המציאות של המאה ה-21 היא מציאות של עומס רב במידע ומכאן הצורך לסנן מידע ולכווץ מידע דרך מיומנויות של תמצות, סיכום ומיפוי של מידע. מה דורש הסיכום מהתלמיד? הסבר שיטתי שגיבשה והכינה ד"ר גילה קואפמן לגבי פירוק הטקסט למרכיביו והכנת מתווה ( פיגום) לכתיבת הסיכום. כמו כן נכללים בסקירה : סטנדרטים לבקרת האיכות של הסיכום וביצועי ההבנה של התלמיד הכותב את הסיכום.

עליית האינטרנט ואמצעי הכתיבה המתוקשבים (כגון מעבדי תמלילים, בלוגים ואחרים) הביאה להתפתחות של דור אחר של סטודנטים הכותבים כיום הרבה יותר וגם מביעים עצמם דיגיטאלית יותר. בקרב חוקרים ומומחי אוריינות נשאלת השאלה מה הן ההשלכות של מהפך זה בדור האחרון מבחינת איכות הכתיבה של הסטודנטים? חלק מהחוקרים סבורים כי הכתיבה הדיגיטאלית של הסטודנטים היא יותר מעורבת, בלתי-אמצעית ומותאמת לקהל הקוראים, ולכן יש לשלב צורת ביטוי זו גם בקורסים הנלמדים במכללות ובאוניברסיטאות. חוקרים אחרים טוענים כי כתיבת הודעות קצרות (כגון טוויטרים) ובלוגים רק גרמו לכתיבה גרועה יותר שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמאיים. בין בית שמאי ובין בית הלל ניצבים עתה מחקרי האורך החדשים המנסים לענות בצורה מעמיקה יותר על הסוגיה של השפעת התקשוב על מאפייני הכתיבה. אחד ממחקרי האורך האלו הוא מחקר מעניין של אוניברסיטת סטנפורד שנערך במשך חמש שנים והתבסס על בדיקה שיטתית של אלפי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה.

המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

המאגר נועד לשמש פורטל של משאבי לשון ואוריינות (ר"ת: מילו"א) לתועלת מורי המורים והסטודנטים במכללות, לחוקרים ולמורים באקדמיה ובמערכת החינוך. המדור העיקרי של המאגר הוא ספרייה דיגיטלית בנושאים הנוגעים לידע הלשון והאוריינות שנאספו משך שנים רבות על ידי ד"ר צבי שראל. במאגר מגוון של טקסטים ומטלות קריאה וכתיבה ברמות שונות, כדי לענות על צרכיהם של לומדים בעלי מוכנות שונה ורמת לימודים דיפרנציאלית. המאגר שנבנה ופותח לצורכי הכשרת המורים, מכיל גם הערות דידקטיות המכוונות לדרך ההוראה של נושאים שונים. המאגר הממוחשב הוא ביסודו הוא אסופת מאמרים ותקצירי מאמרים, רשימות ביבליוגראפיות וקישורים למרכזי אוריינות .

בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.

כיצד מאפשרים לבני נוער להביע עצמם באינטרנט ובאותה עת משפרים את יכולות הכתיבה שלהם. האתר "מקום מכאן" שהוקם ביוזמת מט"ח הוא ללא ספק שילוב ייחודי של רב-תרבותיות מתוקשבת ומקום מפגש פלורליסטי של בני נוער מעדות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. מדובר על ילדים ובני נוער היכולים לשלוח לאתר אינטרנט כתבות שיזמו וכתבו או תגובות לכתבות של תלמידים אחרים. התלמידים יכולים לראות את כתבותיהם בעברית או בערבית (כולל תרגום) לאחר עריכה של צוות האתר במט"ח. נועה שפירא היא מנהלת ועורכת האתר בעברית ועולא דרוויש היא מנהלת ועורכת האתר בערבית. באתר הכתיבה הרב-תרבותי באינטרנט משתתפים באופן עקיף גם מורים לאזרחות בבתי ספר ערביים או יהודיים (או צ'רקסים) המנצלים את הפלטפורמה של האתר באינטרנט על מנת לעודד ולתרגל תלמידים במטלות כתיבה מעניינות הזוכות לחשיפה ולמשובים. ההפעלה החינוכית בבבתי הספר נעשית במסגרת פרויקט מחוייבות אישית. גם המורים לתקשורת בבתי הספר הערביים מפעילים את התלמידים במטלות כתיבה ומעודדים אותם לכתוב לאתר. עורכי האתר במט"ח משתדלים כי האתר ישקף את כל מגוון הדעות והפלורליזם בחברה הישראלית ואכן האתר מהווה מקום מפגש תוסס ואותנטי לבני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית ששואפים לעתים להביע את קולם הייחודי .

הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)

לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

האינטרנט מאפשר פרסום אישי במרחב הציבורי. נעשה קשה להבחין היכן האישי מסתיים והציבורי מתחיל. בכלל, קשה להבדיל בין השניים: אדם שכותב, לכאורה, לעצמו, גם מפרסם את הכתיבה ה"אישית" הזאת לעיני כל באתר. לנגד עינינו מתהווה סוג חדש של כתיבה – מה שאפשר לכנות כתיבה אישית/ציבורית. נכון להיום, מדובר בסוג כתיבה שכלליה עוד נמצאים בתהליך של התגבשות, ולכן המערכת החינוכית מתקשה להקנות אותם. אבל בדיקה של מאפייני הכתיבה הזאת מראה שהשתמעויותיה בתהליכי הלמידה רבות משמעותיות (ג'יי הורוויץ)

במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

הרציונל שעמד בבסיס מחקרה של דר' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה היה ששילוב הערכה אנושית סובייקטיבית קיימת של תוצר הכתיבה עם הערכה ממוחשבת אובייקטיבית של תהליך הכתיבה יאפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של תהליך ותוצר הכתיבה של ילדים המתקשים בכתיבה ויהווה נדבך ראשון לפיתוח כלי הערכה עתידי משולב למטרה זו. הערכת תהליך הכתיבה נעשתה בעזרת מערכת ממוחשבת הכוללת מחשב נייד, דיגיטייזר (משטח כתיבה אלקטרוני) ותוכנה שנבנתה לצורך המחקר. השימוש במערכת הממוחשבת איפשר קבלת נתוני זמן מרחב ולחץ של תהליך הכתיבה. השימוש בדיגיטייזר מאפשר לתעד גם מה שקורה מבחינת תנועה וזמן מעל משטח הכתיבה – באוויר. נמצאו מדדי זמן שונים והבדלים משמעותיים בין ילדים מתקשים בכתיבה ובין שאינם מתקשים.