עד לפני כעשרים שנה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זוהתה באופן כמעט בלעדי עם תלמידי בית ספר קופצניים. כיום ההפרעה הזו נהפכה לנפוצה הרבה יותר ולכאורה גם לאופנתית יותר. מראיונות עם מפורסמים ועד לשיחות בפאב ובין הורים בשער בית הספר, כולם מדברים על זה. ועדיין, ספק אם הפרעת קשב וריכוז זוכה להכרה ולהבנה הראויות לה.

לקות הקשב הינה אחת הלקויות הנפוצות ביותר בתוך מערכת החינוך הרגילה בעולם ובישראל. על אף שלימוד ילד עם לקות קשב לכאורה מצריכה הכשרה של חינוך מיוחד, הרי שבפועל מכיוון שרובם המוחלט של הילדים עם לקות הקשב לומדים במערכת החינוך הרגילה, מוריהם הינם מורים שעברו הכשרה להוראה דיסציפלינרית, אך לא להוראת תלמידי חינוך מיוחד. אי לכך, עולה השאלה אילו כלים יש למורה ה"רגיל" להתמודד בהצלחה עם תלמיד עם לקות קשב, ולהצליח לקדמו ולהביאו להישגים, כאשר כל זה נעשה במסגרת של כיתה רגילה, בה לומדים כשלושים תלמידים בממוצע. מסתבר שלא מעט (הדס דוויק).

שיטות האבחון והטיפול מבוססות על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי שיוצא בקרוב. המהדורה החדשה צפוייה לחולל שינויים דרמטיים בתחוםדו"ח הסוקר את השינויים שהמדריך החדש צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל ( דן אבן).

לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

נתונים שהצטברו במהלך השנים האחרונות בקופת חולים כללית מגלים כי דווקא ילדים מחוננים סובלים יותר מחבריהם ה"רגילים" מהפרעות קשב וריכוז ומלקויות למידה. עדיין אין הסברים מספקים לתופעה. אחת התיאוריות שהעלו אנשי המקצוע, אשר עדיין לא זכתה לאישוש מדעי, היא שהעברת החומרים במוחותיהם של מחוננים מתבצעת במהירות גבוהה מהרגיל, אשר לעתים גורמת לשיבושים ( ארי גלהר) .

במסגרת אבחון ופרויקט חונכות אשר נערך בבית ספר יסודי, בארה"ב, התבקשה המורה להשתמש ב iPad ככלי טיפולי עבור תלמיד בעל לקויות למידה, המתקשה ברכישת מיומנויות קריאה. כתוצאה מהשימוש נמצא שהמכשיר לא רק עזר לתלמיד במיקוד תשומת הלב, אלא גם קידם את התלמיד ברכישת מיומנויות קריאה. בהשוואת הנתונים לפני ואחרי הערכת המורה, נמצא כי תוך שישה שבועות התלמיד השלים פער של שנת לימודים. בנוסף, התלמיד השיג ביטחון עצמי בהיותו בעל שליטה בלימודיו ( Barbara McClanhan, Kristen Williams, Ed Kennedy and Susan Tata).

תחום ההפרעות הרגשיות ובעיות ההתנהגות הינו אחת ממגמות התואר השני בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. הלימודים בחוג מתמקדים בפיתוח הבנה מעמיקה של ההיבטים המחקריים והמעשיים במגוון תחומי החינוך המיוחד. הלימודים באים לקדם שילוב של ידע תיאורטי עם עבודה מעשית מול אוכלוסיית היעד על ידי פיתוח דרכי אבחון, התמודדות וטיפול בסובלים מבעיות התנהגות והפרעות רגשיות. הלימודים בתכנית שמים דגש על העמקת ההבנה של ההיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים והתפקודיים שמאפיינים את בעלי הלקויות הללו. הידע וההכשרה הניתנים במהלך הלימודים מאפשרים לבוגרי התכנית לזהות את הצרכים הייחודיים של הילדים והנוער בהם הם מטפלים ובכך לתת את המענה הנדרש לבעיותיהם.

