מושג ההכלה בחינוך (Inclusive Education) הוא מושג רחב, ולעתים הוא עשוי להיתפס כערטילאי. כדי לבחון את המושג עלינו לעבור בין שלושה ממדים שלו: התרבות, המדיניות והיישום (בות' ואיינסקו, 2002). היבטי התרבות כוללים תפיסות עולם, שפה ומנהגים המשקפים תרבות של הכלה; המדיניות כוללת את המנגנונים ואת שגרות העבודה שבית הספר פועל על פיהם; היישום מתייחס לעבודת ההוראה בתוך הכיתה, המתבססת על ראיית השוניות. עבודת הניהול הבית-ספרי היא אינטנסיבית מאוד, ורוויה בפעולות יום-יומיות שמצטרפות לכלל המעשה החינוכי. הכלי המוצע להלן מסייע למפות את בית הספר באמצעות כמה צירים המתייחסים לשלושת הממדים של ההכלה בבית הספר. איסוף התוצאות שיתקבלו יאפשר מיפוי של תחומי חוזק ותחומים הזקוקים לחיזוק באשר להכלה בהיבטיה השונים (נרקיס שור ואורה גליק).

תהליך הפקת לקחים שרכיביו הם: בחירת האירוע לצורך הפקת הלקחים; כלים לאיסוף מידע על האירוע מנקודות מבט שונות זו מזו; מפגש הפקת לקחים שבו מנתחים את המידע, מסיקים מסקנות ומגבשים לקחים מעשיים לפעולה; תיעוד הידע שנוצר במפגש והפצתו לכלל אנשי בית הספר כלי ניהול מעשי, בהיר וקל להפעלה; מציג תהליך מובנה של למידה ארגונית מטעויות ומהצלחות, צעד אחר צעד; מגדיל את "החכמה הארגונית"; מעצב תרבות של מצוינות בבית הספר ( ירון בלומנטל ) .

מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני. התיאוריות הנסקרות במאמר:מודל השיפור המתמיד, תיאוריית הלמידה הארגונית, תיאוריית הארגון הלומד ותיאוריית החקר המוקיר. ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית (Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J., 2012).

בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

העובדים בבית הספר ותלמידיו הם המקור העיקרי להתפתחותן של תת-תרבויות שונות בתוך בית הספר, שכן הם אוכלוסייה מגוונת המפולגת מבחינה תפקודית לקבוצות שונות בעלות ערכים ונורמות משלהם. תת-התרבות של התלמידים רחוקה מתת-התרבות של המורים, למרות שמדובר באותו בית ספר. בבית הספר יש בעת ובעונה אחת פסיפס של תת-תרבויות שלעתים מתנגשות זו בזו. על מנת שהתרבות הארגונית של בית הספר תהיה מותאמת לצורכי הסביבה. בסביבה דינמית משתנה צריכה התרבות הארגונית של בית הספר לשים דגש על ערכים כמו: חדשנות, יזמות ( אבי צפרוני).

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

חמישה בתי ספר, שהפכו מטובים למצויינים , נכללו בעבודת המחקר של שתי חוקרות מכון סאלד, ד"ר יעל פישר וד"ר רויטל היימן. בספר שפרסמו השתיים בעקבות המחקר, זוכים "צפית", שבכפר מנחם, ומנהלו, יונתן ברוק מנגבה, לתשבחות על מצויינות בכל התחומים. "הדרך למצויינות – סיפורי הצלחה של בתי ספר", הוא שם ספרן של ד"ר יעל פישר ושל ד"ר רויטל היימן, שיצא לא מכבר בהוצאת מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. הספר הוא סיכום תוצאות מחקר, שבמסגרתו נבדקו חמישה בתי ספר ברחבי המדינה, שהיו בתי ספר טובים ונעשו מצויינים. בית ספר תיכון אזורי התיישבותי "צפית", שבכפר מנחם, הוא אחד מהחמישה. בסקירה הלקוחה מתוך אתר הקיבוצים באינטרנט מופיעות מספר הבחנות מתוך הספר לגבי ביה"ס צפית.

המחקר ביקש לבחון באיזו מידה סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר תורם: א. להסבר השונות במאפייני החזון הארגוני של בית הספר, ב. להסבר השונות ברמת תהליך הלמידה הארגונית, ג. ובאיזו מידה לחזון הארגוני של בית הספר תרומה משמעותית לרמת הלמידה הארגונית בו. ממצאי המחקר מצביעים על סגנון המנהיגות המעצבת של מנהל בית הספר כסגנון המנהיגות שתורם את התרומה המשמעותית הגדולה ביותר יחסית הן לחזון הארגוני של בית הספר והן לתהליך הלמידה הארגונית. בניגוד לכך, הממצאים מצביעים על המנהיגות הנמנעת של מנהל בית הספר כסגנון מנהיגות, שתרומתו לתהליך הלמידה הארגונית ולחזון היא שלילית. היכולת של מנהל בית הספר ליצור חזון בית ספרי משותף לו ולמורים היא פעולה קריטית (חנה קורלנד)