-
לינק
אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?
-
לינק
המחקר הנוכחי בדק קשר בין תפישות אתיות ועמדות (צדק ארגוני ומחויבות ארגונית) ביחס לבתי הספר של מורים ומורות לבין כוונותיהם לעזוב את העבודה. המחקר התמקד בשני תת-תחומים: א) צדק חלוקתי (distributive) המתייחס להוגנות של תוצאות(גמולים, קידום) המשפיעות על עובדים;ב) צדק נוהלי (procedural ) המתאר הוגנות של נהלים שבאמצעותם מחליטים על התוצאות הנ"ל. ממצאי המחקר – המחקר מרחיב את הידע על כוונות לעזוב את העבודה מתוך בחינה של ההבדלים בין מורים ומורות בהיבט של הדרך בה הם תופסים צדק חלוקתי ונוהלי בבית הספר, ומתוך בחינת התפקיד המתווך של מחויבות אפקטיבית או נורמטיבית של מורים ומורות לבית הספר. מן המחקר עולה שלא ניתן להתעלם מן ההבדלים הקיימים בנושא זה בין מורים לבין מורות בישראל. הממצאים תומכים ברעיון שלמורים ולמורות יש מערכות שונות של ציפיות ביחס לתחומי האחריות שלהם בעבודה . הדבר משפיע באורח שונה על כוונות העזיבה שלהם את בית הספר ( Shapira-Lishchinsky, L ).
-
לינק
בית הספר מהווה חלק כל כך בלתי נפרד מחיינו עד שקשה לתאר אותם בלעדיו. מעטים האנשים שלא בילו בו כמה שנים, ורוב קוראיו של מאמר זה אף עובדים בו. אולם הצצה אל העבר מלמדת שלאורך רובה של ההיסטוריה האנושית היה בית הספר שונה מאוד ממתכונתו המוכרת והיה נחלתם של מעטים בלבד. הנטייה לראות את השהות בבית הספר כרכיב הכרחי בחינוכו של כל אדם היא תוצר של הדורות האחרונים. במאמר , שהתפרסם ב"הד החינוך" מנסה ד"ר טל גלעד להבין כיצד הלך בית הספר ותפס מקום כה מרכזי בתרבות של ימינו. מהסקירה הקצרה עולה שאף על פי שמוסדות שעיקר עיסוקם היה הפצת התרבות הכתובה קיימים כבר משחר ההיסטוריה, הקשר בינם ובין בית הספר המודרני רופף בלבד. ספק אפילו אם נכון לראות את בית הספר המודרני כממשיכם. מה שברור הוא שבית הספר כפי שאנו מכירים אותו היום הוא תולדה של תנאים היסטוריים מיוחדים. בית הספר במתכונתו הנוכחית נועד לענות על צרכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מוגדרים, ובראשם הצורך בשליטה חברתית. בית הספר הותאם לדרישותיה של החברה המודרנית כפי שבאו לידי ביטוי במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אולם לנוכח השינוי שחל בדרישות אלה, שינוי שאת ניצניו אנו כבר רואים היום, אין מניעה שבית הספר המוכר לנו, כמו רבים ממוסדות הלימוד שקדמו לו, יאבד את מקומו לטובת מוסד לימודי אחר שמותאם טוב יותר לצרכיה המשתנים של החברה ( טל גלעד) .
-
לינק
אחת הסיבות החוזרות ועולות במחקרים ובסקרים על נשירת המורים היא תנאי עבודתם. עם זאת תשומת לב פחותה הוקדשה לתפקיד הייחודי של השיבוץ בעבודה, למרות שהמורים עצמם חשים שזהו אחד ההיבטים החשובים המשפיעים על תנאי עבודתם (Elfers et al., 2006). המחקר המתואר במאמר בוחן אם שיבוץ מורי TFA בבתי ספר באוכלוסיות חלשות – בהתאמה או אי-התאמה לקבוצת הגיל ולתחומי הדעת להם הוכשרו – קשור לתופעת הנשירה מבתי הספר ו/או מההוראה בכלל. שיבוץ מורים עשוי להשפיע על תחושת המסוגלות שלהם, וזו, בתורה, משפיעה על נכונותם להישאר בבית הספר או במקצוע ( Donaldson, M.L., Johnson, S.M ).
-
לינק
הסקירה מציגה מגוון של מחקרי בוגרים אשר נעשו במכללות להכשרת מורים בארץ. היא מתייחסת לדוחות מחקר מתחילת שנות התשעים שנשלחו ע"י המכללות למוכן מופת או שנענו לפניית החוקרות. הסקירה כוללת תמונת מצב בתחום המחקרי ומטרת לאפיין את המחקרים, לברר במה הם עוסקים, לעמוד על המשותף ועל השונה ביניהם, על הגישות המחקריות וכדומה. הסקירה נותנת תמונה כללית הדומה בחלקה הגדול לממצאי מחקרים דומים שנערכו בעולם המערבי, אולם היא אינה חודרת מספיק לעומקם של תהליכי ההכשרה ולמורכבות העשייה המקצועית של הבוגרים. אין בדוחות גם הד לוויכוח האקדמי והציבורי על הכשרת המורים ועל איכות המורים , ונראה כאילו יש נתק מסוים בין השאלות המעניינות את המוסדות לבין מה שמטריד את הציבור בתחום החינוך. החוקרות מציגות את השאלה אם יש צורך בקביעת סטנדרטים לאומיים ובקיום מחקרי מעקב מערכתיים אחידים שיאפשרו מדידה אובייקטיבית יעילה ואחידה שתתן מענה מספק לקובעי המדיניות או שעדיפים מחקרי עומק קטנים יותר שילוו את הבוגרים לאורך הדרך, יחשפו את המורכבות הרבה של עשייתם וישפכו אור על שאלות שונות ( שגריר לאה, ברק יהודית,פישל דיתה ).
-
לינק
מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .
-
לינק
מרכז מיח"ם, המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. המרכז הוקם בשנת 1999 על ידי ד"ר רפי דודזון. הרעיון שמאחורי המרכז – להכשיר מורים למאה ה-21 על ידי שילוב טכנולוגיות של מידע ותקשורת בחינוך, בהוראה ובלמידה. אחד הפרויקטים הייחודיים של המרכז הוא פרויקט "ניידע", פרויקט המבוסס על שילוב מחשבים ניידים בכיתות בבתי הספר. הפרויקט שהוא הראשון מסוגו בדרום החל לפני כשלוש שנים כפיילוט בבית הספר אלעטאונה בחורה. כיום פועל הפרויקט בשבעה בתי ספר נוספים במגזר הבדואי. מטרת הפרויקט היא לשים את הפריפריה במרכז העשייה החינוכית בארץ, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה.
-
לינק
בהשוואה למדינות אחרות בעולם יזמה ממשלת פורטוגל תכנית תקשוב חינוכית בלתי רגילה בהיקף שלה. מדובר באחת מתוכניות התקשוב בחינוך היומרניות ביותר הפועלת כיום באירופה הנקראת יוזמת מגלאן ("Iniciativa-Magalhaes"). .מטרתה היא לצייד כל תלמיד במערכת החינוך בפורטוגל במחשב אישי משלו בתוך ביה"ס. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם חברת אינטל. בשלב הראשון נועדה התכנית לספק לתלמידי בתי הספר היסודיים בפורטוגל חצי מיליון מחשבים ניידים מותאמים לילדים מסוג classmate, שפותחו ע"י חברת אינטל. יוזמה זו משלימה תכנית נוספת של ממשל פורטוגל e-Escola" שמטרתה לצייד את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים בפורטוגל במחשבים ניידים ובגישה לאינטרנט מתוך בתי הספר.
-
לינק
ד"ר איציק ספורטא הביא לידיעתנו מאמר מעניין על מערכת החינוך בארה"ב. הכוונה "לחזרה בתשובה" של חוקרת חינוך מארה"ב, דיאן רביץ' שכתבה ספר בנושא, שהאמינה שמערכת החינוך צריך להתנהל כמו מערכת של שוק, עם סטנדרטיזציה, תשלום עבור ביצועים של מורים, אחריויות ובחירה. זה לא רק שהאמינה אלא פעלה במסגרת הממשל של בוש כדי ליישם את הרעיונות הללו. לאחר בדיקה וחשיבה היא גלתה, את מה שהיה צריך להיות ברור לה מלכתחילה, שהמערכת הציבורית כושלת ואינה דומה למערכות החינוך הטובות כמו בפינלנד ויפן. כך היא אומרת: "מדינות כמו פינלנד ויפן מאתרות את בוגרי האוניברסיטאות הטובים ביותר למשרות הוראה, מכינים אותם לתפקיד כהלכה, משלמים להם כהלכה ומתייחסים אליהם בכבוד. הם מוודאים שכל התלמידים לומדים אמנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות, שפות זרות, מדעים ונושאים אחרים. הם עושים זאת כי זו הדרך לחינוך טוב. אנחנו בדרך הלא נכונה".
-
לינק
מאמר מרתק בעיתון "ניו יורק טיימס" ממנו ניתן ללמוד יותר מכל על בעיות הכשרת המורים באוניברסיטאות האמריקאיות. המאמר מתאר את פעילות של היועץ לשיפור בתי ספר , דאג למוב , Doug Lemov ואת התובנות שצבר במערכת החינוך האמריקאית. התובנה שדאג למוב הגיע אליה , בסופו של דבר, לא קשורה בהכרח למצבם של התלמידים אלא לרמת המורים. רבים מן המורים בבתי הספר האמריקאיים , כך גילה, אינם יודעים ליצור מצבי הוראה איכותיים ומאתגרים , במילים אחרות אינם יודעים ללמד באופן איכותי. רפורמת NO CHILD LEFT BEHIND אחראית במידה מסוימת למצב זה. אחרי כל הניסיון שלו בבתי הספר בארה"ב והתובנות שצבר לגבי מורים טובים והוראה מאתגרת, גיבש דאג למוב מסמך פדגוגי שיטתי הידוע בשם Lemov’s taxonomy אליו מתייחסים היום המורים ומנהלי בתי הספר בארה"ב כתנ"ך של ההוראה המאתגרת .
