הכשרת המורים במקומות שונים בעולם נתונה היום בתהליכים של רפורמה. למרות שהמאמר עוסק במתחולל בארה"ב הדברים נכונים גם לגבי ארצות אחרות לאור ההשפעה הרחבה של החשיבה הניאו-ליברלית, הניהולית החדשה והניאו-שמרנית המנחה מאמצים לחסל חינוך ציבורי והכשרת מורים ולקדם פריסה של קפיטליזם ניאו-ליברלי. סקירת מחקרים מראה כי שיפור איכות ההכשרה בארה"ב דורש מיקוד רב יותר בהכשרה להוראה המתחשבת בשונות בין תלמידים, ביצירת קשרים קרובים יותר בין מרכיבי התוכניות המופעלות בקמפוס לבין מה שקורה בבתי הספר ובקהילות שבהן המתכשרים מלמדים, במעורבות רבה יותר של המגמות לאומנות ולמדעים בתוכניות ההכשרה ועוד. המחקרים גם מצביעים על מאפייני התוכניות היעילים בהכשרת מורים כדי להכשיר למד אוכלוסיות מגוונות בדרכים משמעותיות. ראוי לבחון את הכוחות הניאו-ליברליים והניאו-שמרניים המשפיעים על החינוך ועל ההכשרה ולאתגר אותם ולא להופכם לכוחות רשע מוחלטים. הגישה הניאו-ליברלית הופכת את החינוך מראיית טובת הציבור לפריט לרכישה פרטית ( Zeichner, K ).

המאמר מתאר חקר מקרה של התנסות סטודנטים להוראה בקנדה בהוראה מקוונת. המטרה הייתה לאפשר לסטודנטים להוראה להתמקד ביצירה מקוונת, כלומר , בהפקת פרויקטים מתוקשבים בהם יוכלו לייצג את הידע הפדגוגי שצברו בלימודיהם. גישה זו נמצאה מועילה ומושכלת יותר מאשר הגישה הקודמת של דיונים מקוונים בפורומים מתוקשבים. ההתנסות הפעילה של הסטודנטים להוראה בפרויקטים מתוקשבים להוראה ולמידה יצרה מעורבות גבוהה יותר מאשר הגישות הקודמות של דיונים מקוונים . ההתנסות של הסטודנטים ביישומים מקוונים שונים העניקה להם ניסיון וביטחון בהתמודדות עם הכנת והפקת שיעורים מתוקשבים לתלמידים בהשוואה לגישות הפאסיביות הקודמות ( Duncan, Heather E.; Barnett, John ).

ההתפתחויות המהירות של בתי ספר מקוונים וירטואליים (בהם כל שלבי הלמידה מעוברים באינטרנט מחוץ לביה"ס ) לא קיבלו עדיין ביטוי והכרה ע"י מורים המורים במכללות ובאוניברסיטאות בעולם. מחבר המאמר, העוסק בהכשרת מורים להוראה מקוונת בניו זילנד מציג נייר עמדה בו הוא ממליץ כי מוסדות להכשרת מורים ומורי המורים צריכים לקחת בחשבון את ההתפתחויות שהיו ויהיו בתחומי ההוראה המקוונת המלאה ולהקנות לפרחי ההוראה התנסויות מעשיות בשדה בתחומי ההוראה המקוונת המלאה או המשולבת. יש להיערך מבעוד מועד להקניית אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה להוראה מתוקשבת שאינם בשולי התוכניות הכשרת המורים אלא בליבת ההכשרה . כל זאת על מנת להכשיר מורים שיוכלו להיות לחולל שינוי בבתי הספר ולהצמיח מנהיגות יוזמת בתחומי התקשוב החינוכי. על מנת ליישם זאת יש להשקיע הרבה יותר במחקר ובפיתוח של תוכניות הכשרת מורים המתאימות עצמן להוראה מקוונת של דור המורים הבא . יצוין כי ניו זילנד ואוסטרליה ( ובמידה מסוימת גם ארה"ב ) הן בין המדינות היחידות בעולם שנערכות לפתח את מסלולי הכשרת המורים להוראה מקוונת מלאה כמסלולי התמחות ייחודיים באוניברסיטאות. נייר העמדה הוצג בכינוס חינוכי באוסטרליה ב2010 (Niki Davis ).

תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

בהתבסס על ניתוח המשתמש במושג יכולת תעסוקתית((occupational competence) בהוראה ובהכשרה, בונים כותבי המאמר מערכת של דילמות העומדות בפני הכשרת המורים, וטוענים שניתוח כזה נדרש כליווי לניתוחים המוסדיים המקובלים הקיימים. הדבר משמש בידי הכותבים כלי להערכת עתיד הרפורמות בהכשרה השולטות עכשיו במדיניות ובשיח החינוכיים. המוצג במאמר זה אינו מציג תוכנית מקיפה אך עשוי לשמש משקל נגד לסיבוב האחרון של רפורמות "שינוי המשחק" המוצעים מחוץ למערכת. הדילמות שתוארו מצויות בשדה מזה זמן רב וכנראה ימשיכו להיות בו. צעדים בכיוון שהוצעו עשויים לתרום לשיפור ההכשרה וההוראה בכלל ( Sykes, G., Bird, T. & Kennedy, M ).

סקירה מקיפה משנת 2010 על מערכת הכשרת המורים בפינלנד. באופן עקרוני , ניתן לכל האוניברסיטאות בהן נערכת הכשרת המורים חופש פעולה מלא ויש אמון רב מצד משרד החינוך הפיני בתוכניות הלימודים שלהם. המדיניות הפדגוגית להכשרת מורים נקבעת בראש ובראשונה ע"י ועדה מתאמת של נציגי האוניברסיטאות העוסקות בהכשרת מורים. כמו כן , יזמו האוניברסיטאות בפינלנד העוסקות בהכשרת מורים את ההקמה של רשת ארצית שיתופית למדעי הלמידה והכשרת המורים. מדובר ברשת ארצית שהוקמה באופן וולנטרי, אך יש לה השפעה ומעורבות בכל הנוגע להכשרת מורים בפינלנד. ברשת הארצית מיוצג גם משרד החינוך הפיני. כל תכניות הכשרת המורים בפינלנד הן תכניות של תואר שני. אם בעבר מסלול ההכשרה היה בן שלוש שנים , הרי החל מ2005 יש גם תכניות הסמכה לתואר שני הנמשכות רק שנתיים. החל משנת 2005 כל סטודנט להוראה בפינלנד חייב לגבש לעצמו תכנית מחקר עצמי כבר עם התחלת לימודיו מתוך כוונה שהוא ימשיך בכך בשנים הבאות במסלולי ההכשרה וגם בביה"ס ( Hannele Niemi ,Ritva Jakku-Sihvonen).

לא מעט נכתב על שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בעבודתם של מורים , אך המחקר שנערך במשך 7 שנים בשבדיה ( 2002-2009) הוא אחד המעמיקים ביותר בתחומו וניתן להסיק ממנו על גורמי הצלחה וכישלון של הטמעת פורטפוליו דיגיטאלי בקרב מורים. במחקר השתתפו 67 מורי מורים ומורים באוניברסיטה שבדית , כאשר שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על שאלונים וראיונות עומק. הממצאים מלמדים על השפעת המשתנים ההקשריים על עבודתם של המורים ומורי המורים אשר הטמיעו את הפורטפוליו בעבודתם. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההקשר והמיצוב החברתי כלומר, לשיתוף הפעולה הקהילתי בין מורי המורים יש השפעה רבה על הנכונות ליישם את הפורטפוליו הדיגיטאלי בעבודתם , יותר מאשר ההקשר הטכנולוגי-המתוקשב ( Granberg, Carina).

אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).

בשעה שיותר ויותר בתי ספר בעולם וגם בארץ עוברים להוראה בכיתות מחשבים ניידים ( שילוב מחשבים 1:1), היה צפוי שתתחיל היערכות גם במכללות ובאוניברסיטאות להכשרת מורים בכיוון דומה. ואכן, המחקר הנוכחי מדווח על היערכות שהחלה באוניברסיטה גדולה המכשירה מורים בארה"ב כבר בשנת 2007 . כיתה מתוקשבת ייעודית של 27 סטודנטים להוראה המתכשרים לבתי ספר יסודיים הוקמה, וצוות מתוגבר של מורי מורים ומדריכים פדגוגיים המתמחים בפדגוגיה ותקשוב ליוו את התכנית הייעודית. המאמר בוחן את התנהלות התכנית הייעודית, ההיערכות שנדרשה לרוחב המחלקות המכשירות מורים במוסד ,תפיסות פדגוגיות מנחות, מוכנות מורי המורים, מעורבות מורי המורים, והלקחים הראשוניים שניתן להפיק ממסלול ייעודי זה ( Donovan, Loretta; Green, Tim).

תוכניות הכשרת מורים בארה"ב עומדות בפני דרישות מדיניות לאחריותיות הן ברמה הפדראלית והן ברמת המדינות. רבות מדרכי מדיניות אלה כוללות השלכות בעלות השפעה מכריעה על סטודנטים ותוכניות. דילמות רציניות עומדות בפני מורי המורים בהקשרים אלה, כשהיענות או ציות להוראות מרשמיות מתפרשות לרוב ע"י הסגל כמסמלות פגיעה באוטונומיה וביושרה שלהם, בעוד שאי-היענות עשויה לגרום לאיבוד של תוקף התוכנית במונחי אקרדיטציה. הכותבים מתארים דילמות העולות מניתוח תוכנית אחת במונחים של מתחים בכמה מישורים. מטרת המאמר היא לתרום למיעוט המחקר הקיים על יישום מדיניות בהכשרת מורים ולתאר גישה אחת לטיפול בדילמות העולות בהקשר של הכנסת שינוי מן החוץ להשכלה הגבוהה. הגישה המוצגת במאמר מבוססת על תפישת תהליכי היישום והשינוי כתהליכים של למידה (Honig, 2006, Hubbard et al., 2006). גישה זו, מבוססת על תיאוריה חברתית-תרבותית עכשווית הקשורה ללמידה במקום העבודה (Billett, 2003). הנחה מרכזית בה היא שלמידה נתפשת כתהליך המעוגן ביחסים חברתיים ובעשייה חברתית. ניתוח הלמידה מזווית זו מתמקד בשינויים בדרכים בהן הפרטים משתתפים בכך לאורך זמן ובמסגרות שונות ( Peck, C. Gallucci, C. & Sloan, T.).

שני נושאים מתחום הכשרת מורים באנגליה מהווים נקודת מוצא למאמר (פרק בספר): (א) שינויים אחרונים מצביעים על כך שדור חדש של מורי-מורים עומד בפני האתגרים של עיסוק פעיל במחקר ושל פיתוח זהויות אקדמיות, זאת בתקופה שבה מתגברת הדרישה לבניית יכולות מחקריות ((ESRC, 2005. (ב) המחקר על קליטת מורי- מורים מתחילים מראה שיש גורמים המעכבים פיתוח הפוטנציאל המלא של הידע הנדרש להם(Murray, 2008). הקצב המהיר של העבודה במגזר זה והצורך של אנשים לעבור במהירות מסטטוס של "מתחילים" ל- "מומחים" אינו מאפשר להם עיבוד של הידע הלא פורמלי הנוצר במקום העבודה. כך, מקור משמעותי לידע מקצועי אינו מתפתח במלואו ( Murray, J ) .

במאמר זה דנה ד"ר מילי אפשטיין-ינאי בנושא של הכשרת המורים כ'פרקטיקה חברתית'. היא מתייחסת לסוגייה לסוגיה באמצעות שני הקשרים משולבים, האחד קשור לראיית ההוראה כמעשה דיאלוגי היכול לייצר 'ידע חדש' עבור עבור הסטודנטים ( בלום-קלוקה ופלד ,1997). האחר קשור לתפיסת ההוראה כמעשה יצירתי המאפשר למעורבים בו 'להתבנות' ) כספי , 1992 ). כדי לאפשר את מיזוגם של שני הקשרים אלו , הסטודנטים מתבקשים לעבור תהליך מורכב של 'שינוי', הנעוץ ב'ליבה' של תהליך הלמידה. מצד אחד הציפייה היא לחולל שינוי בדרך שבה הסטודנטים מתבוננים באופיו של המפגש הלימודי ובתהליכי הלמידה. לשם כך יש לחשוף את החשיבות של דרכי השיח המתאפשרות בכיתה כבסיס לבניית הידע החדש. מהצד האחר, היעד הוא לעודד חשיבה על דרכי ההתערבות החינוכית ובמיוחד על המשא ומתן המתנהל בקבוצה באשר לידע המתהווה. לשם כך חשוב לראות את ההוראה-למידה כתהליך יצירתי היכול לערב את הכוחות הפוריים והאישיים ביותר שבפרט (מילי אפשטיין –ינאי)

תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב.

המאמר מתאר מחקר שנערך בניו-ג'רזי ובחן את יכולתם של פרחי הוראה לזהות את גורמי ההנעה ואת יכולות הלמידה המקושרים למשחקי מחשב. במחקר נעשה שימוש בשיטה המשלבת מספר אמצעים כדי לבחון את תגובות הסטודנטים לשימוש במשחקים: עבודה עם מרצה מצוות ההוראה, צפייה במנחה המלמד שימוש במשחק, צפייה בעמיתים המלמדים באמצעות המשחק והשתתפות בקורס בנושא במסגרת הלימודים. הממצאים מראים כי הסטודנטים זיהו את מיומנויות הלמידה שמפותחות באמצעות משחקי מחשב. בנוסף, רוב המשתתפים במחקר ציינו כי הם חשו בנוח לשלב משחקי מחשב בהוראה לאחר צפייה בעמיתיהם ולאחר שהנחו תלמידים כיצד לשחק במשחקים. המחקר ממליץ על קורס הכנה במסגרת לימודי ההוראה, שיתמקד בהתנסות במשחקי מחשב ויבחן אפשרויות לשימוש במשחקים כאלה במסגרת הוראה בכיתה. בנוסף, הכנסת מודול של משחקי מחשב לקורס הכשרה קיים תוך פיקוח על בחירת המשחקים עשוי להניע את פרחי ההוראה ללמוד את הטכנולוגיה הזו ולהתמחות בהוראה ולמידה בעזרת משחקים. לשם כך, חשוב למצוא מרצה מצוות הוראה בעל יכולת טכנולוגית שינחה קורס כזה ויעריך את יכולות הסטודנטים בעת המשחק ואת השימוש שלהם במשחקים במסגרת ההוראה בכיתה. לבסוף, המחקר ממליץ גם לשלב משחקי מחשב במוסדות להכשרת מורים על מנת להשיג אפקטיביות בפיתוח מיומנויות הלמידה של פרחי ההוראה (Sardone Nancy B., Devlin-Scherer Roberta).

הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים – גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) – ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית. לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך ( ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל).

במאמר זה, המחברים דנים בדרך אחת לארגן וליישם את ההכשרה האקדמית של המורים; דהיינו, ב"גישה מבוססת מחקר" שבה נקטו בפינלנד במשך 30 השנים האחרונות. המחברים מפרטים את המסגרת ה תיאורטית להכשרת מורים המבוססת על מחקר ומציגים הוכחה אמפירית לדרכים ליישום תכניות להכשרת מורים, ניסיונות והערכות. בהתבסס על הוכחה זו, המחברים מתייחסים למצב הנוכחי של הכשרת מורים ומציעים קווים מנחים לעתיד. "הכשרת מורים מבוססת מחקר" הקיימת בפינלנד עברה כבר דרך ארוכה דיה כדי שניתן יהיה לבחון את תוצאותיה ואת האפקטיביות שלה בהכשרת המורים כיום. יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי נטען כי הביצוע הגבוה של התלמידים הפינים במבחנים הבינלאומיים מציעים שהכשרת המורים בפינלנד נמצאת בכיוון הנכון. המחברים ממליצים שהמחלקות להכשרת מורים צריכות להיות באוניברסיטאות ושהמורים צריכים ללמוד לתואר שני. צעדים כאלה יבטיחו שתאומץ רמה קונספטואלית גבוהה יותר ושהמחקר יהיה חלק מהכשרת המורים ( Auli Toom, Heikki Kyn?slahti, Leena Krokfors,).

הערכת ההתנסות המעשית של מתכשרים להוראה היא לרוב הערכה מבוססת-למידה תוך כדי עבודה, והיא שונה מזו המתקיימת במסגרות אקדמיות. הידע הנדרש להערכת התנסות מעשית נושא שלוש צורות (Brodie & Irving, 2007): ידע דקלרטיבי, ידע פרוצדורלי וידע של תנאים/מותנה ,( conditional) שמתייחס לידיעה מתי לעשות מה בדרך הטובה ביותר האפשרית. במחקר, שתיעד דיאלוג בין 6 זוגות של מורים-חונכים ומתכשרים להוראה נמצאו יותר אי-הסכמות מהסכמות מלאות בנושא הפרקטיקום. אם מוסיפים לכך את מקרי ההסכמות החלקיות ניתן להסיק שהחונכים והמתכשרים הם בעלי דעות שונות בהתייחס למבנה ההוראה בהתנסות. הבסיס להערכה שנעשתה ע"י שני הצדדים שונה ,אולם נראה כי הם מגיעים לאותן מסקנות בהערכה המסכמת וגם במודעות להסכמות שביניהם (Smith, K).