EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:

המחקר בוחן האם כישורי חשיבה חישובית של תלמידים משתנים בהתאם לסוג המשחקים הדיגיטליים שהם משחקים. במחקר השתתפו 202 תלמידים בגילאי 15-11 אשר לומדים טכנולוגיות מידע, מתוכם 58% בנות ו-42% בנים.

מורים בבתי ספר יסודיים, כיום, ניצבים בפני אתגרים כשעליהם להתמודד עם ילידים דיגיטליים (digital natives). כתוצאה מה"התפוצצות" והצמיחה המהירה של טכנולוגיות המידע שניתן להשתמש בהן בחינוך, ישנן דרישות גוברות והולכות לאמץ טכנולוגיה בחינוך, כדי להשפיע על התלמידים ללמוד באופן פעיל ולהניע אותם להשיג תהליך למידה אפקטיבי. יישומי מציאות רבודה (augmented reality) מציגים פוטנציאל טוב לסיפוק תהליכי למידה פעילים, אפקטיביים ומשמעותיים יותר לתלמידים. יתר על כן, מציאות רבודה מושכת את תשומת הלב המחקרית בשל יכולתה לאפשר לתלמידים להיות משוקעים בחוויות מציאותיות. מחקר זה סוקר, לכן, את התועלות העיקריות של שימוש ביישומי מציאות רבודה בחינוך (Alkhattabi, Mona, 2017).

המאמר מתמקד בתחום של סגנונות למידה בלמידה מקוונת. המחקר בנוי משני חלקים עיקריים: (1) מוצגת סקירה קצרה של גישות מסורתיות לסגנונות למידה ונקבע תפקידן בתהליך ההוראה; חלק זה מסתיים ברפלקציה של המצב הנוכחי, כאשר ההתייחסות לסגנונות הלמידה מתבצעת בהקשר של למידה מקוונת; (2) מוצגות תוצאות המטא-אנליזה העוסקת בסגנונות למידה בסביבת הלמידה המקוונת תוך התמקדות בשתי תקופות (2007-2001, 2014-2008) ובכתבי עת ממאגרי נתונים נבחרים (Doulik, Pavel; Skoda, Jiri; Simonova, Ivana, 2017).

בכיתות מסורתיות, ספר הלימוד היווה לעתים קרובות את מקור הידע הזמין היחידי; בניגוד בולט, לכיתות הלימוד כיום יש מספר אין-סופי של מקורות ידע הזמינים באמצעות האינטרנט. אף על פי כן, מגוון של מחקרים מציע שתלמידים מעדיפים באופן שיטתי את ויקיפדיה בפרקטיקות האוריינות הקשורות לבית ספרם. המחקר הנוכחי חוקר נטייה זו בקרב תלמידים בחטיבה העליונה, תוך שימוש בסקר עם שאלות רבות ברירה ושאלות פתוחות. הממצא העיקרי מציע שהתלמידים מעדיפים את ויקיפדיה משום שהאתר מספק להם את מה שהם צריכים, בהיותו מהיר, גמיש, וקל לשימוש (Blikstad-Balas, Marte, 2016).

מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

לא ניתן להגביל את אתגרי הלמידה בתוך חברת הידע לממד הטכנולוגי. למידה וחינוך משולבים בהקשרים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים. פדגוגיות משקפות תנאי חברתי זה. כתוצאה מכך, עלינו למקם את הפרקטיקות הפדגוגיות בדיון רחב יותר לגבי מקומן במערכת הגלובלית של ייצור הידע (Ricaurte, Paola, 2016).

סקירה מעניינת של ד"ר יפה אהרוני אודות דוח הורייזון 2016: "Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה משותפת של NMC ו-ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה. The NMC Horizon Report: 2016 Higher Education Edition מתאר 6 מגמות, 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים" (יפה אהרוני).

המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי נערך על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום. חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית יש השלכות גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון, האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל (יפה אהרוני).