המחקר הנוכחי נערך כדי למצוא את החסמים הניצבים בפני השימוש באינטרנט בתהליך של למידה מקוונת באירן. ניתוח הנתונים הראה שהגורמים החברתיים-תרבותיים, המבניים, החינוכיים, הכלכליים והחוקיים היוו את המכשולים הבולטים ביותר לשימוש בטכנולוגיית הרשת; כל גורם מכיל מספר מרכיבים המשפיעים בדרכם (Rabiee, A., Nazarian, Z., & Gharibshaeyan, R., 2013).

סקירה אודות הכלים הדיגיטאליים הנפוצים ביותר בהוראה מתוקשבת בארה"ב. הסקירה מבוססת על סקרים וראיונות עם מרצים במכללות האמריקאיות המשולבים בתחומי ההוראה המתוקשבת והקורסים המקוונים בלמידה מרחוק . מבין הכלים הדיגיטאליים שנסקרו בסקירה זוכה למעמד הבכורה הכלי המתוקשב הנקרא Articulate Studio המאפשר פיתוח והקמת אתרי קורסים מתוקשבים עשירים ומגוונים . כלי דיגיטאלי נוסף הזוכה להצלחה הוא מחולל הקמת אתרי למידה מתוקשבים SmartBuilder שאינו דורש כל ידע טכני או תיכנותי. עוד כלי דיגיטאלי שימושי ויעיל לארגון מידע מתוקשב באינטרנט נקרא .LiveBinders.

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .

פרופסור Sugata Mitra מפורסם בזכות הניסויים שלו של "החורים שבקיר", שבהם הוא הציב מחשבים בקהילות הודיות עניות והתלמידים "ארגנו באופן עצמאי" את ההוראה שלהם. המחבר טוען כי עולות בו ספקות לגבי גישתו של Mitra. (Larry Ferlazzo, 2013).

כותב ג'יי הורוויץ על תופעת ה Mooc : התמונה שמצטיירת איננה של מהפכה חינוכית ולא של הרס החינוך, אלא של משהו הרבה יותר בנאלי. לאחרונה, על אף העובדה שההתלהבות (לפחות בעיתונות) עדיין גדולה, יש סימנים שהגופים שמשווקים קורסי MOOC מעצבים את עצמם מחדש, ועכשיו הם בסך הכול מערכות לניהול הלמידה. הבעיה היא שיש כבר רבים כאלה, ואם זה כל מה שיוצא מהבטחת ה-MOOC העיתונות תצטרך לחפש תופעה חדשה שעליה היא תוכל להרעיף כותרות" ( ג'יי הורוויץ).

מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם ( אלה פלג ,צביה אלגלי ) .

סביבת Sookooroo היא אחת הלפטפורמות המתוקשבות החינוכיות המומלצות כיום לאנשי חינוך, מורים ומרצים ליצירת קבוצת למידה סינכרונית באינטרנט. השירות הוא חינמי ולא דורש הורדת תוכנה. ניתן ליישם פלפטפורמה ידידותית זו ללמידה שיתופית קבוצתית. לאחרונה פותח ונכתב מדריך מתוקשב יעיל וידידותי לשימוש בלפטפורמה זו ע"י המרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה.

סיכום מפגש מקוון עם 3 מורות בבתי ספר תיכון במרכז הארץ המלמדות בצורה פעילה ומפעילה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק . הראינות תועדו במיפגש מקוון ב20 למאי 2013 . הנושאים : הוראת מתמטיקה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק , הוראת גיאוגרפיה בביה"ס תיכון באמצעות הפייסבוק .

סקירה מועילה של דלית לוי , מומחית מובילה בישראל לתחומי קורסים מקוונים, המביאה אפיונים שונים ומתקדמים של קורסי מקוונים מסוג OC. הדגש הוא על סביבת למידה מקוונת, פתוחה ורבת שותפים בה הלומדים יוצרים ומפתחים בהדרגה את רשת הלמידה האישית (PLN) שלהם, מתוך אינטראקציות שהם מקיימים בצמתים ובקישורים של הסביבה הדיגיטלית המרושתת.

מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

האופנה האחרונה בלמידה מתוקשבת באינטרנט הם הקורסים המקוונים מסוג MOOC ופרופסור דפנה קולר היא אחת החלוצות בתחום מתפתח זה בארה"ב ובעולם . באתר "קורסרה", שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם. השבוע בחר בה המגזין "טיים" לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם, כמי שמובילה מהפכה חינוכית גלובלית ( מאיר אורבך) .

סקירה כוללת של ההיערכות לשילוב מחשבי טאבלט בבתי ספר בארץ ובעולם . בסקירה ניתן לקרוא על מחקרים , ועדכונים על יוזמות יישוביות בישראל לשילוב הטאבלטים בבתי הספר , תהליכי ההתמודדות של המורים בבתי הספר בישראל וכמה יוזמות מעניינות בארה"ב . במבט כולל ומפוכח נראה כי במרבית בתי הספר בארץ ובעולם הפכו הטאבלטים לפלטפורמה לספרים דיגיטאליים ולא בהכרח לכלים פתוחים ללמידה פעילה ( עמי סלנט).

מול הגישות המקובלות של שילוב טאבלטים בלמידה בבתי הספר , ניתן לעתים למצוא גישות פדגוגיות אחרות המבוססות על ידע ותובנות של המורים בביה"ס ולא בהכרח על תפיסות חיצוניות וסטנדרטיות בחינוך המתוקשב. המחברת מתארת ביקור בבית ספר פרטי בשווייץ, שבו התלמידים משתמשים במכשירי אייפד לצורך למידה (Lisa Guernsey, 2013).

מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .