-
לינק
המשותף לגישות המוצגות במאמר הוא שבמסגרת תהליך הלמידה התלמידים בונים תוצר, תוך עבודת צוות. תוצר זה יכול להיות מוחשי (למשל, דגם, מערכת, משחק לימודי) תוצר ממוחשב (תכנית מחשב, מצגת, או מוצר אינטרנטי ), או תוצר כתוב (דוח, סיכום, ממצאי ניסוי או חקר). התוצר צריך לענות על שאלה, בעיה, או צורך שהוגדר מראש ע"י המורה או זוהה על ידי התלמידים. בטבלה במאמר הבאה מוצגים מספר מאפיינים משותפים לסביבות לימוד אלו. הגישה הקונסטרקשיוניסטית מציבה אתגרים בפני העוסקים בהוראה מסוג זה. המאמר מציג את האתגרים בטבלה ובהמשך מתייחס גם לתהליכי העבודה ודרכי ההנחיה האפקטיביות ע"פ הספרות, בהקשר זה ( רחל לוין-פלד , תמר רונן-פורמן ).
-
לינק
ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google-Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google-Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google-Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google-Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google-Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות .
-
לינק
בעשור האחרון מייחס המחקר החינוכי חשיבות רבה יותר ללמידת עמיתים וההשלכות של למידת עמיתים כלמידה מתווכחת יעילה וכאמצעי לשיפור הישגים בביה"ס. המאמר הנוכחי מנסה לגבש ולהבנות את הידע המחקרי והמושגי על למידת עמיתים או השפעות עמיתים בלמידה מתוך תיאוריות בתחומי מדעי החברה, עם דגש על תחומי התיאוריות הכלכליות דווקא. כמו כן , נעשה ניסיון למזג את התפיסות מתחומי הסוציולוגיה והכלכלה לידי תפיסה משולבת של למידת עמיתים והשלכותיה. לאור הבניית התיאוריות השונות המסבירות את השלכות ויעילות למידת העמיתים מגבש כותב המאמר תפיסה תיאורטית מוכללת ללמידת עמיתים בשם group-based contagion.
-
לינק
היישומים של Web 2.0 משנים את האופן שבו מחנכים מתקשרים זה עם זה ועם תלמידיהם. ספרנים בבתי ספר מוצאים שכלי ה-Web 2.0 נותנים להם יותר דרכים לקדם סביבות למידה חדשות. ובמיוחד, תכונות ה-Web 2.0 תומכות בעקרונות של הוראה ולמידה טובות באמצעות יישומים המעודדים השתתפות פעילה ושיתוף פעולה. ברברה סטריפלינג (Barbara Stripling) מציעה מודל חקר בעל שישה שלבים ( Berger, Pam) .
-
לינק
דעות על ידע והקנייתו- בספרם מעורר החשיבה שפורסם ב-1991, Lave & Wenger הציגו דעה ייחודית על למידה, ומושגים חדשים כמו השתתפות פריפריאלית לגיטימית ולמידה מצבית. עבודתם השפיעה על מורי-מורים ועל חוקרים רבים, וכתוצאה מכך, נפתחו זוויות ראיה חדשות על הוראה. מטרת המאמר היא לדון בשאלה של משמעות זווית ראיה זו לעבודה של מורי מורים ושל חוקרים על הבנת התנהגות מורה ולמידת מורה ועל פדגוגיה של הכשרת מורים. זאת גם לנוכח תחושת האכזבה הקיימת מההשפעה של ההכשרה על החינוך וההוראה בבתי הספר (Cochran-Smith & Zeichner, 2005,Grossman, 2008). בגישה המתוארת במאמר משתנה מומחיות מורה המורים מתפיסת התפקיד המסורתית של מרצה לתפיסה לפיה יש למורה יכולת לדלג על התיאוריה לזמן מה, ליצור התנסויות למידה ממשיות ולאפשר או לזמן רפלקציה על התנסויות אלה, תוך התחשבות בצרכי המתכשר ובשלב ההתפתחותי המקצועי בו הוא נמצא. על מורה המורים גם ליצור הזדמנויות ללמידת עמיתים במסגרת ההכשרה, דבר המכין את המורים להתפתחות מקצועית המבוססת על שיתוף פעולה ושותפות עם עמיתים. עליו להדגיש יצירה משותפת של משמעויות חינוכיות ופדגוגיות בקהיליית עמיתים כבר בשלב ההכשרה.
-
לינק
בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.
-
לינק
ד"ר רות ריינרד, במאמרה האחרון בכתב העת THE JOURNAL מציגה את חשיבות תכנון המרחב הלימודי כסביבה לימודים פתוחה אשר נועדה להוראה וטיפוח סקרנות ולא לשליטה. ד"ר ריינרד מונה את התכונות הנדרשות ליצירת מרחב למידה נכון בהוראה הן עפ"י הספרות המקצועית והן עפ"י תפיסתה. מורים או מרצים צריכים לטפח מרחב למידה כזה שמעורר הזדהות ף תומך באינטראקציה עם עמיתים, מאפשר נגישות טכנולוגית, תומך באפשרויות חקר, מאפשר שיתופיות עם לומדים עמיתים ומגביר את הניידות של הלומדים. במרחב למידה נכון צריכה להיות תקשורת אלחוטית למחשבים ניידים על מנת לאפשר ניידות ללומדים וגישה בלתי אמצעית למקורות מידע. ד"ר ריינרד גם מתנגדת לכך לשליטה של המורה מבחינה טכנולוגית ברשת המחשבים בכיתה. לדעתה, מרחב למידה אופטימאלי ללמידה חקרנית הוא כזה שאינו נתון בשליטתו הקוגניטיבית או הטכנולוגית של המורה.
-
לינק
אסופת מקורות מידע תקופתית על למידה רב-גילית בבתי ספר , כולל מחקרים בנושא . לארגון-הלומדים הרב-גילי חשיבות רבה ביותר, הן בפיתוח השכלי של הילדים וקידומם בטווח ההתפתחות המשוער שלהם, בלי לתייגם ולמיינם, הן בפיתוח כישוריהם החברתיים ובחינוך לערכים. קבוצות מעורבות-גיל יכולות לקדם את התפתחותם של כל חבריהן, צעירים ובוגרים יותר/ כניסת האינטרנט לבתי הספר יכולה לקדם באופן משמעותי את הלמידה הרב-גילית , כך לדוגמא בביה"ס היסודי בכר-רוסו בישוב צור משה מתקיימת למידה מתוקשבת רב- גילית בנושא יוון הקלאסית. הנושא מועבר בגישה מידענית באינטרנט. בביה"ס היסודי "אמיר" בפתח תקווה מופעלת בהצלחה מסגרת לימודית של תלב"ס "בראש יוזם" , למידה רב-גילאית בכיתות ד'-ה' . בלמידה רב-גילית יש לעתים חשיבות רבה לחונכות של תלמידים בכיתות גבוהות המלמדים ותומכים בילדים מהכיתות הנמוכות.
-
לינק
ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.
-
לינק
מטלת הביצוע הינה מטלת הערכה באזרחות. מטלת הביצוע משלימה את חוויית הלמידה ומאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. במטלת הביצוע מציג המורה בפני כלל הכיתה תופעה, סוגיה או אירוע אזרחי שיש בהם קונפליקטים או בעיות ("סיפור מסגרת"). הכיתה מתחלקת לקבוצות של 3-5 תלמידים. הקבוצות מחלצות בעיות שונות העולות מתוך סיפור המסגרת, כלומר: ממקדות לעצמן בעיות יותר ספציפיות שמעניינות אותם. לאחר מכן, כל קבוצה חוקרת ובודקת לעומק את הבעיה שבחרה: בסופו של התהליך, ולאחר שלמדו והכירו את הבעיה באופן מעמיק יותר, אמורים התלמידים בכל קבוצה להציע פתרון מעשי לבעיה אותה בדקו. את הפתרון מציגים חברי הקבוצה בצורה של תוצר. התהליך כולו מלווה על ידי המורה, לאור מחוון מפורט וידוע מראש, ומלווה במשוב של התלמידים על פעולתם.
-
לינק
למידה על פי בעיות –PBL -problem-based learning היא שיטת למידה עצמית , שבה לומדים מכוונים את זמן למידתם וכן את היקף הלמידה ואת נושאי הלמידה ללא הרצאות או הכוונה אחרת, אלא על סמך דיונים קבוצתיים בבעיות מציאותיות שמוגשות להם. השיטה התפשטה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה במוסדות להשכלה גבוהה , בתחילה ברפואה ובמקצועות הבריאות , ולאחרונה גם בפקולטות ובמחלקות אחרות. המאמר מתאר את השיטה המקורית, מציג את מטרותיה , סוקר את הבסיס התיאורטי-מדעי שלה, מונה את חסרונותיה ומתייחס לווריאציות בשיטה המקורית, המאפשרות את שילובה עם ההוראה המסורתית ( דן בנור).
-
סיכום
שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות – רעיונות מרכזיים – מושגים רלוונטיים – סיורים משותפים – דיונים ופתרון בעיות.
-
לינק
המאמר עוסק במידת התרומה של תהליכי תקשוב המבוססים על משימת ניתוח מקרה לתהליך הכשרה מקצועית אקדמית. בספרות בתחום זה ניתן דגש רב לאסטרטגית הוראה קונסטרוקטיביסטית של פתרון בעיות אותנטיות. משימת ניתוח מקרה אותנטי דורשת מהסטודנטים הלומדים לבחון מקרים הקשורים לחומר הנלמד באופן בקורתי, מתוך מודעות רפלקטיבית לעצמם כלומדים ולחומר הנלמד, ומזמנת אפשרות לחקירה שתופית וליישום התיאוריות והכלים הנלמדים. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים משלשה מגזרים שונים – ערבי, יהודי ובדואי, שלמדו בשלש קבוצות נפרדות, בשנה הראשונה בתכנית תלת שנתית להכשרת מת"ל במסגרת היחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. לסטודנטים הועבר שאלון לדיווח עצמי, שבחן את עמדתם ביחס לתרומת המשימה המתוקשבת חקר מקרה, וכן את עמדתם ביחס לתהליכי התקשוב בכלל כמקדמים את תהליך ההכשרה המקצועית לתפקיד מת"ל. בנוסף לכך, חושב ממוצע כמות ההודעות בקבוצות הדיון השונות שעסקו בחקר מקרה.הממצאים העיקריים הצביעו על עמדות חיוביות של כלל הסטודנטים כלפי שילוב התקשוב בתכנית המת"ל, וכן כלפי חקר מקרה מתוקשב. הממצא המעניין הוא, שהקבוצה מהמגזר הבדואי, שהנסיון והרקע הקודם שלה בתקשוב היו הנמוכים ביותר, העריכו את תרומת התקשוב בכלל, ותרומת משימת 'חקר מקרה' מתוקשב כתורמת להכשרתם במידה הגבוהה ביותר, וכמות ההודעות הממוצע בקבוצת הדיון היתה הגבוהה ביותר ( עינת איגר, נועה באומן) .
-
לינק
למאגר השאילתות של מרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת נוסף במהלך חודש פברואר 2009 קובץ מפורט ובו ממצאי השאילתא על למידת חקר . ממצאי השאילתא אותרו מתוך מאגרים מקומיים ובינלאומיים: מאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר, פורטל מס"ע, ERIC, Google scholar, ProQuest Direct. הקובץ כולל תקצירים בעברית ובאנגלית מתוך מאגרי המידע הנ"ל.
-
לינק
ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.
-
לינק
ד"ר John Seely Brown אחד המדענים והוגי הדעות הנודעים בארה"ב הופיע לפני כמה חודשים בכינוס בארה"ב מטעם קרן קרנג'י לקידום החינוך והציג את השקפת עולמו לגבי דרך ההוראה הרצויה והראויה במוסדות חינוך ובבתי ספר. ההופעה באוניברסיטת סטנפורד תועדה בוידאו והוצגה בפני מורים ומחנכים ברחבי ארה"ב ובקנדה כהרצאה מעוררת השראה. עפ"י תפיסתו של John Seely Brown יש לבסס את ההוראה על למידה מבוססת סדנה שבה התלמיד מתנסה הלכה למעשה, מתמודד, מתקן ומשפר את תוצריו. חלק מהתהליך צריך להתבצע בהוראת עמיתים, כלומר, הלומדים יילמדו נושא חדש ויעבירו אותו לעמיתיהם. כמחנכים וכמרצים עלינו ליצור תנאים בהם הלומד ישתוקק ללמוד. לכן, עלינו לאפשר לו "לשחק" עם ידע, כלומר, ליצור בעצמו הבנייה של ידע ולא לקבל אותו מוכן. עלינו ליצור תנאים להתפתחות דמיונו של הלומד כי בלי דמיון אין גם יצירתיות. עלינו לטפח סביבות למידה שבה ההעברה נעשית בקהילת לומדים עמיתים הלומדים באופן עצמי ומכוון נושא חדש ומלמדים אותו לעמיתיהם בקהילת הלמידה.
-
תקציר
תחום הלמידה ההתנסותית בשטח כולל מגוון רחב של תפיסות ופרקטיקות, הבאות לידי ביטוי בהדרכה ובהכשרה. המודל של למידה התנסותית שגובש ע"י KOLB חוזר לעורר עניין רב בתחומי החינוך בעולם. התפיסה של למידה התנסותית היא תפיסה מחזורית של רפלקציה וגיבוש החשיבה לידי פעולה. על פי המודל של קולב Kolb, 1971 למידה משמעותית מתרחשת באמצעות למידה התנסותית קונקרטית בתהליך מחזורי בן ארבעה שלבים שלפיהם: א – הפרט חווה את מצבו באמצעות התנסות קונקרטית. ב – מתבונן ומשקף לעצמו את ההתנסות (רפלקציה). ג – מכליל וממשיג על בסיס רפלקטיבי. סיכום יעיל של תחומי הלמידה ההתנסותית ניתן למצוא למצוא בכמה אתרים באינטרנט המפורטים בסקירה .
-
לינק
מטרת הסקירה היא להציג לאנשי חינוך את עיקרי התיאוריה הפסיכולוגית של עומס קוגניטיבי ( cognitive load theory) והשלכותיה להוראה. המאמר מתאר בקצרה את ייחודיות התפיסה של תיאורית העומס הקוגניטיבי ומה הופך אותה שונה ביחס לתיאוריות קוגניטיביות אחרות. עוד מתאר המאמר את ההתנסויות של הלומדים ביחס לתיאורית ה- CLT וכיצד רמות הידע הקודמות משפיעות על היישום של שיטות הוראה. כמו כן , מציג המאמר את הבעייתיות של חלק משיטות ההוראה הקיימות מנקודת המבט של תיאורית ה-CLT .
-
לינק
מרכזי המשאבים לאנגלית הוקמו בבתי הספר עקב השינויים שחלו בתפיסה החינוכית . משאבי למידה מגוונים מעודדים ומאפשרים לימוד מתוך עניין , ביטחון , מוטיבציה ויצירתיות. בשנים האחרונות הולכים ומוקמים בבתי ספר שונים מרכזי למידה וחדרי מקצוע אשר אחד מהם הוא מרכז המשאבים לאנגלית ( להלן חדר אנגלית) הכולל משאבים מגוונים כגון : ספרי קריאה , כתב עת , משחקים , קלטות אודיו ווידאו, מחשבים, תוכנות ואינטרנט. הגיוון של המשאבים השונים מאפשר לתלמידים למצוא פעילויות לפי רמתם ותחומי התעניינותם ולכן עולה ביטחונם העצמי. הרגשת הביטחון והעניין עוזרים לתלמידים להתמקד בחומר הנלמד בצורה עניינית המונעת תחרותיות וכך נוצר הרקע המתאים לשיתוף פעולה בין התלמידים ובין התלמידים והמורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תרומתו , חשיבותו ויעילותו של חדר האנגלית במסגרת הכללית של הוראת ה שפה בכיתות הטרוגניות בתחומים של : עניין בחומר, הנלמד, מוטיבציה , אווירת ביטחון, שיתוף פעולה בין התלמידים, בין התלמידים והמורה , פיתוח יוזמה, הכנת פרויקטים יצירתיים והתקדמות ברכישת מיומנויות השפה ( גולדמן , טובה ).
-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
למידה: מודלים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין