בכמה וכמה מדינות בארה"ב, כגון פלורידה, נדרשים מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים לחדש את רישיון ההוראה שלהם מדי 5-7 שנים. לצורך כך נדרשים המורים להשתתף בקורסי הכנה פדגוגיים שמכשירים אותם לעבור מחדש את ההסמכה להוראה. הבעיה היא שהמורים הם באופן טבעי אנשים מאד עסוקים וקשה להם לפנות זמן כדי לנסוע לאוניברסיטאות ולמכללות להשתתף בקורסים אינטנסיביים אלו. לאור זאת, פותחו בארה"ב קורסים מקוונים שנועדו לאפשר למורים המחדשים את רישיון ההוראה להתכונן לבחינות בלמידה מרחוק. המאמר מתאר את סביבות הלמידה המתוקשבות שפותחו לצורך הכנה לרישוי ההוראה המחודש וגם את ההתפתחות ההוראה מרחוק בבתי הספר בארה"ב, במיוחד בפלורידה שם פועל בהצלחה מזה כמה שנים ביה"ס וירטואלי שלם בשם FLVS בו רשומים 31, 000 לומדים מתוכם 85% מסיימים בהצלחה את לימודיהם בביה"ס תיכון וירטואלי מלא זה. כמו כן, מתוארים במאמר פעילויות פדגוגיות נוספות במדינות ארה"ב ההולכות ומתבססות יותר ויותר על הוראה מרחוק.

מאמר זה עסק באספקטים המיוחסים ל – E-Learning כשיטת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, תוך סיקור קצר של מחקרים שבדקו את אפקטיביות השיטה בהתייחסות לפקטורים כגון: רמת הישגים של סטודנטים שנכחו בקורסים ווירטואליים, שביעות רצונם והעדפותיהם בהשוואה לקורסים מסורתיים. התפתחותם של כלים טכנולוגיים בתחום החינוך, שמטרתה העיקרית היא לייעל את תהליכי הלמידה, להפכם לאפקטיביים יותר ולשפר הישגי תלמידים וסטודנטים באופן משביע רצון, נבחנה ונחקרה ביריעה רחבה של מחקרים בשנים האחרונות (תמי גרומן)

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.

המורים שהשתתפו במחקר סבורים, שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה, אך למידה מקוונת משותפת מפריעה לתלמידים. "מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת? ". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה האוניברסיטה הפתוחה בחודש מרץ 2006. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. (תמר ענבל-שמיר, יעל קלי)

בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)

סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

אחת הסוגיות החשובות בלמידה מתוקשבת היא החלוקה לצוותי עבודה או צוותי מטלות. חשוב להרכיב את צוות המטלה בצורה מגוונת והטרוגנית וזאת כדי לטפח רמות גבוהות יותר של אינטראקציה והתמדה. שיתוף פעולה נכון ואפקטיבי בלמידה מתוקשבת מושג כאשר הרכב צוותי הלומדים אינו אחיד אלא מגוון. עקרון זה נכון ללמידה רגילה, פנים אל פנים, ובוודאי גם ללמידה מתוקשבת. למרצים בקורסים מתוקשבים כמו למורים בכיתה המסורתית יש נטייה ראשונית להרכיב צוותים הומוגניים בלמידה מתוקשבת, ויש לכך השפעה שלילית על התוצאות ועל העברת הידע. לכן, מומלץ מאד בתכנון הלמידה המתוקשבת להרכיב צוותים מגוונים ושונים של סטודנטים באופן שהאינטראקציה בין הלומדים תהיה גבוהה יותר (Susan Smith Nash)

מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.

החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.