בשנת 2007 הנהיג משרד החינוך הבריטי תכנית חדשנית להערכה עצמית של בתי ספר המחייבת את הנהלות בתי הספר והמורים לבצע הערכה עצמית של ההתקדמות הפדגוגית ותוכניות העבודה שלהם. לצורך כך פותח אתר אינטרנט המאפשר לבתי הספר לגשת בעצמם למערכת ההערכה העצמית הממוחשבת ולהפעילה. נתוני ההערכה העצמית שגיבשו בתי הספר מועברים אח"כ למשרד החינוך כבסיס לקבלת החלטות האם לבצע גם פיקוח חיצוני /בקרה חיצונית על ביה"ס. המחקר הנוכחי בדק את התפיסות התובנות של בתי הספר באנגליה לגבי התהליך עברו מבחינה ההערכה העצמית. ממצאי המחקר מלמדים כי עדיין תרבות הערכה בית-ספרית ברורה בבתי הספר והשונות בין בתי הספר היא רבה מאד. על הקשיים ביצירת תרבות הערכה בית-ספרית משפיעים גורמים ומשתנים כמו התנגדויות מורים , מוטיבציה , אתוס בית ספרי , מנהיגות ביה"ס ורמת המקצועיות של המורים. יצירת תרבות הערכה בית ספרית מחייבת שילוב נכון בין אתוס בית-ספרי ומוטיבציה של מורים לנתח ולשפר תהליכיפ פדגוגיים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם מורים ומנהלי בתי ספר באנגליה במהלך 2008-2009 ( Hall, Christine, and Noyes, Andrew) .

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם מורים למדעים שהוכשרו בתכנית אלטרנטיבית בארה"ב תורמים להישגי התלמידים בבחינות ארציות סטנדרטיות. המורים למדעים שהשתתפו במחקר לימדו מדעים בכיתות ה' בביה"ס בארה"ב. השימוש של המורים למדעים בחומרי למידה לא היה אופטימלי והשילוב שהם בהוראה פעילה היה לוקה בחסר . למורים היה אמנם ידע מדעי רב , אך בהעדר ניסיון מקצועי ממושך כמו המורים הרגילים למדעים הם נאלצו לשלב את חומרי הלמידה בצורה פחות מאתגרת לתלמידים בכיתה. התוצאות של המחקר מלמדות כי הישגי התלמידים שלמדו בכיתות שלהם במדעים היו נמוכים יותר בהשוואה לממוצע הארצי בבחינות ההישגים הנורמטיביות בארה"ב ( Linek W, Sampson M, Palmer J ).

המאמר הנוכחי דן בסוגיות של תקפות ומהימנות בהערכת פורטפוליו כאמצעי הערכה בהכשרת מורים. מאחר ויש שימושים ויישומים שונים של פורטפוליו בהכשרת מורים הרי גיבוש התקפות של הפורטפוליו תלוי בהגדרת המטרה. מכאן הצורך להבחין בקטגוריות שונות של פורטפוליו בהכשרת מורים. לגבי למידת עמיתים ופורטפוליו מצביע המאמר כי עקרונית מדובר בתקפות נמוכה יותר. לעומת זאת, התקפות של הערכת פורטפוליו לזיהוי מיומנויות למידה עצמיות היא גבוהה יותר. באופן עקרוני , סוגית המהימנות של הערכת הפורטפוליו היא מורכבת יותר ולעתים קרובות בעייתית . המאמר מציע כמה דרכים לשיפור המהימנות של הערכת הפורטפוליו בהכשרת מורים ( Wil Meeus, Peter Van Petegem, Nadine Engels ).

החל בשנת הלימודים הקרובה ייבחנו על איכות ההוראה ועל השליטה שלהם בחומר הלימוד על-ידי מדריכים מקצועיים בבתי הספר . בשנת הלימודים תש"ע, לא רק תלמידים יצטרכו להיבחן. "ישראל היום" מדווח (יום ג', 4.8.09) כי מדריכים מקצועיים הנמצאים כבר כיום במערכת החינוך יבחנו את איכות ההוראה ואת שליטתם של מורים בחומר הלימוד. תוכנית חדשה של משרד החינוך, שנועדה לשפר את איכות ההוראה, תשלב בשיעורים הנלמדים בבתי הספר גם צוותי הוראה. הצוותים יתרשמו מאיכות ההוראה תוך שהם נעזרים בשאלוני משוב, וידווחו על מורים שאינם עושים את עבודתם כהלכה. בשלב הראשון של התוכנית, יתמקדו הבוחנים בעיקר בשיעורי מדעים, בשיעורי שפות זרות ובמתמטיקה בחטיבות הביניים.

עפ"י הדיווחים בארה"ב נוחלת שם הטכנולוגיה הממוחשבת של בחינות ממוחשבות הנקראת ALEKS הצלחה ואפילו משפרת את הישגי הלומדים. ALEKS היא מערכת למידה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית שפותחה במשותף ע"י צוותי מחקר ופיתוח באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קליפורניה. זו מערכת מתקדמת מאד של בחינה סגורה ממוחשבת המסוגלת להעריך מה הלומד יודע בקורס ומה אינו שולט. המערכת הממוחשבת מסוגלת לבדוק באופן תקופתי אם הלומד השלים את פערי הידע שלו ומה הם הנושאים והתכנים בהם הוא זקוק לחיזוק. למעשה זו מערכת למידה והערכה משולבת והיא מאפשר לכל לומד לשפר את יכולותיו. הייחודיות של מערכת ALEK היא הבינה המלאכותית שלה המאפשרת זיהוי צרכי הידע של הלומד והתאמת התכנים ללמידה חוזרת בהתאם. המערכת הממוחשבת פותחה על בסיס תיאוריה קוגניטיבית בשם Knowledge Space Theory.

מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה , ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני , הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו.

סיכום דוח OECD על הערכת מורים . חשוב להגדיר באופן ברור את מטרת הערכת המורים, ואילו היבטים ייבדקו וישופרו בעקבותיה. יש גם צורך לקבוע אסטרטגיות לטיפול במתח שבין השגת מטרות לבין שיפור אחריותיות. ההערכה האישית של מורים והאחריות המשותפת לאיכות ההוראה בבית הספר – ראוי שתהייה סינרגיה בין הערכת בית ספר לבין הערכת מורים. לצורך זה צריך שהתמקדות בהערכת בית-הספר תהיה קשורה או תשפיע על הערכה ממוקדת-מורה. הסידורים/הנהלים בבית הספר והערכת מורים קשורים ביניהם: (א) כאשר תרומת המורה הפרט להתפתחות בית הספר מוערכת כחלק מההערכה האישית. יש מדינות שבהן המורים מוערכים הן כאחראים אישית לתלמידיהם והן כחברים בסגל בית הספר. (ב)כאשר פעילויות של התפתחות מקצועית למורים הנובעות מההערכות האישיות שלהם מתוכננות בהקשר של התפתחות כללית של בית הספר.

מדי פעם מתפרסמים מחקרים כאלו או אחרים המראים לכאורה כי הסביבות המתוקשבות אינן גורמות לשיפור הישגי התלמידים. על רקע זה כתבה ד"ר רות ריינרד מאמר מאיר עיניים על הבעייתיות של מדידת הישגים חינוכיים סטנדרטיים בסביבות למידה מתוקשבות. לדעתה של ד"ר רות ריינרד כל נקודת המוצא לבדיקת הישגים לימודיים בסביבה מתוקשבת מבוססת על תפיסות שגויות והנחות יסוד שגויות. אותם גורמים המנסים להעריך בכלים קיימים ונורמטיבים את השינוי החינוכי בסביבה מתוקשבת, הם למעשה חסרי תובנה וחסרי מודעות למציאות המורכבת של למידה בסביבה מתוקשבת.הסביבה המתוקשבת לא נועדה בהכרח לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים אלא לשפר את חווית הלמידה של הלומד, המוטיבציה שלו ובמידה רבה את כישורי החשיבה שלו.

מאמר זה מציג תקציר של עבודת מחקר שבוצע במסגרת עבודת דוקטור במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. הדו"ח הוצג בפני עמיתי קבוצת העניין של מכון מופ"ת. שאלת המחקר הראשונה הייתה: כיצד ניתן ליצור קשר הדוק יותר בין תהליכי הוראה-למידה לתהליכי הערכה. המחקר בדק את הפעילות המקוונת במערכת המתוקשבת הקליקיט ( clickit) שהיא ביסודה מערכת לניהול תוכן באינטרנט המסייעת ליצור השתלמויות מורים מקוונות ותהליכי למידה מקוונים ברשת אורט. ממצאי המחקר מראים, כי לצד המשימות שהמנחה יכול לפתח בקורס מקוון בעזרת המערכת לניהול תוכן, המערכת לניהול למידה מאפשרת ניהול תהליכי הערכה בשלמותם – החל משלב פיתוח המשימה המקוונת והקצאתה ללומדים, מעקב אחר הביצוע וכלה בהערכה המסכמת. בקורסים המתוקשבים שנחקרו פחת העומס שהיה מוטל על המנחות בזכות שימוש יעיל במערכת לניהול למידה, עתה יכלו להשקיע זמן בתכנון , בפיתוח ובעדכון של פריטי הערכה מותאמים, לבחון ולעקוב אחר ביצועי המשתלמים בשלבים שונים, לתת משוב אישי לכל משתלם ועוד. ככל שתהליכי הלמידה המקוונים גדלים , גדלה מעורבות הלומדים בפעולות ההערכה ובמקביל פוחת משקלו של המנחה בתחום זה. המנחה משתף את הלומדים במידע על הקריטריונים וקביעתם, מחבר, מתאים ומוסר משימות ללומדים, ויחד הם אוספים מידע על הלמידה. לאחר שמנחה מתעד ומסכם את המידע , הוא משתף את הלומדים בדיון על התוצאות שהושגו, ויחד הם מפרשים אותן ( אייל, ליאת).

בתהליך הכשרת המורים מתקיימת דואליות מתמדת המבליטה את הבעייתיות שבפעולות ההערכה, הסטודנטים המכשירים את עצמם למקצוע ההוראה מביאים אתם את ההיסטוריה הפרטית של חוויות אישיות שחוו כתלמידים בבית הספר והקשורות לדמויות מוריהם בעבר, ניתן להניח שחלק מהתנהגותם של מורים כמעריכים הוא פרי תחושת של הוגנות או אי הוגנות שפיתחו אותם "פרחי הוראה" כמוערכים. חלק גדול מהמורים המלמדים הערכה במכללות להכשרת מורים הם לא תמיד מורים בעלי מומחיות אקדמית בתחום הערכה, חלקם הם מדרכים פדגוגיים היודעים מתי יש צורך בהערכה אך לא מכירים מספיק את הכלים המתודיים של הערכה. הערכה נלמדת הרבה פעמים בקורסים מתודיים של דיספלינה זו או אחרת ולא כתחום נפרד מובנה המכשיר את "פרח ההוראה" להעריך נכונה את תלמידיו בעתיד. מסקירת תכניות הלימוד ניתן עדיין לתאר את ההכשרה הניתנת לסטודנטים להוראה כמצומצמת הן מבחינת היקף הזמן (קורסים סמסטריאליים) הן מבחינת היקף הנושאים והן מבחינת הזדמנות להתנסות מעשית. ( שרה דלמן ) .

הערכה נאותה של תלקיט הוראה מחייבת לנסח מראש קריטריונים מפורשים לשיפוט. חשוב מאד שהקריטריונים לא יתבססו רק על עדויות כמותיות כמו דירוגי הסטודנטים. יש לזכור כי אין מעריכים את התלקיט – מעריכים את ההוראה בשימוש תלקיט. המאמר מונה קריטריונים/סטנדרטים אפשריים להערכת התלקיט, כשלים אפשריים, קשיים ומגבלות בשימוש בתלקיטים להערכת ההוראה.

במחקרן המעניין של ד"ר יערית בוקק-כהן וד"ר ניצה דוידוביץ נדונה עקרונית השאלה: האם תהליך ההערכה בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות הוא אובייקטיבי ? ומכיוון שכל כך הרבה תלוי ומותנה בתוצאות ההערכה באקדמיה , לתשובה לשאלה יש משמעות דרמטית. החוקרות בדקו ספציפית את מידת ההשפעה של ההופעה החיצונית על תהליך ההערכה , והתמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מגדר משתלב בדיון ( יערית בוקק-כהן. ניצה דוידוביץ ) .

הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).

נחוצה מערכת הערכה חדשה, שתאפשר לבדוק הישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידן האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. אחד הגופים המובילים בעולם בתחום מערכות הערכה חדשות הוא CWRA College Work and Readiness Assessment.לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת לכל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט – י ש ח ש י ב ה ר ש ת י ת. מהן השלכותיה של חשיבה רשתית על הסדר ההירארכי המקובל של רכישת מיומנויות יסוד? האמנם בעולם רשתי יש תוקף ל'טקסונומיה של בלום'? ( אשר עידן).

תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)

המחקר הנוכחי הוא המשך המחקר שנערך בשנת 2006 בעניין ההכשרה להערכה של עובדי הוראה במדינת ישראל. שנת המחקר הראשונה עסקה בעיקר במיפוי ובבדיקה של הקיים מבחינה מבנית ותוכנית בתחום ביצוע ההערכה ובתחום ההכשרה להערכה של סטודנטים להוראה או של מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. בשנת הלימודים תשס"ו ביקשו החוקרות להעמיק את המחקר ולבדוק את ההשתלמויות המוצעות במרכזי פסג"ה בתחום ההערכה של מורים מכהנים. השאלה ששאלנו את עצמנו הייתה: אילו כלים רוכשים מורים מכהנים לשם ביצוע ההערכה? במחקר הראשון משנת 2006 ל לא נמצאה חשיבה מסודרת לגבי המהות, לגבי גוף ידע קנוני שיש ללמד או לגבי הידע הדרוש למורה. כאשר לכך מתווספת מצוקת שעות בלימודי התואר הראשון, לא מתאפשרת הכשרה ברמה ובעומק הראויים של שום נושא, כולל בתחום ההכשרה להערכה שנופלת בעקבות זאת בין הכיסאות: הביטוי לכך הוא מיעוט של שיעורים ומסר לא ברור. התמונה העולה מתוך ממצאי המחקר של השניה השניה במרכזי פסג"ה היא של פעילות נטולת מעקב ותכנון וללא ויד מכוונת בכל הקשור להכשרה להערכה. בשנת תשס"ז תוכננו 84 השתלמויות שונות בהערכה בכל רחבי הארץ. הבדלים בין ההשתלמויות התבטאו בקהלי היעד שהן כיוונו אליהן, בהיקפי השעות, במטרות ההשתלמות ובמספר המשתלמים. תכניות הלימודים שהוצעו היו מגוונות ביותר וכללו כמה יחידות מידע (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות).

המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).