דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

עיקרי הרצאתה המרתקת של ד"ר גילה קורץ ביולי 2014 במט"ח. בהרצאתה התייחסה ד"ר גילה קורץ ל3 נושאים : תמונת מצב עכשווית , כיווני התפתחות , אתגרים. אחת המגמות החשובות עליהן הצביעה ד"ר גילה קורץ היא טשטוש הגבולות בין המרחב הכיתתי למרחב החוץ-כיתתי ( תקשוב זה לא רק למידה מרחוק) , כמו כן שינוי בנגישות לתוכן – נגישות למידע עכשווי אותנטי הופכת את הלמידה למשמעותית יותר , יצירת תוכן ע"י לומד תורמת להעלאת תחושת הבעלות שלו על הלמידה , יש חשיבות ללמידה חברתית – בנייה שיתופית של ידע באמצעות מרחבים שיתופיים ברשתות חברתיות ( גילה קורץ) .

פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

תיקתק היא רשת חברתית-לימודית המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל. הפלטפורמה החינמית מאפשרת לתלמידים טובים לעזור לחבריהם על ידי העלאת פתרונות לשאלות (המופיעות בספרי הלימוד) במקצו?ות הלימוד שהם חזקים בהם. התלמידים הנעזרים בפתרון עוקבים אחר הדרך של הפותר ויכולים להגיב ולקבל הסברים נוספים. כל פותר מקבל כוכבים המציינים את מידת מיומנותו, אמינותו ותרומתו לקהילה ( אפרת מעטוף).

LINO הוא אתר שימושי, מעוצב כלוח עליו ניתן להדביק פתקים, תמונות וסרטונים, ולצרף קבצים ומסמכים שונים. ניתן להוסיף משימות לביצוע לפי תאריך, לתייג ועוד. אפשר לבסס על המערכת פעילות שיתופית של סיעור מוחות והעלאת רעיונות . הסקירה כוללת גם ריכוז של מדריכי עזר לשימוש אפשרי ע"י מורים.( עמי סלנט)

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).

למידה שיתופית יושמה בקורס לתואר שני בניהול פרויקטים כדי להשוות את האפקטיביות של פגישות צוות מקוונות א-סינכרוניות לעומת פגישות מקוונות סינכרוניות. הניסוי נבנה כדי להקצות את הסטודנטים לצוותי הפרויקט תוך הבטחה שקיים איזון של המיומנויות ההכרחיות, כלומר תכנון וניתוח מערכות יחד עם תכנות בשפות HTML/Javascript. הטיפול בניסוי דרש מקבוצת הביקורת להשתמש בפורום דיון א-סינכרוני עבור הפגישות לפרויקט, ומקבוצת הניסוי להשתמש בוידאו, באודיו ובהעברת הודעות טקסט סינכרוניות עבור פגישות הצוות שלהם (Kenneth Strang, 2013).

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים: אישי, חברתי וגלובלי. משמעויות הלמידה בכל מעגל נגזרים ממאפייני המציאות והמאפשרים הטכנולוגיים, כמו הנוכחות המקוונת, פריצת הגבולות, מגוון אמצעי הלמידה, כולל האוריינות הדיגיטלית הנדרשת, המזמנים מימוש חוויה לימודית מצמיחה ומעצימה של לומד עצמאי, חברתי ואזרח עולם. מהויות ( עידית אבני, אברום רותם) .

מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).

אפליקציית המסמכים של גוגל (לשעבר Google Docs) היא הדרך הקלה והמהירה ביותר לשתף מסמכים כמו סיכומים, טבלאות ושיעורי בית מקוונים עם החברים או המורים, עם אפשרויות לעריכה משותפת בזמן אמת, הוספת הערות (טוב במיוחד לבדיקת עבודות). ריכוז פרקי הדרכה ודגמים פדגוגיים להפעלת תלמידים באמצעות היישומים של גוגל דרייב.

בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר. יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור. שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת . להבדיל מ Delicious המתמקד רק בניהול סימניות עם אפשרויות של שיתוף הסימניות כרשת חברתית, Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

המורה והמחנכת אלה פלג (ללא ספק , אחת המובילות בתחומי שילוב התקשוב החינוכי במערכת החינוך בישראל) ביקשה מהתלמידים להעלות את תובנותיהם בלוח שיתופי. התובנות הולכות ונערמות. תוכלו לקרוא ולהמשיך לעקוב, בכל יום נוספות עוד. להזכירכם, הפיילוט נעשה בקרב אוכלוסיית תלמידים בכיתה ד' (בני 10). ניתן גם להתרשם מהיישום של לוח מידע שיתופי באינטרנט לתלמידי הכיתה והטמעתו בלמידה מתוקשבת.

Google docs – תוכנה אינטרנטית, הניתנת לשימוש בחינם מבית גוגל. התוכנה מאפשרת כתיבה משותפת של מסמכים. מספר אנשים יכולים לכתוב ולערוך את אותו מסמך ממקומות שונים ובזמנים שונים. המסמך שנכתב נשמר ברשת האינטרנט וניתן לשמירה גם כמסמך רגיל של Office. כל כתיבה או שינוי גורם ליצירה של גרסה חדשה של המסמך. ניתן לעבור בכל רגע מגרסה אחת לשנייה. הכתיבה המשותפת מתבצעת ע"י מתן הרשאות לעריכה/צפייה. הזמנה לשיתוף במסמך נשלחת דרך התוכנה אל כתובת דואר אלקטרוני . התוכנה מתחלקת לתחומים הבאים: עיבוד מסמכי טקסט, גיליון אלקטרוני, מצגות וטפסים-שאלונים ( גילה לוי) .