המחקר הנוכחי הוא המשך המחקר שנערך בשנת 2006 בעניין ההכשרה להערכה של עובדי הוראה במדינת ישראל. שנת המחקר הראשונה עסקה בעיקר במיפוי ובבדיקה של הקיים מבחינה מבנית ותוכנית בתחום ביצוע ההערכה ובתחום ההכשרה להערכה של סטודנטים להוראה או של מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. בשנת הלימודים תשס"ו ביקשו החוקרות להעמיק את המחקר ולבדוק את ההשתלמויות המוצעות במרכזי פסג"ה בתחום ההערכה של מורים מכהנים. השאלה ששאלנו את עצמנו הייתה: אילו כלים רוכשים מורים מכהנים לשם ביצוע ההערכה? במחקר הראשון משנת 2006 ל לא נמצאה חשיבה מסודרת לגבי המהות, לגבי גוף ידע קנוני שיש ללמד או לגבי הידע הדרוש למורה. כאשר לכך מתווספת מצוקת שעות בלימודי התואר הראשון, לא מתאפשרת הכשרה ברמה ובעומק הראויים של שום נושא, כולל בתחום ההכשרה להערכה שנופלת בעקבות זאת בין הכיסאות: הביטוי לכך הוא מיעוט של שיעורים ומסר לא ברור. התמונה העולה מתוך ממצאי המחקר של השניה השניה במרכזי פסג"ה היא של פעילות נטולת מעקב ותכנון וללא ויד מכוונת בכל הקשור להכשרה להערכה. בשנת תשס"ז תוכננו 84 השתלמויות שונות בהערכה בכל רחבי הארץ. הבדלים בין ההשתלמויות התבטאו בקהלי היעד שהן כיוונו אליהן, בהיקפי השעות, במטרות ההשתלמות ובמספר המשתלמים. תכניות הלימודים שהוצעו היו מגוונות ביותר וכללו כמה יחידות מידע (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות).

המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

הבחינות הסטנדרטיות הארציות המתקיימות כיום בבתי ספר באנגליה מרדדות את תוכנית הלימודים הלאומית ופוגעות בתהליכי הלמידה סבורים מומחים בריטיים באקדמיה . Professor Margaret Brown מאנגליה העוסקת בחינוך מתמטי סבורה כי המתכונת הקיימת של בחינות ההישגים הנורמטיבית המתקיימת באנגליה לגילאי 11 שנים היא מזיקה. עיקר הביקורת התייחסה לבחינות ההשוואתיות בחשבון ( הדומות למיצ"ב ) שאינם תורמות למקצוע הוראת המתמטיקה ואינן מחזקות את המורים למתמטיקה בבתי הספר הנאלצים להזניח את ההוראה האיכותית שלהם. המורים משקיעים את עיקרי המאמץ בהכנת התלמידים לבחינות במקום לפתח ולהעמיק את הלמידה בכיתה. הויכוח הציבורי על בחינות ההישגים במתמטיקה בבתי הספר באנגליה גרם לחשיבה מחודשת על בחינות ההישגים הארציות ולהקמת מרכז בלתי תלוי בשם Ofqual אשר ייבדוק מחדש את כל הסוגיה על בסיס עובדות מחקריות .

מול המציאות אצלנו ובארה"ב של הערכה חיצונית נורמטיבית אשר שיאה הוא בחינות הבגרות יש מדינות שניסו דרך אחרת והעצימו את בתי הספר לבצע בעצמם את ההערכה. אחת המדינות המתקדמות היא נורבגיה אשר הנהיגה את ההערכה הבית-ספרית ( School-based evaluation -SBE) כבר לפני שנים וביססה אותה בחוק . אם בארה"ב יש איים של הערכה בית-ספרית בחלק מהמדינות הרי בנורבגיה מדובר על תוכנית כוללת ומחייבת לכל בתי הספר שם. עבודת המחקר הנוכחית שהוגשה כעבודת דוקטורט University of Colorado at Boulder בחנה לעומק את תהליך הרפורמה בנורבגיה שהעבירה את האחריות להערכה לבתי הספר עצמם. ממצאי המחקר טוענים כי רפורמה המעבירה האחריות להערכה לבתי ספר מחייבת במקביל גם להפוך את בתי הספר לארגונים לומדים המדגישים יסודות של ניהול ידע חינוכי, שיתופיות הסגל וחדשנות. תהליכים פנימיים שחסרונם מורגש לעתים בבתי הספר בנורבגיה ( Hanley, Daniel Miller).

שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות. אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי (אנה ספרד)

במאמר נטען שמרבית תהליכי ההערכה הקיימים של קורסים באוניברסיטאות ובמכללות מטבעם צרים וממוקדים מדי ולכן הוא מציע מודל הערכה כוללני יותר לקורסים שיש בו כדי להקנות למרצים ולפקולטות תמונה יותר נאמנה ויותר תקפה מבחינת תהליכי ההערכה. המודל מבוסס על משובים של הסטודנטים, עמדות שלהם לגבי סוגיות שונות וסדרי חשיבותם בקורס וגם מיומנויות על פי מטרות ההוראה הכלליות והמטרות הקונקרטיות של הקורס. כל המשתנים האלו נבדקים לפני הקורס ואחרי הקורס. כלומר, המשובים בזמני הקורס אינם ממצים את ההערכה הנדרשת אלא נדרשים גם משובים לפני שהסטודנטים לקחו את הקורס וגם העמדות שלהם בפרקי זמן שונים ומשתנים לאחר סיום הקורס, כי אז יש לסטודנטים הנחקרים פרספקטיבה יותר רחבה ויותר מהימנה (Kathryn L Combs, Sharon K Gibson, Julie M Hays, Jane Saly, John T Wendt)

המאמר הנוכחי מנסה להשוות בין איכות ההוראה בקורס רגיל פנים-אל פנים ובין קורס מתוקשב. המחקר בדק משובים, זמני תגובה בקורסים השונים לצד התבססות על הערכות של הסטודנטים עצמם. ניתוח סטטיסטי של הערכות הסטודנטים בקורסים המתוקשבים ובקורסים פנים-אל-פנים מצא כי אין הבדלים מובהקים באיכות ההוראה בין קורסים פנים-אל-פנים ובין קורסים מתוקשבים. המסקנה של החוקרים היא שבניגוד להתרשמות הקיימת, הפורמט של הקורס אינו מכתיב בהכרח שינוי באיכות ההוראה אלא אסטרטגיות ההוראה של המרצים הם המעצבות בסופו של דבר את איכות ההוראה ( Andrew Topper ).

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש. במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין": במאמרון השני הוא נותן טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד בICT" – שילוב יישומי מחשב ותקשוב.

נייר עמדה של צוות החשיבה במכון מופ"ת בנושא הערכה כמקדמת תהליכים במכללות. הצוות רואה חשיבות בשילוב הערכה בהכשרת מורים בהקשר לשלושה תהליכים עיקריים המתנהלים בה: למידה של סטודנטים להוראה, הוראה של מורי המורים והניהול המוסדי. נייר העמדה מופנה למנהלי המכללות, לסגל ההוראה ולבעלי תפקידים הן במוסדות להכשרת המורים והם באגף להכשרת המורים במשרד החינוך ומטרתו לעודד שימוש מקצועי יותר בתהליכי הוראה בדרכים שמתגברות על הבעיות השונות הקיימות בהערכה המתבצעת כיום.

הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

מטרת המסמך שיצא לאור ע"י אגף ת"ל במשרד החינוך, היא לטפח למידה בגישת החקר שתשלב ביצוע של מטלות המערבות את התלמידים בעשייה לשם מציאת פתרונות לבעיות אזרחיות. מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת לתלמידים ואינה נעשית בלחץ של זמן. מטלת הביצוע היא מטלה מורכבת המציגה בעיה ומאפשרת מתן פתרונות מעשיים שונים לבעיה. מטלת הביצוע באזרחות תבוצע במסגרת קבוצתית המשלבת למידה ועבודה אישית ייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. המסמך מפרט את המהלכים הנדרשים בתכנון מטלת הביצוע כמטלת הערכה (חנה אדן, ורדה אשכנזי)

המדריך המוצג מיועד ליצור תשתית שתאפשר לכל מעבירי ההשתלמויות בתחום ההערכה ולכל המשתלמים לדעת את היקף הידע, את תחומי ההתנסות ואת השימושים בפועל שלהם נדרשים העוסקים במדידה והערכה בחינוך. כתיבת המדריך מבוססת על המסגרת המוצעת ע"י ועדה המומחים שפעלה בתמיכת היזמה למחקר יישומי בחינוך (2004), תוך שהוא מוסיף לה נדבך נוסף בפירוט הנושאים, המטרות, תתי-מטרות והשימושים בפועל של המשתלמים, אותם יש לכלול בהשתלמויות בתחומי מדידה והערכה. בנוסף, המדריך כולל המלצה בנוגע למערך הליווי וההנחיה במהלך ההשתלמות, קריטריונים למנחים בהשתלמויות במדידה והערכה והמלצות כלליות אחרות בנוגע למבנה ההשתלמות ומהלכה. (חגית הרטף)

משרד החינוך הבריטי החליט לאחרונה להעלות את רמת בחינות הבגרות ביחידות המתקדמות. המועצה הבריטית האחראית על ההערכה The Qualifications and Curriculum Authority יזמה מהחל מקיף של העלאת הדרישות בבחינות הבגרות הבריטיות בעיקר ביחידות המתקדמות על מנת להעמיק את האתגר של התלמידים ולהפוך את הבחינות לפחות מכאניות ויותר מאתגרות מבחינה מחשבתית. הרקע להחלטה היא העובדה שבשנים האחרונות יותר תלמידים השיגו ציונים גבוהים בבחינות הבגרות ולאוניברסיטאות שם נוצרה בעיה של אבחנה בין יכולות התלמידים. השינוי בבחינות הבגרות יתבטא בפיתוח דרכי חשיבה במהלך הבחינות ופחות בשינון. השינויים יכנסו לתוקפם בין השנים 2008-2010 ויציבו אתגר לא מבוטל בפני תלמידים ומורים.

המאמר מדווח על חקר מקרה באוניברסיטה בריטית בה למדו הסטודנטים את תחום תקשורת ההמונים באמצעות גישות מידעניות של חיפוש והערכת מידע. הסטודנטים נעזרו בבלוג קבוצתי באינטרנט של קבוצת הלמידה שלהם כדי לבטא את ההתקדמות שלהם בחיפוש המידעני, לכתוב משובים והתייחסויות וכדי לתעד את הדרך שבה השיגו את המטרה. מסקנות המחקר מלמדות כי השימוש בבלוגים לצורך הערכה מעצבת בקורסים מבוססי תקשוב בהחלט אפשרי ויש בו כדי לתרום רבות לתהליך המחקרי, אך מבחינת החוקר מדובר בתהליך עתיר זמן ובבעיה של מיקוד מבחינת מטרות הלמידה. חרף חסרון זה, השימוש בבלוגים בלמידה תורם רבות לגיבוש הסטודנטים כקבוצה (Lisa Foggo)