בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.

דורית סלע , כתבה מאמרון מעניין על הדילמה של בניית יחידת לימוד בתפיסה ליניארית . "בתהליך בניית עצם הלמידה הטרידה אותי המחשבה שעלינו לבנות יחידת לימוד מרחבית המסתמכת, בין היתר, על הטקסונומיה של בלום שביסודה היא ליניאריות. אנו עוסקים בלמידה ברשת , למידה מקושרת, למידה מרחבית , שהיא שונה במהותה מלמידה ליניארית , על כן לדעתי אין הכרח בבניית משימות באופן ליניארי (עפ"י בלום) ואפשר שהתלמיד יידרש כבר בתחילה למטלה מסדר גבוה, הכל תלוי בעניין ובהקשר" . בהמשך המאמר מובאים דבריו של ד"ר אשר עיד ן בנושא.

תיאוריות החשיבה המוצעות באתר הן: הטקסונומיה של בלום, האינטלגנציות המרובות של גרדנר, סגנונות החשיבה על פי סטרנברג, סגנונות החשיבה על פי דה-בונו, בית הספר החכם על פי פרקינס (נלי וולף, דפנה רסלר, חגית נגה, ציפורה שויצקי)