השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.

אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

לאור חשיבות גיבוש תורת הדרכה נכונה ותמציתית להוראה מתוקשבת, החלו כמה מורים ומומחים בעולם העוסקים בלמידה מתוקשבת לגבש, כל אחד בנפרד , מסמך קצר הנקרא "עשרת הדברות של למידה מתוקשבת". חלק מהמסמכים הקצרים נכתבו בבלוגים מובילים והם בהחלט משקפים תובנה מצטברת של הגורמים בעולם שהתנסו במשך שנים בכל המכלול של למידה מתוקשבת ועל סמך הטעויות שלהם הם הגיעו לאותה תובנה. כך לדוגמא, כולם מונים כדיבר הראשון את העיקרון של " שיקולים פדגוגיים קודמים לשיקול הטכנולוגי", לאחר מכן הם מונים את הדיבר הבא , "היה מודע לדפוסי העבודה העשויים להניב עומסי מידע ועבודה מיותרים בקורס המתוקשב", " הדגם התנסויות מועילות במהלך הלמידה המתוקשבת", "אזן את האתגר האינטלקטואלי בלמידה המתוקשבת עם תחושת הרווחה של הלומד", "הבהר את הציפיות כבר בראשית הדרך". מומחי תקשוב אחרים הציגו את הדיבר הבא: " חלק, פרוס וארגן את נושאי הלימוד ליחידות קטנות, כלומר הימנע מלדחוס יותר מדי נושאים ותכנים ביחידת לימוד מתוקשבת אחת ", "הצג את הרעיונות בהקשרים הנכונים", "אזן בין חובות לבין תגמול במהלך כל שלב של הלמידה המתוקשבת", השתמש במדיות שונות על מנת להבהיר תהליכים ומושגים ולא על מנת להרשים הלומדים (הכוונה, כמובן, לאותן מצגות מולטימדיה מרשימות שאינן תמיד עונות על כלל זה), " חשוב תמיד על הקישור והרלבנטיות לשלב הבא כאשר אתה/את מציג נושא או מושג" , "השתמש בדוגמאות מתאימות המבהירות את העיקרון שהצגת כי הלומד המתוקשב מתמודד גם עם פיצול הקשב שלו" . כדאי לקרוא את כל המאמרונים מהם דלינו העקרונות הנ"ל על מנת להבין שיש כאן תובנה מצטברת והפקת לקחים ראויה . חלק מן הכותבים הם מומחים ללמידה מתוקשבת בארגונים ובתאגידים ונקודת המבט שלהם יכולה לסייע למרצים באקדמיה ולמורים בבתי הספר.

אמנם קורסים מקוונים במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב קיימים כבר מעל 10 שנים, אבל בעיית עומס העבודה של המרצים המעבירים קורסים מקוונים בלמידה מרחוק לא נפתרה. מרבית המרצים המעבירים קורסים מקוונים משקיעים שעות רבות בהכנת חומרי הלמידה מקוונים ובמשובים לסטודנטים בהיקף משמעותי יותר מאשר קורסים רגילים פנים אל פנים. ההכרה כי עומס העבודה הולך וגדל ככל שהפעילות המקוונת של הקורסים מתרחבת עדיין לא הגיעה לידיעתם של הנהלות המכללות והאוניברסיטאות. הנטל הולך וגדל הן בשל הצורך להכין כל הזמן חומרי למידה איכותיים ומאתגרים, משובים ויצירת עניין לסטודנטים. הגמישות של קורסים מתוקשבים מחייבת לאתגר את הסטודנטים כל הזמן במהלך ההוראה ויש לכך השלכות ברורות מבחינת עומס העבודה של המרצים. הבעיה מחריפה עוד יותר כי בדרך כלל המרצים המלמדים קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק גם לא זוכים לפיצוי כספי ורבים מהם גם הם במעמד זמני ללא קביעות.

האם רמת התמיכה הממוחשבת בקורסים מתוקשבים משפיעה על איכות הלמידה ועל הישגי הלומדים בקורסים אקדמאיים? שאלת מחקר זו נבדקה במחקר רב-שנתי שנערך באוניברסיטה בתורכיה במשך תקופה של 4 שנים. הסטודנטים למדו בקורסים מתוקשבים באינטרנט ביחידה להוראת אנגלית. נבדקו 10 קורסים מתוקשבים באינטרנט הקשורים להוראת אנגלית ולמידת אנגלית. ממצאי המחקר מלמדים כי יש קשר בין תכיפות התמיכה המתוקשבת ובין הישגי הסטודנטים. מערך התמיכה המתוקשב כלל חומרים אינטראקטיביים באינטרנט (מערכת תרגול מתוקשבת) מערכת סינכרונית מתוקשבת שפעלה 16 שעות ביום ומערכת תקשורת אסינכרונית (פורומים). בחלק ממערך התמיכה המתוקשב הסינכרוני היו עוזרי הוראה שענו על שאלות הסטודנטים ובחלק אחר ניתן היה לדון בבעיות שונות עם סטודנטים עמיתים בפורומים. ככל שתדירות האינטראקציה של הסטודנטים עם מערכת התמיכה המתוקשבת הייתה רבה יותר חל שיפור באיכות הלמידה שלהם ובהישגיהם בקורסים. 72% מהסטודנטים השתמשו באופן פעיל במערכות התמיכה הממוחשבות של הקורסים המתוקשבים והישגיהם בלימודי השפה עלו משנה לשנה ( Handan KOPKALLI-YAVUZ. M. Emin MUTLU).

לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.

למידה מתוקשבת מייצגת הזדמנות חינוכית נרחבת יותר לתלמידים וללומדים. מוסדות לימוד הגיבו לאתגר זה בהרחיבם את היקף הקורסים המתוקשבים והתוכניות המתוקשבות. על רקע התפתחות מהותית זו בתולדות החינוך בוחן המאמר הנוכחי את היחסים ההדדיים בין תיאורית האינטליגנציות המרובות והלמידה המתוקשבת. יש מחקרים הסבורים כי בלמידה מתוקשבת יכול הלומד לפצות עצמו על העדר כישורים חברתיים (ביישנות) ולהפגין תכונות אחרות כגון הבנה מעמיקה או מקוריות, וגם לעתים חוסר הביטוי המילולי בכיתה יכול להתבטא בקורס מתוקשב ביכולת כתיבה משופרת. יחד עם זאת, אין עדיין הוכחה מחקרית שסביבה מתוקשבת מעניקה יכולות פיצוי גבוהות יותר לכשרים אחרים. מחקרים בתחום זה אינם רבים ולכן אין עדיין עומק מחקרי לסוגיה זו . לאחר הצגת תיאורית האינטליגנציות המרובות עובר המאמר להשוואה קצרה בין השפעת תיאורית האינטליגנציה המרובות בלמידה מסורתית לעומת למידה מתוקשבת תוך התמקדות בדינאמיקה הקבוצתית והעברת התכנים. לדעת המאמר, הבנה טובה יותר של הלומדים, המרצים או המורים לקטגוריות השונות של האינטליגנציות המרובות יש בה כדי לקדם את היישום המועיל שלהן בסביבות מתוקשבות( Mark Riha and Rebecca A. Robles-Pi?a).

המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).

המחקר, שנערך ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה , נועד לבחון את הערך הפדגוגי המוסף של השימוש בויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. ויקי נבחר לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלו לתמוך בלמידה שיתופית (קלות העריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל ). במסגרת מאמר זה מוצגים הממצאים הקשורים לערך המוסף של למידה בסביבת ויקי בעיני הלומדים ואת תחושותיהם ועמדותיהם כלפי הסביבה. לשם כך, נבחנו מספר קורסים אקדמיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה. השוני באוכלוסיה ובדגשים התוכניים והפדגוגיים מאפשרים לאפיין ולבחון טווח שימושים בויקי. תוצאות המחקר מאפשרות לאפיין תהליכי למידה שיתופיים בסביבת ויקי, ולהציע המלצות מעשיות לדרכי ההפעלה של ויקי בחינוך הגבוה (קונג'ה , מיכאל. בן צבי , דני ) .

