המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

אנתולוגיה מאת נמרוד אלוני המכילה מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. האנתולוגיה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-צה הסיניים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופיים הגדולים של העת החדשה ; וכלה בגישות נאו-קלאסיות, נטורליסטיות, דמוקרטיות, ביקורתיות ורב-תרבותיות בפילוסופיה הכללית והחינוכית של ימינו.