הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

המחקר בוחן את תהליכי החשיבה של סטודנטים ביריעה רחבה של פרספקטיבות דיסציפלינריות, ובזאת ייחודיותו. למרות "מבול" הפרסומים (תיאוריות, פרויקטים ותכניות לימודים) ועוצמת העניין שמעורר תחום פיתוח החשיבה, השפעתו על הפרקטיקה החינוכית עדיין שולית, ומכאן חשיבותו של המחקר. ההוראה הנהוגה בבתי הספר עדיין ממשיכה להתעלם מהתחום, המורים שבויים במודל הוראה של "העברת ידע" (הרפז, 2005), ומרביתם מרגישים שממילא הם עושים זאת, ואם כך – אז במה החידוש, ומה יש עוד לשנות ולהוסיף ? על רקע דברים אלה עוצב המחקר במגמה להציע דרכי הוראה-למידה מאתגרות ועתירות חשיבה. הפעלת גישת מחקר איכותנית באוריינטציה פנומנולוגית תאפשר להבין את התפיסות הסמויות של הסטודנטים ואת תהליכי החשיבה שלהם. אם לא נבצע שינויים בהוראה ובלמידה במכללה, ננציח מעגל קסמים. גם המורים הצעירים שיצאו מהמכללה למערכת החינוך לא יהיו בעלי ניסיון בלמידה משולבת בחשיבה, ולכן יתקשו ללמד בדרך זו . במובן הזה המחקר מכוון להנביע ידע בתהליכי חשיבה דיסציפלינריים ודידקטיים, כדי למנף את סביבת הלמידה במכללות להכשרת מורים ולהופכה להכשרה משמעותית ומאתגרת ( מירה פוירשטיין וד"ר מירה קרניאלי).

המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים. מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים (רבקה לזובסקי, רבקה רייכברג, טלי זייגר)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

בשנים האחרונות גברה המודעות בצורך להכשרה בתחום ההתמחות, בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, בשל כך חשוב שהסטודנטים המתמחים בטבע ומדע יתנסו בהוראת תחומי דעת אלה. המחקר מלווה יוזמה ייחודית של החוג לטבע ומדע במכללת אורנים, על פיה הועבר למעשה קורס הדידקטיקה של הוראת המדעים מהמכללה לשדה ושולב במערך ההתנסות בבית הספר. הסטודנטיות בנו יחידת לימוד שלמה במדעים, בהתאם לתכנית הלימודים, והיו אחראיות בלעדית להוראתה בכיתה. אופן כזה ניתנה לסטודנטיות הזדמנות להתנסות עצמאית בהוראה בתחום התמחותן, בתמיכה של מרצת קורס הדידקטיקה. בשל ייחודו של הפרויקט יש חשיבות רבה לליווי על ידי מחקר הערכה המתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. המחקר הראה שניתן לשפר את תהליך ההתנסות המעשית בבית הספר: ישנו ערך רב לתהליך של שילוב לימודי הדידקטיקה בהתנסות מעשית ממשית של סטודנטים המתמחים במדעים. באופן כזה יכלו הסטודנטים לבצע את המעבר מלומד פסיבי למתנסה פעיל ועד למורה מוביל כיתה באופן מושכל, תוך רפלקציה תמידית ובתמיכה צמודה של המערכת האקדמית (מיכל קרופניק-גוטליב ושרה פאר)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את התגבשות הידע הפדגוגי-תכני בקרב מורים מתחילים/פרחי הוראה לביולוגיה בשנת ההתמחות השלישית שלהם. המטרה הייתה לבחון את יכולת פרחי ההוראה לזהות קשיי למידה של תלמידיהם . ממצאים :על פי תפיסת פרחי ההוראה, מרבית קשיי הלמידה מיוחסים לתכונות הלומד ורק מיעוטם לפעילויות ולפעולות שננקטו ע"י המורה עצמו ( Penso, Sophia)