החיפוש אחר חידושים בתחום הטיפול בלקויי למידה מוביל לשיטות שאינן הוראה או תרופות, שיטות טיפול שניתן לכנותן "טכניות". כמו בהרבה המצאות מדעיות, גם לצורות הטיפול האלה הגיעו החוקרים במקרה וכמו בהרבה המצאות אחרות, גם לאלה יש הרבה ספקנים. אבל יש גם תומכים שמתגאים בהצלחות גדולות. כיום מטפלים בשלושה תחומים באמצעות נוירופידבק. שלושת התחומים שנחקרו, ויש בהם הוכחות מדעיות ברורות, הם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וחבלות ראש. בנוסף יש מחקרים על ליקויי למידה ויש ממצאים חיוביים גם על טיפול בדיכאון ובהפרעות טורדניות כפייתיות. הטיפול בשיטה זו יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. מחקרים שנעשו עד כה מראים שבטיפול בהפרעות קשב הטווח הוא עשר שנים. עדיין לא נערכו מחקרים לטווח ארוך יותר, אולם המטופלים אשר מוסיפים לתרגל שומרים על הישגם טובים יותר ( דקל, נאוה).

נתונים שהגיעו לאחרונה מארה"ב מגלים כי תלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) מצליחים יותר בסביבת למידה מקוונת באינטרנט. הממצאים שהוצגו ע"י רשת בתי הספר המקוונים Insight Schools מצביעים על כך כי התלמידים שאובחנו כבעלי ADHD מתפקדים היטב בסביבת למידה מתוקשבת גמישה ומותאמת אישית בהשוואה למסגרות הלמידה הרגילות בבתי הספר שם הם נתקלים בקשיים רבים ו35% מהם נושרים בסופו של דבר מהמסגרות הרגילות. גם מומחים בישראל לליקויי למידה סבורים כי תוכניות הוראה הנעזרות במחשב נראות כמתאימות להעסקת התלמידים הסובלים מבעיות קשב/ מוסחות וליקויי מוטיבציה. תוכניות אלו כוללות בדרך כלל מטרות ויעדים ברורים, הדגשה של חומר חשוב, משימות פשוטות, משוב מיידי עבור ביצוע מדויק, והרבה מהן, כנראה היעילות שבהן, מעוצבות כמשחק.

שיטת רביב" היא תוכנית נוירו-קוגניטיבית מתקדמת לפיתוח כישור למידה וקשב. לדברי נילי רביב, ליקויי הלמידה נובעים מהתפתחות לקויה בקשרים הנוירולוגיים המסייעים לשבע מיומנויות (אינטליגנציות) בסיסיות: מיומנות תנועתית, חושית, ויזואלית, לשונית, תקשורת בין אישית, הגיונית ותוך אישית. רביב, שבעבר עסקה באדריכלות, הבינה כי בנה הצליח להשתקם באורך פלא (לקרוא ספר!) תוך זמן קצר בעקבות גלישת גלים, מצאה כי בעזרת סדרת תרגילים ניתן לגרות את המוח ליצירת מבנים/מסלולים נוירולוגים מפצים. השיטה מבוססת על שליטה בפעילות גלי המוח, באימון בתפיסה דו ממדית, במודעות פונולוגית (חיבור סמלים לצלילים) ובלימוד אסטרטגיות למידה. השיטה כוללת טיפול ממוצע של בין ארבעה לששה חודשים והיא "יוצאה" גם לחו"ל.

הפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות מאובחנת כיום יותר ויותר אצל אנשים בכל הגילאים. ספר זה מראה כיצד תרפיה באמנות יכולה לסייע באבחון, להוות אמצעי רב ערך לשיפור כישורים כמו: ריכוז ומיקוד, חיזוק ההערכה העצמית, התמודדות עם אימפולסיביות. דיאן סטיין סאפרן היא תרפיסטית באמנות ומטפלת קלינית זוגית ומשפחתית, ומייסדת שותפה של המכון להפרעות חוסר קשב בקונטיקט. מאחוריה למעלה מעשרים שנות נסיון כתרפיסטית באמנות בעבודה עם ילדים, מתבגרים, בוגרים ומשפחות. ספר מעשי ואינפורמטיבי זה, מבוסס על נסיונה רב השנים של המחברת בתרפיה באמנות והפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות. (Stein Safran Diana)