-
לינק
כותבי המאמר מתארים ודנים בהתנסויות בעלות אופי שונה של התפתחות מקצועית המאופיינות בכך שהן מקומיות, מתמשכות וחסכוניות ומתבצעות במסגרות של קהיליות למידה מקצועיות, שבהן המשתתפים מתמקדים בחקר הפרקטיקה ומשלבים שימוש בטכנולוגיה. תוכניות אלה פותחו תוך שיתוף פעולה עם מורים לאורך עשור והובילו לתובנות לגבי תכנים ומטרות רצויים בהתפתחות מקצועית. בין היתר קיימת ההבנה שידע מורים (Practitioner knowledge) צומח מתוך בעיות הוראה מפורטות, ממשיות וייחודיו . כשטקסטים ללמידה על הוראה – שיעורים, אירועי הוראה, תוצרי תלמידים, שיחות עם תלמידים וכדו' -עולים בכיתות ומושמעים על ידי המורים עצמם מתרחש שינוי משמעותי. באמצעות העלאתם לרשת, ניתן ללמוד מהפרקטיקה היומיומית המאפיינת כיתות בעולם כולו, ניתן ליצור קשר בין מורים מצליחים לבין מורים בעלי קשיים, להשפיע על דפוסי שחיקה ע"י הזמנת מורים לשאול ולנסח מחדש את האתגרים העומדים בפניהם, לראות את ההוראה לא כשליחות פלאית אלא כמקצוע מורכב שניתן ללמוד אותו ולהתמחות בו לאורך זמן. ( Lieberman, A., & Pointer-Mace, D).
-
תקציר
סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.
-
לינק
זכותם של ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מעוגנת בעקרונות המשטר הדמוקרטי (פרידמן ופישר, 2002, טרואן, 2004). זו גם חובתם. יתר על כך, בספרות המחקר יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם בבית-הספר ותרומתה לילדים, להורים, למורים ולבית-הספר. אולם למרות ההכרה בחשיבות מעורבות ההורים בחינוך יש עדויות רבות באשר לקשיים המתעוררים במימושה. המדריך מיועד למנהלי בתי-הספר היסודיים כאחראים על ניהול עבודת בית-הספר עם ההורים. היא מכילה לקט כלים ותהליכים שמטרותיהם: (א) להציג מידע עיוני ומחקרי שיתרום לעיצוב ולהפעלה של תוכנית יעילה ומועילה המותאמת לצרכי בית-הספר ולעבודה עם הורי התלמידים בו, (ב) לסייע לבית-הספר לקיים תהליכים שיאפשרו עבודה משותפת התורמת הן לקידום הילדים והצלחתם, והן לתפקוד בית-הספר כארגון חינוך ולמידה.
-
תקציר
מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .
-
לינק
כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).
-
תקציר
בספר החדש בעריכת פרופסור אורית איכילוב, אחד-עשר פרקים אשר בוחנים בצורה ביקורתית גילויים מרכזיים של הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל, ודנים במשמעויותיהם החברתיות והחינוכיות. כך, למשל, הספר דן בציוני-הדרך המרכזיים בכינונו ובשחיקתו של החינוך הממלכתי בישראל; בקיצוץ בתקציב החינוך; בקיומן של מסגרות לימוד מופרטות באוניברסיטות-המחקר הציבוריות בישראל; בהעסקה עקיפה של אנשי חינוך באמצעות חברות כוח-אדם; במגמות הפרטה בחינוך הערבי; בהפרטה בשירותי הרווחה האישיים לילדים ולבני-נוער; ובדפוסים שונים של חדירת עסקים לבתי-הספר. "מטרת ספר זה היא לבחון בצורה ביקורתית מהלכים של הפרטה בחינוך בישראל. כל אחד מפרקי הספר דן בהיבט מרכזי של הפרטת החינוך בישראל ובוחן את התוצאות החברתיות והחינוכיות של מהלכי ההפרטה. עם זאת, חרף הניסיון לפרוש יריעה רחבה, אין הספר מתיימר למצות את מכלול הסוגיות החינוכיות והחברתיות העולות מהפרטת החינוך בישראל. "
-
לינק
מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.
-
לינק
כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.
-
לינק
מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי , היבטים משפטיים , היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה , איימן).
-
לינק
כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .
מאפיינים קהילתיים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין