התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

תקציר מחקרו של פרופסור יזהר אופלטקה כפי שפורסם בשנת 2007 בכתב העת Teacher College Record בארה"ב . מחקרו של פרופסור אופלטקה עסק בקשר שבין ניהול רגשות ודפוסי התנהגות ע"י מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי. הממצאים מלמדים כי ניהול רגשות של המורים במגזר הדתי אינו מוכתב ע"י גורמים מבחוץ, אלא ע"י שיקולי דעת אישיים של המורים כגון דאגה אכפתיות ותפיסת עולם חינוכית. למסגרת הניהול והמסגרות החיצוניות אינן הרבה השפעה על ניהול הרגשות של מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי.

החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), גיבשה במהלך שנת 2006 מתכונת מעודכנת של הערכה ארצית, שביסודה ההבנה שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה אלא כלי בשירות הלמידה. מתכונת זו נועדה לתת מענה מקצועי הולם בתחום המדידה וההערכה החינוכית לכל בעלי העניין, ובפרט לבתי-הספר. המיצ"ב יתקיים החל מהתשס"ז לקראת סוף שנת הלימודים (במקום בחודשים נובמבר-דצמבר). בחינת מיצ"ב חיצונית בכל תחום דעת הנכלל במיצ"ב תתקיים פעם בארבע שנים (במקום פעם בשנתיים). בתי-הספר שבשנה נתונה לא ישתתפו במבחן מיצ"ב חיצוני יקבלו את מחברות הבחינה ואת השאלונים, יחד עם מחוונים ועם חומרי עזר נוספים, לצורך העברה עצמית (מיצ"ב פנימי). בתי- הספר לא יידרשו לדווח על תוצאות המבחנים בהעברה עצמית, והשימוש בהן יהיה לצרכים פנימיים.

סטנדרטים עלולים למלא פונקציה חוסמת או סלקטיבית – או לחילופין פונקציה של האצת קידום לימודי וחברתי. סטנדרטים כחסמים מבדלים תלמידים בעלי הישגים גבוהים מתלמידים בעלי הישגים נמוכים ובידול זה – כידוע היטב לכולנו – הוא בידול על פי מוצא ומעמד חברתי. בין שני קטבים אלה על מערכות החינוך להתנווט, ולדרכי – למצוא את הנתיב לפיו הבלימה או הסלקציה תהיה מינימאלית, וההאצה והדרבון (בפרט ליוצאי שכבות חברתיות חלשות יהיה מרבי. שחברה מודרנית גדולה, חייבת להציב מגוון רחב של סטנדרטים, שהרי בני האדם שונים אלה מאלה, ואין זה הוגן מנקודת ראות פדגוגית – לצפות לכך ש כל ת ל מ יד י ה א ו מ ה יעברו דרך קוף המחט של מספר סטנדרטים קטן. תלמידים יוכלו להוכיח את הישגיהם לאו דווקא בתחום האינטלקטיבי בלבד, ובכל תחום בו תינתן להם אפשרות להפגין את הישגיהם חייבות להיות אופציות רבות להיבחן ולהיבדק. ההנחה הרווחת היא שכל הסטנדרטים במערכת חינוך הם סטנדרטים של הישג אינדיבידואלי. ואולם לא אלה פני הדברים. יש ויש מקום לסטנדרטים קבוצתיים – קולקטיביים (חיים אדלר)