חדשנות בהוראה
מיון:
נמצאו 62 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    המחקר משתמש במסגרת אנאליטית של התופעה של "נטילת סיכונים"(risk taking) בהקשר של הכנסת שינוי חינוכי-פדגוגי כדי להבין מדוע יוזמות של למידה מקצועית שמטרותיהן להכניס שינויים בהוראה נכשלות לעתים קרובות. הכנסת שינוי מפעילה תהליכים מורכבים ברמה האישית, הארגונית והמערכתית. מרכיבים המונעים שינוי אפקטיבי כוללים קשיים בסיסיים בשינוי אמונות, השפעות שליליות של עומס יתר ובעיות העולות מפגיעה ביחסי אמון בארגון. לטענת הכותבים תפיסה לפיה הכנסת השינוי והפעלתו מהווים סיכון ברמה גבוהה והסתייגות מנטילת סיכונים עלולות להוות מחסומים בפני הכנסת שינוי ( Le Fevre, D.M ).

  • סיכום

    אימוץ טכנולוגיה בהוראה הוא תהליך המאופיין במעברים דינמיים בין עלות ותועלת. חרף זאת, מורים לא משתמשים בטכנולוגיה באופן אפקטיבי בהוראה. המאמר מתאר מחקר שמטרותיו היו: 1) לבחון את השימוש בטכנולוגיות בהוראה על פי שני משתנים: סוג הטכנולוגיה במונחים של מורכבות השימוש בה וסוג המורה, במונחים של פתיחות או התנגדות לחידושים; 2) להבין מתי מורים נוטים לנטוש את תהליך אימוץ הטכנולוגיה בהוראה ומדוע. המחקר נערך באזור עני בצ'ילה וכלל 100 מורים (Aldunate, R., & Nussbaum, M., 2013).

  • סיכום

    פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה, מומחה למיומנות מידע ומדריך אוריינות מחשב, מתעד בבלוג את עבודתו ומציג עבודות נבחרות של תלמידיו. אחת העבודות המרגשות היא של שתי תלמידות שהחליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון כפרופיל "פייסבוק" מזויף של היטלר, ובו תיעוד כל שלבי עלייתו ומנקודת מבטו .

  • לינק

    המחברים עורכים מספר פרויקטים של מחקר לגבי שימוש ב-ICT בהוראת המדעים ולאחרונה משתפים פעולה עם חמישה שותפים אירופאיים בהכשרת מורים כדי לפתח משאבים שיעזרו למורי מורים בהעברת קורסים להתפתחות מקצועית של מורים למדעים. למחברים מספר מטרות: 1. לתאר את ההיבטים העיקריים של הפדגוגיה שרלוונטיים לשימוש בכלי ICT המשרתים הוראת מדעים פרקטית. 2. לדון בגישות להכשרת מורים שמכוונות להדגיש את ההיבטים הפדגוגיים של שימוש באותם כלים (Rogers, Laurence; Twidle, John , 2013).

  • לינק

    בעולם הדיגיטאלי ההולך ומשתנה כל הזמן , מכירים עתה בצורך לפתח שיטות הוראה חדשניות המתאימות למציאות חדשה ולכן יוזמות פדגוגיות חדשניות בתחום מעוררות עניין בקרב הלומדים וגם בקרב אנשי חינוך המנסים לאמץ שיטות חדשניות . לאחרונה דווח בכתב העת Journal of learning design על ניסיון ליישם למידת חקר לסטודנטים במכללות תוך התאמה לסביבות הלמידה הדיגיטאליות והעושר התוכני המצוי באינטרנט . שיטת הלימוד נקראת Process-Oriented Guided Inquiry Learning-POGIL) והיא מיושמת , כאמור , בכמה מכללות אקדמיות באוסטרליה ( Jarrod Trevathan, Trina Myers).

  • לינק

    מאמר מעניין אודות השינוי הפדגוגי הנדרש כיום בלמידה הקיימת. הפדגוגיה שהיתה מבוססת עד כה בעיקר על ציר תכנים וצבירתם ע"י תלמידים הולכת ומאבדת את אחיזתה נוכח השינויים האדירים בהשגת ידע ונגישות לידע בעולם . הפדגוגיה שתתפתח בעתיד תתבסס יותר על ארגון הלמידה והבנה ע"י הלומד ופחות ע"י צבירת ידע באמצעות סטנדרטים. אבל המעבר מצבירת תכנים וידע להבנה תלוי בראש ובראשונה ביצירת מצבי למידה אותנטיים לתלמידים בבתי הספר או לסטודנטים באוניברסיטה ( CIOLAN, Lucian).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

  • לינק

    מאמר זה דן במנהלי בתי ספר המשתמשים ברשתות של המורים כדי ליישם חדשנות. במאמר הוזכרו מספר מאפיינים של אסטרטגיות תקשורת מוצלחות בין מורים לבין מנהלים, כגון: מינוף יחסי עבודה קיימים, התפקיד של עמדות מנהיגות פורמליות, וההבדלים בין ייעוץ למומחיות (Farley-Ripple, E. N., & Buttram, J. L. , 2013).

  • לינק

    מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

  • לינק

    בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).

  • לינק

    בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

  • תקציר

    הממשל מפקח על בתי הספר אולי יותר מאשר על כל מוסד אחר. רגולציה הדוקה זו מעניקה זכות וטו לשחקנים רבים מאוד במערכת, ומגבילה את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות. כדי להתגבר על חסמים אלה, יש לשכנע את המורים שהטכנולוגיה תעצים אותם ותסייע לתלמידים. לשם כך, ניתן לפעול בחמש דרכים שיביאו להטמעה מוצלחת של טכנולוגיה בבתי הספר:

  • לינק

    במסגרת קבוצת מיקוד של מספר מורים (מקבוצת הפיתוח של Mindcet) אשר עוסקים או מתעניינים במודל "הכיתה ההפוכה", קיימו כמה מורים תהליך למידה בן מספר שלבים, בו ניסו להעמיק את ההבנה של המודל, לבחון אותו (מניסיונם של אחרים ומניסיונם הם), להתמודד באומץ עם קשיים ובעיות, וגם להציע פתרונות יצירתיים ( אביב צמח) .

  • לינק

    כדי ליצור סביבת לימוד מתאימה למאה ה-21 לא מספיק להכניס טאבלטים לכיתות – צריך להעמיד את התלמיד במרכז ? ישראל צריכה לעודד חברות היי־טק לבוא לבתי ספר ולפתח עם התלמידים אפליקציות וסוגים חדשים של טכנולוגיה. "יש להתחיל בשינוי תהליך הלימוד, לשנות את תפקיד התלמיד ולהכניס סוגים חדשים של פדגוגיה, ורק אז לחשוב כיצד להשתמש בטכנולוגיה לצרכים אלה". בסביבת הלימוד החדשה, אומר ברייקספיר, התלמיד יהיה המנוע של תהליך הלמידה. "יש לתת לתלמידים יותר בעלות על חינוכם, יותר בחירה", הוא אומר. הצד השני של המטבע הוא המורים. "כאן דרוש סוג חדש של פדגוגיה ( רונית דומקה).

  • סיכום

    סקירת ביקורת של ד"ר חגי קופרמינץ ,חוקר ומרצה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. הסקירה המושכלת מתייחסת לספר הבא : ענת זוהר, ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי, מחשבות על חינוך, ספרית פועלים, 2013 ( חגי קופרמינץ) .

  • לינק

    פרופ' שיזף רפאלי כותב על רעיון הכיתה ההפוכה או הכיתה המתהפכת (flipped classroom) שמהותו הוא היפוך תפקידים בין חדר הכיתה לבין הבית. במקום האזנה פסיבית לדברי המורה, התלמידים מקבלים משימות לעבודה עצמית בבית ואז מגיעים לבית הספר לביצוע משימות משותפות ולקבלת סיוע והנחייה.

  • סיכום

    כדי להציג את מורכבותו הפוליטית של אידאל "המימוש העצמי" ואת פוטנציאל הדיכוי אשר טמון בו, מבקש מחבר המאמר לבחון את הגיונם האידאולוגי של שני מודלים פדגוגיים אינדיבידואליסטיים קלסיים המבוססים על יומרה אינטרינזית: המודל הביולוגי לפי הנוסח של ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) והמודל הפרוגרסיבי לפי הנוסח של ג'והן דיואי (John Dewey). כחלופה להגיונו האקסטרינזי, הסמכותני והמנוכר של החינוך האורתודוקסי-כנסייתי שהיה נהוג בזמנו של רוסו, הוצעה פרדיגמה פדגוגית חדשה המבוססת על העמדת הפרט במרכז, על חינוכו החוויתי בטבע ועל דחייתם של היסודות החיצוניים ( צבר בועז) .

  • לינק

    בספרו "לסייע לתלמידים להניע עצמם: תשובות מעשיות לאתגרים בכיתה", משלב Larry Ferlazzo בין התפתחות האוריינות עם שיעורים קצרים בכיתה בנושאים כגון: שליטה עצמית, אחריות אישית, והתמדה. במאמר זה , המחבר משרטט שבעה אלמנטים שמורים יכולים לשלב במערכי השיעור שלהם כדי למקסם את הצלחתם.

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין