בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

מאמר זה מדגים את מקומם של אמצעי למידה מקוונת בקורסים התחלתיים בהכשרת מורים. ניתן להשתמש בהצלחה במתקנים של למידה מקוונת לצורך עיצוב ופיתוח של מיומנויות מעשיות חינוכיות. טכנולוגיות אלה אינן מחליפות את ההוראה המסורתית "פנים מול פנים", אבל הן מהוות תוספת להוראה זו ומגבירות את היעילות שלה. המחקר שנערך, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיות אלה מפרספקטיבה כפולה: כלומר, מצד אחד העמדות של החונכים ושל חונכים לעתיד (המורים), ומצד שני, את ההנחות של הסטודנטים – המורים לעתיד (MOGONEA, Florentin-Remus, 2014).

הדו"ח "מבט על הטכנולוגיה עבור בתי הספר הנורבגיים לשנים 2013-2018: ניתוח אזורי של פרויקט הורייזון NMC" (The Technology Outlook for הוא מאמץ מחקרי שיתופי בין New Media Consortium (NMC) לבין המרכז הנורבגי לתקשוב בחינוך (Norwegian Centre for ICT in Education). דו"ח זה מיידע את המנהיגים החינוכיים לגבי ההתפתחויות המשמעותיות בטכנולוגיות התומכות בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בנורבגיה.

הממשל מפקח על בתי הספר אולי יותר מאשר על כל מוסד אחר. רגולציה הדוקה זו מעניקה זכות וטו לשחקנים רבים מאוד במערכת, ומגבילה את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות. כדי להתגבר על חסמים אלה, יש לשכנע את המורים שהטכנולוגיה תעצים אותם ותסייע לתלמידים. לשם כך, ניתן לפעול בחמש דרכים שיביאו להטמעה מוצלחת של טכנולוגיה בבתי הספר:

מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

אף על פי שקיימת הסכמה בין סין, ארה"ב וגרמניה החשיבות של הטמעת התקשוב בבתי הספר, סין מצליחה יותר בהטמעת התקשוב החינוכי בכיתה בהשוואה לארה"ב ולגרמניה. סיבה אחת לפער היא שבארה"ב קיים חוסר בהכשרה הטכנולוגית הניתנת למורים, הבעיה העיקרית היא שלמורים לא ניתנה הכשרה מספקת לגבי הטמעת התקשוב החינוכי בכיתה באופן אפקטיבי (Ryan Lytle, 2012),

GameDesk, ארגון שמפתח מגוון יוזמות של למידה המבוססת על משחק, מעז להיכנס לשטח חדש עם פתיחת בית ספר חדש ועם פיתוח של כלים דיגיטליים חדשים במימון של מיליוני דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) וחברת AT&T.בית הספר PlayMaker, מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס, ייפתח בלוס אנג'לס ב-17 בספטמבר, עם 60 תלמידים בכיתה ו' (MindShift, 2012) .

סקירה מרתקת ומצולמת של האבולוציה של הטכנולוגיה בכיתה, גרמה לאראלה לונברג לחשוב שוב על מקומו של החינוך היום (2011) ברצף של שימוש בטכנולוגיות. החל ממחבט שעליו חרותות אותיות ופיוט דתי שעל התלמידים להעתיק על מנת ללמוד את אמנות הכתיבה, מחבט היכול לשמש גם על מנת לחבוט בתלמיד סורר וכלה ב-iPad המזכיר בצורתו את לוחות הצפחה של המאה ה-19.מעניינת במיוחד, מכונת ההוראה של סקינר שמסביר את מאפייניה המתאימים ללמידה אפקטיבית והתאמה אישית של הלמידה- סקינר טוען כי ההתאמה האישית ללמידה מאד מאפיינת את המכונה, לעומת טכניקות ההוראה מיושנות שבהן כל הכיתה לומדת באותו קצב, התלמיד המצטיין יכול כאן לנוע קדימה בקצב מהיר והתלמיד האיטי יותר יכול לנוע בקצב שלו (מענה לשונות). מעניין באילו עזרים טכנולוגיים היה סקינר משתמש היום.( אריאלה לונברג) .