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

הוראה באמצעות קורסים מתוקשבים כבר אינה מעוררת התרגשות בעולם האקדמיה כי מרבית הקורסים המתוקשבים דומים , פחות או יותר, כי הם מבוססים על קבצים להורדה , חומרי למידה להורדה, מטלות תרגול ופורומים מתוקשבים. לכן, מה שמתבקש יותר מתמיד בעולם האקדמיה בכלל ובעולם התקשוב החינוכי בפרט הוא למידה מתוקשבת שיש בה כדי מרכיבים מובהקים של למידת חקר מעמיקה. המאמר הנוכחי, שנכתב ע"י מרצה בכיר באוניברסיטה אוסטרלית, מתאר בצורה בהירה קורס מתוקשב ( מבוסס פלטפורמת Blackboard ) לתארים גבוהים המאפשר למידת חקר במשפטים וזכויות אזרח תוך כדי ניתוח בעיות וחקר פעיל ע"י הסטודנטים. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לאסוף מידע באתרי אינטרנט שונים הנוגעים לזכויות אזרח, לנתח את הממצאים ולפרסם את המסקנות הראשוניות בבלוג . הלמידה באתר הקורס באינטרנט היא מכוונת למידה עצמית ואינה מסתפקת במקורות המידע של המרצה אלא דורשת מהסטודנט לאסוף בעצמם מקורות מידע ולפרסם בבלוג שלהם את מקורות המידע עם ניתוח הממצאים. בהנחיה של המרצה נדרשים הסטודנטים להתמודד ברמת חשיבה קוגניטיבית גבוהה שיש בה אלמנטים של חקירה פעילה של מקורות מידע וכתיבת יומן חקר בבלוג אישי ( Alperhan BABACAN).

זוהי מתודת למידה שבה התלמיד והמורה אינם נמצאים באותו המרחב באופן פיזי אלא מרוחקים זה מזה במקום ולעיתים גם בזמן. הדגש באופן למידה זה הוא על התלמיד שהופך לאקטיבי יותר בתהליך הלמידה בניגוד למצב בכיתה שבו בדגש הוא על חומר הלימוד המועבר והמורה והתלמיד הוא הרבה יותר פאסיבי. מתודה זו של למידה שקיבלה תנופה משמעותי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט, מביאה עימה שינויים רבים לתלמיד ולמוסד המלמד. לתלמיד: יכולת ללמוד מן הבית מבטלת למעשה בעיית נגישות בשל מרחק גיאוגרפי או בשל אילוצי עבודה ומאפשרת גמישות גדולה בשעות הלמידה. למוסד: מוסדות חינוך מסורתיים מוצאים עצמם בתחרות הולכת וגוברת מול מוסדות שמאמצים מתודה זו ונאלצים למצוא פתרונות. מקורות מידע מחקריים מעודכנים צורפו בסוף העבודה על ידי צוות פורטל מס"ע.

מאמר אשר התפרסם בגיליון כתב העת Educause Quarterly העוסק בשוני בין למידה מתוקשבת א-סינכרונית וסינכרונית. המחקר התבסס על ראיונות עם סטודנטים שלמדו בשני קורסים מתוקשבים בהם נוצלו שני אופני הלמידה. המחבר מצא כי למידה סינכרונית נוטה להגדיל את המוטיבציה והעניין, בעוד שלמידה א-סינכרונית נוטה להגדיל את היכולת לעבד אינפורמציה ( Stefan Hrastinski).