המחקר הנוכחי אישר את המבנה (construct) הרב-ממדי של מעורבות הורית בטאיוואן ובחן את ההשפעות הישירות והעקיפות של מעורבות הורית על הישגי תלמידים במתמטיקה, כלומר, את ההשפעה המתווכת של מסוגלות עצמית מתמטית. התוצאות הראו שהמודל הרב-ממדי של מעורבות הורית במתמטיקה הכיל שלושה מרכיבים: אמונות וציפיות של ההורים, מעורבות ניהולית (כלומר, הוראת הורים), ומעורבות מבנית (כלומר, משאבים שהורים מספקים לילדיהם). בנוסף, התוצאות הציעו שמעורבות הורית מקושרת בעקיפין להישגים מתמטיים של תלמידים באמצעות השפעות מתווכות של מסוגלות עצמית מתמטית, באופן חלקי או באופן מלא (Kung, Hsin-Yi; Lee, Ching-Yi, 2016).

מחקר זה בוחן תפיסות של סטודנטים הקשורות ליישום של תלקיט מקוון (Electronic portfolio) בהקשר של ההשכלה הגבוהה הטייוואנית. רואיינו שלושים סטודנטים באוניברסיטה טייוונאית, וניתוח הנתונים כלל 14 תלקיטים מקוונים של מרואיינים ותשובות ל-281 שאלונים תקפים מסטודנטים שלא רואיינו. המחקר מציג את פרספקטיבות הסטודנטים תוך שימוש בתיאורים טקסטואליים ומצגות ויזואליות הקשורים לפיתוח תלקיטים מקוונים. מודל תלת-שלבי, שפותח עבור המחקר, מחבר חמישה גורמים החיוניים להצלחה עבור יישום תלקיטים מקוונים בטייוואן (Pei-Hsuan Hsieh, Chun-I Lee, Wei-Fan Chen, 2015).

סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את המכניזם לגבי האופן שבו הכוונה וההתנהגות לגבי שיתוף הידע של הפרטים עשויות להשתנות.המחברים מצאו שהאמון בקהילה משפיע על הכוונה של שיתוף בידע, שבתורה משפרת את התנהגות שיתוף הידע. יתר על כן, אלטרואיזם הגדיל את הקשר בין האמון בקהילה לבין הכוונה לשיתוף הידע (Chen, Hsiu-Ling; Hsueh-Liang, Fan; Chin-Chung, Tsai, 2014).

מחקר זה מציע חידוש באמצעות מערכת אינטראקטיבית מונעת בלייזר (Laser-Driven Interactive System, LaDIS), המשתמשת בדידקטיקה ללוח מידע משותף (Interactive Whiteboard), כדי לתמוך בלמידה של הסטודנט באזורים מתפתחים וכפריים. המערכת האינטראקטיבית מונעת לייזר היא מערכת שנבנתה כדי לתמוך בפרקטיקות הכיתה המסורתיות בין המדריך לבין קבוצה של סטודנטים(Wei-Kai Liou; Chun-Yen, Chang, 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את התפיסות של תלמידים ושל מורים בבית הספר היסודי לגבי שימוש בלוח ממוחשב חכם (Interactive Whiteboards) בהוראת אנגלית. ששה מורים לאנגלית מבית ספר ציבורי ו-614 תלמידים בכיתות ה ו-ו' מ- Yangmei Township, שבמחוז Taoyuan בצפון טייוואן השתתפו במחקר, שכלל מערך מחקר בשיטות מעורבות. תוצאות המחקר ציינו שהשליטה של המורה במיומנויות הטכניות של הלוח הממוחשב החכם ובידע המקצועי לגבי השגת יעדי ההוראה קבעו את השימוש האפקטיבי בלוח הממוחשב החכם, האינטראקציה בין התלמידים והמורים גדלה דרך השימוש בלוח ממוחשב חכם בפעילויות בכיתה, ולתלמידים היו עמדות חיוביות לגבי הלוח הממוחשב החכם שהגביר את מעורבותם ואת הריכוז שלהם בכיתה (Yang, J.Y. & Teng, Y.W. ,2014).

מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

כאשר מנסים להבין מדוע הישגי התלמידים במדינות דרום מזרח אסיה גבוהים יותר מאשר מדינות המערב צריך לעיין גם בספרם של החוקרים Shouse, Roger and Kuan-Pei Lin . לאחרונה פורסמה סקירת ביקורת אודות ספרם החשוב ולהלן עיקרי הדברים. לקראת סוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21, תועדו מספר רפורמות בתחום החינוך במדינות מזרח אסיה, כגון סין, טייוון, הונג-קונג, דרום קוריאה ויפן. רפורמות אלה נועדו לטפח בקרב התלמידים כישורים ויכולות בתחום התקשורת, היצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושיתוף פעולה לטווח ארוך. רפורמות אלה, המאפשרות את מעבר מוקד הלמידה לזירת התלמיד, דוגלות בביזור הכוח והסמכות של הנהלת בית הספר וקוריקולום הלימודים בקרב מנהלים ומורים, וטיפוח הכישורים והיכולות כמטרותיהן המרכזיות. אולם, מטרות אלו מציגות אתגר חדש הנושא עמו קשיים רבים עבור קובעי המדיניות, אדמיניסטרציות בתי הספר ומורים במדינות מזרח אסיה, מכיוון שהן עומדות בניגוד מוחלט לתרבות הארגונית המסורתית

בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).