כישורים
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ אינו חושך שבטו "מהיומרה ומהיוהרה", כדבריו, של מקדמי קורסי המוּק: "בכתבה קצרה חדשה ב-Chronicle of Higher Education פיל היל סוקר את השינויים שחלו בניהול של Coursera ושל Udacity…היל ממשיך ומסביר שגם אם ה-MOOC לא חולל את השינוי המיוחל בהשכלה הגבוהה הוא העלה את קרנה של הלימוד המקוון, כך שהיום מוסדות להשכלה גבוהה מתאמצים מאד לבנות קורסים מקוונים איכותיים. זה ללא ספק תהליך מבורך, אבל קיים מרחק רב מאד בין קורסים מקוונים איכותיים במוסדות להשכלה גבוהה לבין המהפכה ש-Coursera ו-Udacity הבטיחו. די להזכיר שבשנת 2012 סבסטיאן תרון, מייסד Udacity, הצהיר שבעקבות הצלחת מודל ה-MOOC תוך 50 שנים יהיו רק עשרה מוסדות של השכלה גבוהה בעולם…היו שהוקסמו מהתחזית הזאת, והיו שראו בו חלום בלהות. מה שבטוח, והיום זה ברור לחלוטין, הוא שמדובר בהגזמה פרועה שלא תתממש…" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    הניסיון האנושי שנצבר במהלך דורות רבים הראה שידע מביא להצלחה בחיים, ומכאן התפתחה התובנה שהשקעה בחינוך היא כדאית והיא תיתן פירות בעתיד בדרך שתבוא לידי ביטוי בצמיחה כלכלית. בחוק חינוך ממלכתי נוסחה מטרה למערכת החינוך: "להקנות לתלמידים את הידע והכישורים שיידרשו להם בחייהם כאנשים בוגרים בחברה חופשית".ולכן, לפני שמכינים תכניות לימודים, יש להבין היטב מהם הידע והכישורים הנדרשים מאדם בוגר בתקופתנו. המחבר מציע שינויים נדרשים בתוכני הלימוד, בדרך הלימוד ובהתנהלות משרד החינוך כדי לללמד מיומנויות חיים במערכת החינוך (יעלי יוסף, 2016 ).

  • תקציר

    התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

  • לינק

    בהמשך לפרסום הדוח המתריע על כך כי רוב התלמידים לומדים מקצועות שלא יהיו קיימים בעתיד, כותב יורם אורעד במאמרון בבלוג שלו ש"כדי שהתלמידים של היום, שיהיו בעוד שנים בוגרי העתיד, יהיו מוכנים לכך צריך לחשוב כיצד להכינם אל העתיד הן במישור הפרקטי והן במישור הרגשי, לא רק משום שרוב העבודות כבר לא יהיו קיימות אלא גם משום שאלה שיישארו על כנן (עבור בני אדם) יצריכו הסתגלות לשינויים מהירים מאד" (יורם אורעד).

  • לינק

    שנת לימודים נוספת נפתחת, ולצד ההתרגשות, מתריע דוח חדש כי 60% מהלומדים "רודפים" אחר מקומות עבודה שלא יהיו קיימים בעתיד. על פי הדוח, 44% מהמקצועות הקיימים כיום יהפכו לאוטומטיים בטווח של 10 שנים, ואנשים צעירים צפויים להחליף 17 מקומות עבודה לאורך החיים שלהם (אתר חברת מתודיקה).

  • סיכום

    ניהול שיחות מקצועיות הוא מרכיב חיוני בעבודתם של מורים ושל רופאים. במחקר ניסויי זה נבדקה האפקטיביות היחסית של שלוש פעילויות הכשרה שונות שהתבססו על למידה מרחוק ובה צפייה בווידאו של מקרים ועל משחק תפקידים ו/או שילוב ביניהם, זאת תוך פיקוח על ידע קודם ויכולות קוגניטיביות של הנחקרים. הממצאים עשויים לסייע בידי מתכנני תוכניות לפיתוח כישורי שיחה, במיוחד במקצועות הרפואה והחינוך. הם גם מאירים את התרומה של האסטרטגיות השונות ששימשו בהתערבות זו לפיתוח כישורי שיח ותקשורת ולכוחו של שימוש בווידיאו בהכשרה להוראה (Gartmeier, M., Bauer, J., Fischer, M., Karsten, G., & Prenzel, M).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • מאמר מלא

    רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי מאמרון גדוש שבחים הדן בקובץ שנבנה במקור על ידי מפקח במערכת החינוך של מדינת ניו ג'רזי. בקובץ רשימה של מעל 80 כלים דיגיטאליים, כאשר כל כלי משויך לאחת או יותר מבין הקטגוריות שבטקסונומיה של בלום.הורוויץ מעלה שתי שאלות: "הראשונה די מובנת מאליה: מה ברשימה עושה אותה לטובה כל כך? אבל השאלה השנייה הרבה יותר חשובה: האם הטקסונומיה של בלום וקטלוג כלים דיגיטאליים לפי התאמתם לשלבים השונים שבה אומרים לנו משהו משמעותי שיכול לקדם את הלמידה? אישית, התקשיתי מאד להבין למה הרשימה נחשבת טובה. יתרה מזאת, העיון בה שכנע אותי שוב שהניסיון לרתום כלים דיגיטאליים לטקסונומיה של בלום מיותר".

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

  • לינק

    תכנית NFTE היא תכנית לימודים ייחודית לתלמידים בסיכון. התכנית פותחה בארצות הברית והתרחבה לכעשרים מדינות, כולל ישראל. בתכנית משתתפים בה כיום אלפי תלמידים ברחבי העולם. השנה תחל התכנית לפעול גם ברשת אורט, בעשרה בתי ספר, וישתתפו בה כ-150 תלמידים. מטרת התכנית היא להכשיר את התלמידים לעולם המקצועי-עסקי, תוך הקניית מיומנויות למידה וכישורי חיים מגוונים ( מערכת "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    האחראי על חינוך ב-OECD המכונה גם 'שר החינוך של העולם': "מי שמצליח בחיים הוא לא זה שזוכר מה לימדו אותו בבית הספר, אלא זה שמצליח למנף את זה הלאה. העולם משתנה". לא רק תוצאות המבחנים הבינלאומיים חשובות, אלא גם הסיכוי שמערכות החינוך נותנות לכל תלמיד ותלמיד כדי שיצליח בבית הספר – ללא קשר לרקע הכלכלי ממנו הוא מגיע", אמר פרופ' אנדרס שלייכר, האחראי על חינוך ב-OECD ומי שמכונה "שר החינוך של העולם". שלייכר היה הנואם המרכזי בכנס החינוך של "הארץ" וירושלים, והציג את השינוי שחל במערכות החינוך הטובות בעולם בשנים האחרונות וההשפעה שבשינוי על החברה והתעסוקה ( ליאור דטל ).

  • לינק

    הבוגר הרצוי הוא אדם בעל כישורים מגוונים המכשירים אותו להתמודד עם אתגרים כלליים ואישיים שהמאה העשרים ואחת מציבה לו. יש רשימות מפורטות (מדי) של כישורים ויש גם מכשולים בדרך לפיתוחם . בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף ( עוזי מלמד) .

  • תקציר

    יש הבדלים משמעותיים בין מאפייני המורה של המאה ה21 לבין מאפייני המורה של המאה ה20 . אם המורה של המאה ה20 היה בדרך כלל יותר משכיל ובעל ידע רב יותר הרי המורה של המאה ה21 מאופיין יותר כמורה מקושר בעיקר באמצעי מדיה שונים באינטרנט. המורה כיום יכול וצריך להיות מקושר לעמיתים , למקורות מידע מעודכנים, לקבוצות עניין ועוד . המורה המקושר כיום יכול לקבל תמיכה גדולה יותר מעמיתים. מאפיין נוסף של המורה במאה ה21 הוא ממד השליטה הטכנולוגית ( Josh Stumpenhorst ).

  • לינק

    מערכת החינוך בפינלנד מנסה, מזה כמה שנים להביא לייצוג יותר מעשי של מיומנויות המאה ה-21 בבתי הספר . הפינים מקדישים לכך מחשבה , בסיוע האוניברסיטאות המקומיות ומומחים לחינוך. היישום בפועל של מיומנויות אלו בבתי הספר בפינלנד עדיין לא בוצע הלכה למעשה. עם זאת, הפינים לא ויתרו על התוכניות שלהם ליישום הדרגתי של מיומנויות אלו. הגישה של המודל הפיני מפורטת בשלושה סעיפים, המדגישים למידה שיתופית ולמידה פעילה הממוקדת בפתרון בעיות: למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים; למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף); אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה הפעילה, תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים . הפינים מונים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה 21.

  • לינק

    המחקר בדק שלוש תכניות הכשרה המתקיימות באותה אוניברסיטה: תוכנית לסטודנטים לא לתואר שני, תוכנית המשולבת בתואר שני ותוכנית הכשרה מסורתית ארבע-שנתית. השאלות היו: 1)כיצד תפסו המורים בתוכניות השונות את השפעתן על כשירויות ההוראתיות שלהם? 2)כיצד תפסו המעסיקים את כשירויות המורים? 3)האם היה הבדל משמעותי בתפיסות המורה והמעסיק בין שלוש התוכניות? 4) האם היה הבדל משמעותי בין התפיסות של המועמדים לתוכניות לבין התפיסות של אלה שסיימו אותן? ממצאי המחקר המוצג מציגים את ממוצעי הדירוגים ואת משמעותיהם ( Yao, Y.) .

  • לינק

    בחסות חברות סיסקו-אינטל-מייקרוסופט פורסם לאחרונה מסמך אקדמי המפרט את עשרת הכישורים הדרושים למאה ה-21 : דרכי חשיבה ( יצירתיות וחדשנות , חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות , למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה ), דרכי עבודה , אמצעי עבודה ( אוריינות מידע (כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכו' , אוריינות ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) , חיים בעולמנו ( אזרחות – מקומית וגלובאלית, חיים וקריירה , אחריות אישית וחברתית – כולל מודעות וכשירות תרבותית )

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין