התמדה בלימודים
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    מטרת המחקר היתה לבחון את תרומת נטיות ההיקשרות של מתבגרים (חרדה, הימנעות) ושל תפישתם את היענות המורה (responsiveness) להתמדה במטלות לימודיות. במחקר 1 (N = 160), העריכו החוקרים דיווחים עצמיים של התמדה במטלות בית ספריות. במחקר 2 (N = 240), ערכו החוקרים טפלול של הנוכחות הסמלית של מורה המשתתף (teacher priming) והעריכו את מידת ההתמדה הממשית במטלה קוגניטיבית.

  • סיכום

    אחת הסוגיות המרכזיות בחינוך המודרני סובבת סביב השאלה מדוע ילדים מסוימים מצליחים ואחרים נכשלים. בשנים האחרונות הוצעו תשובות החורגות מהתחום הקוגניטיבי, כלומר כאלה שאינן קשורות באופן מסורתי למנת משכל (IQ) ולמבחני השגיות. בעוד שבעבר יכולות מסוימות נתפסו כקבועות ובלתי ניתנות לשינוי, הרי שהיום יותר ויותר פסיכולוגים טוענים שניתן להצמיח ולפתח יכולות פנימיות (Dweck, 2006). המחקרים העוסקים ביכולות אלה, לצד עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית מבקשים לעמוד על אותן "איכויות אישיות" (Duckworth & Yeager, 2015), על מנת שניתן יהיה להצביע בבירור על הקשר בינן לבין הישגים חיוביים ולעודדן בכיתות.

  • לינק

    ילדים במדינות עשירות משתמשים באינטרנט לצורך רישות חברתי ומשחק בשיעורים גבוהים מאוד, בייחוד באוסטרליה. מחקר זה בוחן באם פעילויות אלו משפיעות על הישגים לימודיים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים תוך שימוש בנתוני מבחן פיז"ה (PISA) של שנת 2012 הנערך בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). התוצאות מציעות ששימוש ברשתות חברתיות מקוונות מפחית הישגים לימודיים. וההיפך, משחק במשחקים מקוונים מעלה ציונים במבחנים (Alberto Posso, 2016).

  • סיכום

    לאור שפע הנתונים העולים מתוצאות מבחני הערכה, עולה החשש כי חוקרים וקובעי מדיניות בתחום החינוך יתמקדו באופן בלעדי במדידת תוצאות קוגניטיביות של תחומי לימוד כגון מתמטיקה ואוריינות, ולעומתם יזניחו את התוצאות הלא קוגניטיביות, החשובות לא פחות. המחקר הנוכחי מבקש להעריך מיומנויות לא קוגניטיביות של 174 תלמידי תיכון בני 18-16 מבית ספר בארקנסו, ארצות הברית, בכלים התנהגותיים הבוחנים מצפוניות, התמדה ודחיית סיפוקים, כמו גם באמצעות דיווח עצמי של התלמיד על מידת הגריט שלו (המוגדר בספרות כשילוב של כמה יכולות ותכונות כגון מוטיבציה, השקעה והתלהבות לאורך זמן).

  • סיכום

    המאמר מתאר מספר הרגלים המיישמים את פיתוח המיומנויות של פתרון בעיות: התמדה, ניהול האימפולסיביות, הקשבה, גמישות חשיבה ויישום ידע מהעבר למצבים חדשים (Jones, Virginia R. , 2014).

  • סיכום

    במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו (Susan Gershenfeld).

  • מאמר מלא

    כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

  • סיכום

    מדוע אנשים שכותבים לפרנסתם הם דחיינים איומים? איך זה קשור לחינוך שקיבלו בני דור ה-Y, ילידי שנות השמונים והתשעים? כיצד מעודדת מערכת החינוך את התפישה השגויה לפיה מידת הכישרון היא דבר נתון, בלתי ניתן לשינוי? איזה נזק גורמים לילדיהם דווקא הורים "משקיענים"?

  • לינק

    מחקר זה מרחיב ממצאים של מחקרים קודמים, שבחנו את הקשר בין תפיסת הסטודנטים את יעילות ההוראה ונשירת סטודנטים , ושכל אחד מהם נערך במוסד אקדמי יחיד, למגוון של טיפוסי אוניברסיטאות ומכללות. מחקרים אלו מראים שתפיסת הסטודנטים את ההוראה בכיתה כיעילה משפיעה על התמדתם בלימודים באותו מוסד לאחר השנה הראשונה ללימודים. במחקר השתתפו 60 מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית , ביניהם מכללות ארבע-שנתיות , מכללות דו-שנתיות ואוניברסיטת מחקר. בכל המוסדות נבחרו סטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם אשר למדו במסגרת לימודים מלאה. במוסדות מרובי תלמידים נבחר מדגם אקראי של סטודנטים. במוסדות עם תלמידים מעטים כלל המדגם את כל הסטודנטים ( ERNEST T. PASCARELLA AND MARK H. SALISBURY ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין