב, שמטרתה לשפר את ההבנה הקונספטואלית במתמטיקה ואת רמת המיומנויות הפרוצדורליות של תלמידי כיתות ב' ו-ה ומעודד בוגרי כיתה ט' לשאוף לקריירה בהוראה. המאמר סוקר את התכנית מתחילתה דרך המאמץ המשותף בין מחוז בית הספר העירוני לאוניברסיטה במערב התיכון, יחד עם סטודנטים להכשרת מורים ומתנדבים בקהילה, ומתאר את המשתתפים השונים ואת הפעילויות בתכנית. המאמר מציין שהתכנית עמדה בהצלחה ביעדים האקדמיים שהציבה לעצמה ( Sherman, Helene J. catapano, Susan).
-
לינק
המאמר דן בהכשרת מורים בארה"ב ובוחן את הביקורת ואת הדאגות שמביעים ארגונים להשכלה גבוהה וקולג'ים למורים לגבי הדירוג המוצע של בתי הספר להכשרת מורים על ידי "המועצה הלאומית לאיכות המורים" (National Council on Teacher Quality (NCTQ). לפי המאמר, הסקירה הלאומית של הקולג'ים למורים מצד "המועצה הלאומית לאיכות המורים" ((NCTQ מכוונת לספק למועמדים פוטנציאליים מידע לגבי האיכות החינוכית של כל מוסד באמצעות בחינה של הסטנדרטים הקשורים להשמה, דרישות הקבלה למוסד והאפקטיביות של מורי המורים. נושאים אחרים כוללים הערכות של המדינה לגבי הקולג'ים למורים במדינות פלורידה וטנסי וסטנדרטים לגבי ההסמכה של המוסד מצד "המועצה הלאומית להסמכה עבור הכשרת מורים" National Council of Accreditation for Teacher Education (NCATE)).
-
לינק
ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. אגף כיתות לימוד מורכב ממסדרון ארוך אשר משני צידיו חדרי-הכיתות, ומחוצה להם – מתלים לתיקים ולבגדים (שכן בחורף הילדים מתעטפים בשכבות רבות בצאתם מהבית ומתקלפים מהן במהירות לפני כניסתם לכיתה). חשוב להבין, ברוב בתי הספר בארצות הברית – חדר-לימודים הוא של המורה ולא של הכיתה. כלומר, לכיתה א'/2 אין חדר, אלא למחנכת הכיתה יש חדר. כך, למורה לאמנויות יש חדר ולמורה לאנגלית יש חדר, ובשיעורים השונים – התלמידים עוברים בין הכיתות. בהמשך, בחטיבת הביניים ובתיכון – לדבר יש משמעות רבה, שכן במהלך היום התלמידים הם אלו שעוברים מחדר לחדר, ואילו המורים נשארים במקומם. כך, מתאפשר למורים לטפח לעצמם חדר משלהם. אגב, במעבר מכיתה לכיתה, לאורך השנים, לא נשמרת "כיתה אורגנית", אלא שכל השכבה מחולקת מחדש לכיתות בכל שנה; המורה של כיתה א' נשארת בכיתה א'."
-
לינק
ד"ר ארנון הרשקוביץ , פוסט -דוקטורנט בחינוך בארה"ב מתאר מקרוב ובצורה מאירת עיניים כיצד פועל ומתנהל ביה"ס יסודי בארצות הברית בו לומד הילד שלו. בסקירה זו החלק השני בה מתוארים : נושאי הלימוד, מקצועות הלימוד , שיטת הלמידה העצמאית , שיעורים המועברים לא ע"י המחנכת, פגישות בית-ספריות, פרויקטים, התמיכה בתלמיד , שיעורי בית ומבחנים.
-
לינק
ד"ר אריה קיזל מונה ברשימה קצרה אך משמעותית שישה שיפורים נדרשים במערכת החינוך בארץ : הורדה הדרגתית של תקן הכיתה בחינוך בישראל מ-40 תלמידים בכיתה, בינוי של בתי ספר חדשים בישראל בתוכנית רב-שנתית.הכנסת תפקיד חדש לבתי הספר – רכז מורים חדשים שתפקידו לדאוג לקליטתם של המורים החדשים. הפסקת השתתפות ישראל במבחנים הבינלאומיים למשך ארבע שנים ,העמקת תוכנית "האופק הפדגוגי ללמידה" שיזמה יו"ר המזכירות הפדגוגית הקודמת, פרופ' ענת זוהר. העצמת מסלולי ההכשרה לבית הספר היסודי במכללות לחינוך במקביל לעידוד מורים צעירים (גברים) להצטרפות למסלולי ההוראה בבית הספר היסודי ( אריה קיזל).
-
סיכום
בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.
-
לינק
המאמר סוקר את הגיליון המיוחד של כתב העת, ובו אוסף מאמרים ודוחות העוסקים ברפורמות במדינות שונות תוך התמקדות בהכשרת מורים. הכשרת מספר מספיק של מורים לבין היווצרות מצב שלעודף מורים, והבטחה שהמורים בוגרי תוכניות ההכשרה השונות, יהיו בעלי כישורים, עמדות והלכי רוח המובילים לרמות גבוהות של הישגי תלמידים בבתי הספר, ההופכים אף הם למגוונים ולמאתגרים . בתקופה זו הכשרת המורים סובלת מהתקפות רבות. העדר האמון במורים ובמורי מורים מהדהדת בחלק מהחומר שנסקר כאן. מתקבלת תמונה לפיה נאמר למורי מורים מה לעשות, ומועברות תקנות (acts ) מפקחות על ההכשרה ( Townsend, T).
-
סיכום
סקירת ביקורת על ספרן החדש של Marcia C. Linn ופרופסור בת שבע אילון . הספר בין 339 עמודים , המציג תוכנית לימודים אשר מהווה שילוב של אינטגרציית הידע -KI עם טכנולוגיה במטרה לשפר את ביצועי התלמידים. המחברות מכוונות לקהל רחב הכולל מורים בכיתות , סטודנטים למדעים ,מעצבי תוכניות לימודים, מעצבי תוכנה, משתתפי סמינר מחקר, מדענים לומדים, מעריכים ואלה הלומדים מדע לאורך החיים. הספר מאורגן באחד עשר פרקים ומתחיל בהקדמה וסקירה של מסגרות הוראה טיפוסיות , לאחר מכן על ידי הסברים מדעים התומכים בטענת המחברות שאינטגרציית ידע KI-היא מסגרת הדרכה טובה של שילוב טכנולוגיה בהוראת המדעים. לאחר מכן מוצגים שני חקרי מקרה אשר ממחישים כיצד מסגרת ה-KI משתלבת ( Marcia C. Linn & Bat-Sheva-Eylon).
-
לינק
מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).
-
לינק
התכנסות של מורים בנושא עקרוני הקשור לתכנית הלימודים אינה אירוע שגרתי. זו אחת הסיבות לעניין המיוחד שעורר כנס החירום הארצי של המורים לאזרחות שהיה ב- 30 ביוני בסמינר הקיבוצים ונקרא "לוקחים אחריות על האזרחות". הרקע להתכנסות ולתחושת החירום שעמדה באוויר הייתה תכניתו של משרד החינוך להכניס שינויים בהוראת מקצוע האזרחות בתיכון. השינויים נועדו להדגיש את היותה של מדינת ישראל יהודית וציונית. לשינויים בתכנית הלימודים התלוותה החלפתם של יו"ר ועדת המקצוע במשרד החינוך פרופסור ידידה שטרן ושל חברת הועדה פרופסור סוזי נבות, שהתנגדו לשינויים. כשבועיים לאחר הכנס אישר משרד החינוך שינויים בתכנית הלימודים באזרחות. לדברי גל אורון אין בתכנית שאושרה מהפכה, אולם "השינויים הם עוד שלב בהפרת האיזון בין דמוקרטיה ללאומיות". כמו כן אורון דיווח כי המורים הקימו את הפורום "מועצת מורים למען האזרחות", והם מתכננים להיפגש שוב בתחילת ספטמבר כמו גם להוציא חוברת שתציג גרסה משלהם לתוכני הלימוד השנויים במחלוקת ( דקל, נאוה).
-
לינק
הוויכוח שהתלקח לאחרונה על הוראת האזרחות הוא במהותו על אופייה של המדינה ועל השימוש במערכת החינוך כמכשיר מרכזי בעיצובו. הוראת האזרחות הקיימת מאזנת בין הגישה הרפובליקנית (מדינת הלאום של העם היהודי) לבין הגישה הליברלית (בית לכל אזרחיה). הטיעון המרכזי של כותבת המאמר הוא שהלחץ המופעל בימים אלה לעבור מגישה זו לגישה האתנוקרטית (אזרחות ליהודים בעיקר) משמעה מעבר מאזרחות שוויונית לאזרחות לא שוויונית ובעצם – לדמוקרטיה אתנית ( טסלר, ריקי).
-
לינק
מחקר זה בוחן את החדשנות של התכנית להכשרת מורים בארה"ב בהשמה של פרחי הוראה בארגונים מבוססי קהילה (community-based organizations (CBOs)) כדי להכין טוב יותר את המועמדים ללמד ילדים הבאים מרקע שונה מהרקע של המורים עצמם-ובמיוחד ילדים ההולכים לבתי ספר באזורי מצוקה (high-needs schools). הממצאים מדגישים ממדים מסוימים של השתתפות המורים בארגונים מבוססי קהילה ומציינים דרכים שבהן ההתנסויות בקהילה הוסיפו למשאבים עבור הלמידה שסופקו על-ידי התכנית להכשרת מורים. המחברים גם מסווגים את תוצאות החדשנות הזו ומבארים את סוגי ההזדמנויות שהתנסויות מעין אלה מספקות לפרחי ההוראה. בייחוד, המחברים מזהים דוגמאות לגבי האופן שבו ההשמות בארגונים מבוססי-קהילה העניקו לפרחי ההוראה דרכים חדשות לראות ולהבין ילדים מעבר לבית הספר (MCDONALD, MORVA. TYSON, KERSTI. BRAYKO, KATE. BOWMAN, MICHAEL. DELPORT, JOHN. SHIMOMURA, FUYU).
-
לינק
המחקר והניסיון החינוכי מציעים שאלמנט אחד של המערכת הפינית מנצח את כל האלמנטים האחרים: מורים ומנהיגים מצויניים. מאמר זה מתבונן באופן שבו פינלנד מפתחת מצוינות כזו בכוח ההוראה שלה. עד שנות הששים של המאה העשרים, רמת ההישגיות החינוכית בפינלנד נותרה נמוכה יחסית: רק אחד מכל עשרה מבוגרים פינים השלים יותר מתשע שנות לימוד של חינוך בסיסי, והשגת תואר מהאוניברסיטה לא הייתה נפוצה.כיום, לפי סקרי דעת קהל בקרב בוגרי בתי הספר התיכוניים, נמצא כי הוראה נתפסת כמקצוע הנערץ ביותר בקרב הצעירים בפינלנד. להפוך למורה בבית הספר היסודי בפינלנד הוא תהליך תחרותי מאוד. אלמנט חשוב אחר בהכשרת המורים הפינית המבוססת על מחקר הוא הכשרה מעשית בבתי הספר. במהלך תכנית בת חמש שנים, המועמדים מתקדמים מפרקטיקת הוראה בסיסית, לפרקטיקה מתקדמת, ואז לפרקטיקה הסופית ( Pasi Sahlberg).
-
לינק
לראשונה בתולדותיו של מחוז חיפה במשרד החינוך, הוחלט לשתף את מנהלי בתי הספר מהיסודי ועד לתיכון, בהכנת והצגת תכניות הלימוד לשנת הלימודים הבאה. פיילוט חדש של משרד החינוך יחל לפעול בשנת הלימודים הקרובה באזור חיפה: הצוות החינוכי בכל מוסד יגבש בעצמו את תכנית הלימודים. מפקחי המשרד יבדקו את התוכניות ויעדכנו אותן במידת הצורך. ההיענות לפרויקט מרשימה. אחת המנהלות: "יש הרגשה נפלאה של שותפות". את היוזמה העלתה מנהלת המחוז החדשה, רחל מתוקי, שחברה ליתר הגורמים הרלוונטיים, בהם הרשויות המקומיות, מנהלי בתי הספר, צוותי ההוראה, מפקחים ובכירי המשרד.
-
לינק
הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.
-
לינק
תכנית iSMART (ראשי תיבות של Integration of Science, Mathematics, and Reflective Teaching – שילוב של מדע, מתמטיקה והוראה רפלקטיבית) היא תכנית לתואר שני המשלבת מתמטיקה ומדע מקוונים עבור מורים בחטיבות הביניים ברחבי טקסס. מאמר זה, כחלק מפרוייקט מחקר גדול, מתאר את השלבים הראשוניים של תהליך התכנון של תכנית iSMART עבור הקבוצה הראשונה של מורים בסתיו 2010 תוך התמקדות בפיתוח התכנית. המחברים מספקים את התכנית שלהם לגבי יישום מתמשך ותכנון מחדש של התכנית עבור הקבוצה הראשונה של של iSMART הכוללת 25 מורים ( Lee, Mimi Miyoung; Chauvot, Jennifer; Plankis, Brian; Vowell, Julie; Culpepper, Shea).
-
לינק
מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.
-
לינק
בהשוואה של 20 מערכות החינוך שעשו בשני העשורים האחרונים את השיפור הבולט ביותר, התברר כי יש הבדל קוטבי בין הצרכים הניהוליים של מערכות חינוך חלשות לבין הצרכים של מערכות חינוך מצטיינות. כך, מערכות חינוך חלשות – כאלה שנאבקות באנלפבתיות של האוכלוסייה וכל מטרתן היא שתלמידים יגיעו לבית הספר וישלימו שמונה שנות לימוד – מתאפיינות בשליטה ריכוזית. מורים חסרי כישורים מקבלים תמיכה על ידי פיקוח הדוק, ועל ידי תוכניות לימודים מוכתבות מראש, כאשר כל המטרה היא לתת למורים כלים ללמד – ולתת למערכת כלים להפחתת פערים בין בתי ספר ובתוך בתי הספר. לעומת זאת, מערכות חינוך מצטיינות מתאפיינות בביזור השליטה הריכוזית, והעברת כל הסמכות והאחריות לבתי הספר ולמורים עצמם. מערכות חינוך מצטיינות סומכות על איכות המורים שלהן, ונותנות למורים לנהל את עצמם. "מערכות חינוך חלשות", מגדירה זאת חברת הייעוץ מקינזי, "מנסות להרים את הרצפה, בעוד שמערכות חינוך מצטיינות מתרכזות בפריצת התקרה כלפי מעלה".
-
לינק
במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות ( Joakim Samuelsson).
מאפיינים קוריקולריים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין