חיפה: בתיה"ס יכינו בעצמם את תוכנית הלימודים

אני חושבת שהגיע הזמן תת קצת חופש בנושא כתיבת התוכניות בעידן של פתיחות, שקיפות ועזרי המאה ה-21 שמאפשרים שת"פ רב. אני הייתי שותפה לכתיבה של תוכנית לפני 10 שנים וכמובן שזה עבר ביקורת של משרד החינוך וכיום אני שותפה לכתיבה של תוכית אחרת במסגרת עצמאית לחלוטין. איני רוצה לדבר על בעיית הזמן, כם לפני 10 שנים לא היה לנו מספיק זמן וגם היום אין לנו מספיק זמן לעשות את זה, אבל אני יכולה להעיד שזה נעשה ברצינות יתרה. יש לי היום מנחה מתוך בית הספר וזה נבנה בשלבים (בגלל בעיית הזמן) וברצינות גמורה. יש מקום לתת למורים יצירתיים ומוכשרים מקום לעוף.

אני מורה לאמנות וזוכה לחופש יצירתי בהוראת האמנות. אני בוחרת מה ואיך ללמד בהתאם למטרות העל של המקצוע. ברור לי שכדי ללמוד (גם את מקצועות הליבה וגם מקצועות הרוח ), יש צורך במיומנויות רבות ביניהן עבודה בשיתוף פעולה, עבודת חקר, פיתוח לומד עצמאי, שילוב הטכנולוגיה וכלים טכנולוגיים ללמידה שיתופית מקוונת. עלינו לאפשר לתלמידים לקבל את מרב הכלים ללמידה בעידן עתיר מידע . אני רואה את תפקידי כמורה כמנחה ומסיעת ולא כמעבירה מידע, קטונתי. רואה אני את חברותי לעבודה מתעסקות במיפויים, גרפים ,השוואות, מיצבים ו… אם יעסקו בשעות היקרות הללו במקום במדידה והערכה אין סופית של כל תלמיד מספר פעמים בשנה, אזי יתפנה לכולם זמן לפתח מספר יחידות לימוד מרתקות אינטרדיסציפלינריות בהם ישבו צוותי מורים ממקצועות שונים וכל מורה יעשיר את היחידה אותה יבחרו ללמד מנקודת הזוית שלו . מניסיון אני אומרת שאין ליחידות לימוד כאלו אח ורע . המורים והתלמידים נהנים מהתהליך והתרומה לכל היא גדולה. התלמידים לומדים לעבוד בצוות, מעבר לקירות הכיתה ולזמן השיעור בעזרת הכלים הטכנולוגיים הקיימים בכל כתה ובית כמעט.משרד החינוך צריך להרפות מאחיזתו האימתנית במורים והמנהלים ולהפסיק לדרוש אין ספור שעות עיסוק בנתונים מספריים להפקת דוחות. המשרד יכול לסמוך על אנשי השדה .לסיכום- משרד החינוך יגדיר את המה והמורים יבחרו באיך.ד.א. עד כמה שידוע לי אין גף תכניות לימודים למשרד החינוך . זאת עושים גופים פרטיים כגון מט"ח, עת הדעת… מוזר משהו…