אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י: המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע.היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה. בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע. נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש? בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, במחוזות ובאגף טכנולוגיה ומידע. מאמר זה סוקר יוזמות אלה ומנסה לענות על השאלה זו. (חגית עזר)

העבודה מאירה פן לא מוכר דיו, ואשר כמעט לא נחקר עד כה בהגותו של ישעהו ליבוביץ, פן שהוא ממרכיביה העיקריים, אם לא העיקרי והחשוב בכל פעילותו ההגותית ומשתקף בעליל בעשייתו הציבורית-פוליטית. מדובר בהשתמעויות החינוכיות אותן נבקש לדלות מתוך הגותו, תוך ניסיון "לתרגם" הגות לחינוך. בעבודה נעשה ניסיון לחשוף מתוך הקורפוס ההגותי של ליבוביץ תפיסה חינוכית אשר ציבור המחנכים וחוקרי החינוך בארץ ותפוצות יוכלו להידרש לה, לעסוק בה ולחקור אותה , לפרשה ולהתמודד עם תוכנה. כל זאת תוך בחינת בעייתיותה, מורכבותה וייחודה בשדה החינוך. (מיכאל אוחנה)

מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)