ברשימה ביבליוגראפית יעילה זו ליקט ד"ר סם גולדשטיין מאמרים ומחקרים חשובים שהתפרסמו בספרות החינוכית והפסיכולוגית לגבי הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בקרב ילדים ובני נוער. בין המחקרים הנסקרים: ילדי ה-ADHD וצפייה בטלביזיה, סכנת התאבדויות בקרב ילדים עם תסמונת ה-ADHD, השלכות ארוכות הטווח של ה-ADHD לאחר תקופה של 10 שנים, אימון משפחות לטיפול בילדים בעלי ADHD באמצעות האינטרנט. עמידות לאורך זמן של תסמונת ה-ADHD, מודעות עצמית של תלמידי בתי ספר להפרעת ה- ADHD, ההתקדמות במחקר לגבי סימפטומים של ADHD וגנטיקה (האם ניתן לחזות מראש את התפרצות הסימפטומים של ADHD על סמך שונות.

גישת הפרופיל הקשבי האישי אותה פיתחו פרופ' יהושע צאל וד"ר לילך שלו-מבורך במהלך ארבע השנים האחרונות מבוססת על התיאוריה של רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן (1990). על בסיס תיאוריה זו פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.

רוב בתי הספר עדיין דבקים בתאוריה של מידה חינוכית אחת לכולם, לכן יש ילדים שנאבקים כל זמן הלמידה, רק מפני שתבניות הלמידה שניחנו בהן אינן תואמות את שיטת הלימוד הנהוגות בבתי הספר. ד"ר מל לוין, מסביר ב כל ילד חושב אחרת איך אפשר לזהות את תבניות הלמידה השונות. הוא מבהיר כיצד הורים ומורים יכולים לחזק את הכוח הטמון בכל ילד כך שיוכל לעקוב את קשייו. שיטת לימוד זאת מניבה סיפוק והישגים במקום תסכול ותחושת כישלון. תסכולי למידה עלולים לכרסם בילד במשך כל חייו. אפשר למנוע זאת אם נבין שלא כל ילד מצליח באופן זהה בכל צורת לימוד. אם נתמקד בשיטות לימוד אינדיבידואליות למען צורות חשיבה אינדיבידואליות נוכל להעצים את פוטנציאל הלמידה של ילדינו (מל לוין)

מאמר זה בוחן את הסימנים ואת דרכי האבחון והטיפול ב-ADHD. שלושת המאפיינים העיקריים של ADHD הם חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. קשיים באחד התחומים האלה או בכולם גורמים להפרעה בתפקוד הילד המחייבת טיפול. לאבחון הפרעת קשב – צריכים להתקיים שורה של תנאים על יסוד שורה של מדדים שמפרט מחבר המאמר, ד"ר ד"ר דוידוביץ מיכאל, מומחה ברפואת ילדים והתפתחות הילד יו"ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו מנהל המכון להתפתחות הילד.

סקירה מעניינת ומועילה מבית מט"ח ( 2008 ) על סוגיות מרכזיות שיש לקחת בחשבון בשילוב ילדים עם ADHD בכיתה רגילה. המורות מתאימות לתלמידים עם ADHD יוצרות אווירת לימודים ועניין בתלמידים תוך שליטה במתרחש בכיתה ושימוש בחומרים מובנים עם הקפדה על רצף בלימוד , מעבירות חומר אקדמי תוך שימוש בפעילויות שמטרתן ברורה לתלמידים, מקדישות מספיק זמן להדרכה והסבר, בודקות את עבודת התלמידים בתדירות גבוהה, דואגות להכנה מראש של מהלך השיעור כולל שאלות לבדוק מה מידת ההבנה של החומר הנלמד, מספקות משוב מיידי לתלמיד על עבודתו הלימודית. כמו כן מונה הסקירה את ההתאמות הנדרשות בכיתה למאפיינים הקלאסיים של ADHD .

חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת, והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב? השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי שימושי יומיומי? ד"ר נעמי וורמברנד סבורה כי האסטרטגיות בנויות מרצף של מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם. תהליך הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך ולנסות. ד"ר נעמי וורמברנד ממליצה שלא לוותר בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשיותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ.