המבקרים של תוכניות הכשרת המורים המסורתיות טוענים כי יכולת מילולית בצירוף ידע תוכן הם בהחלט קנה המידה המשולב למדידת הוראה טובה. המאמר בוחן ומנתח שורה של מחקרים העוסקים בנושא והדנים באמות מידה אלו להוראה טובה. ממצאי המחקרים מלמדים כי לגבי המורה הטוב, הטוב מאד, והמצטיין אין כל מתאם משמעותי בין מדדים של יכולת מילולית והערכה מבוססת מומחיות של יכולות המורה. אבל, לגבי המורים הפחות טובים המדדים של יכולת מילולית נמוכה מעידים באופן ישיר על יכולות הוראה ירודות. מורי מורים צריכים באופן עקרוני לקחת בחשבון יכולות מילוליות של מורים, אך נוכח הטווח הנרחב של מדדי יכולות הוראה בין מורים רגילים, מורים טובים לבין מורים מצטיינים, לא מומלץ להתבסס רק על קנה מידה יחיד ופשטני של יכולת מילולית על מנת לחזות יעילות של הוראה. המסקנה: יכולת מילולית אולי חשובה להערכת יכולת ההוראה אך אינה מדד מספק. המחברים מציעים גישה אלטרנטיבית לבחירת מועמדים להוראה (Michael D. Andrew. Casey D. Cobb Peter J. Giampietro)

מאמר מקיף וחשוב זה, שהוא חלק מקובץ מאמרים של AERA משנת 2005 נחשב כאחד מאבני היסוד של הספרות המחקרית על הכשרת מורים בשנים האחרונות. המאמר נכתב ע"י פרופסור פאמלה גרוסמן מאוניברסיטת סטנפורד והוא מסכם בצורה מעמיקה ונרחבת את הגישות הפדגוגיות המתקדמות השונות המיושמות ע"י מורי מורים להעברת תכנים ומיומנויות בקורסים להכשרת מורים. הסקירה של Grossman, Pamela סוקרת את המחקרים שנערכו בין השנים 1985- 2001 על הגישות הפדגוגיות בהכשרת מורים ולאחר מכן מציגה אותם על פי חמש גישות פדגוגיות עיקריות : שיטת חקר המקרים , שימוש בהיפרטקסט ותיעוד וידאו , סימולציה ממוחשבת , פורטפוליו בהכשרת מורים , מחקר עצמי של סטודנטים להוראה (Grossman, Pamela ) .

ביקורת חיובית ומעניינת אודות הספר החדש באנגלית הלכי רוח בהכשרת מורים Dispositions in teacher education, קובץ של 9 מאמרים ומחקרים שיצא לאור ב2007. מאמר הביקורת משבח את קובץ המחקרים המציגים גישה מעמיקה ואנליטית לגבי מעורבות מורי המורים בהכשרת המורים והכוונתם. חלק מן המאמרים דן בשיקולי הערכה מחקריים של מועמדים להוראה והדגשים במסלולי ההכשרה ואחרים דנים בחשיבות השיתוף והדיאלוג בין מורי מורים. הביקורת התפרסמה בגיליון מרץ 2008 של כתב העת Teachers College Record.

מוקד מאמר זה הוא בחינת הרכב המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים. בחלקו הראשון של המאמר נסקרים מחקרים הרלבנטיים לתחום ובחלקו השני מנתח המאמר את עמדות המורים המתחילים ומורי המורים לשאלות שהוצגו בפניהם על התכונות הרצויות של מורי המורים, המומחיות שלהם וכיצד מאפיינים אלו שונים, לדעתם, מהתכונות הרצויות של מורי בתי הספר . הממצאים במחקר זה יש בהם כדי להציע חומר למחשבה לגבי דרך הבחירה והאיתור של מורי המורים ודרך ההכשרה שלהם לעבודה (Kari Smith)

המחקר הנוכחי נערך במוסד להכשרת מורים בהולנד ונועד לבדוק את דרך ההכנה של פרחי ההוראה לקראת חינוך ערכי ומוסרי. נקודת המוצא של עורכי המחקר הייתה כי הכנת פרחי ההוראה להפנמת ערכים ומוסר צריכה לבוא לידי ביטוי בכל המקצועות הרלבנטיים של הכשרת המורים. שאלת המחקר העיקרית הייתה כיצד מורי המורים מכשירים את פרחי ההוראה לחינוך ערכי כאשר הם מתכננים ומיישמים בפועל את תוכניות הלימודים ומה ההשפעה בפועל של דרכי היישום האלו על פרחי ההוראה? נתגלו פערים רציניים בין המתכננים של תוכניות הלימודים ובין מורי המורים המיישמים לגבי חשיבות המטרות הפדגוגיות בתכנית ולגבי דרכי ההוראה הרצויות (Martijn Willemse, Mieke Lunenberg and Fred Korthagen).

התפיסות המסורתיות של למידה מפנות את מקומן אט-אט לתפיסות חדשות יותר, המדגישות את שליטתו ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה. התמורות בתהליכי הוראה/למידה מחייבות היערכות שונה גם בתחום ההערכה. לפיכך מתעוררות דילמות בנוגע למקומה ועיתויה של הרפלקציה בהוראה שיש להן השלכות על הכשרת מורים. המחברות מציעות לבנות תכנית הדרגתית רב-שנתית: שנה א' תוקדש להקניית ידע תיאורטי בלבד בנושא הרפלקציה, והחל משנה ב', כאשר פרחי ההוראה מתחילים ללמד בכיתות, יוקדשו שיחות המשוב עם המדריך הפדגוגי לטיפוח מובנה של התהליך הרפלקטיבי. (ניבה ולנשטין, ניצה מרק-זגדון)

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

הצעה לשינויים בהכשרת המורים בישראל, בזיקה למאפייני המתקבלים להכשרה, דרכי ההכשרה, ומאפיינים של מוסדות ההכשרה. נייר העמדה נכתב בתום כתיבת דיסרטציה לתואר שלישי בנושא: אוניברסיטאות ומכללות לחינוך כסביבות הכשרה להוראה: מחקר משווה של בסיסי ידע וגישות חינוכיות המשתקפים בתפיסת פרחי הוראה את הכשרתם להוראה לבתי ספר על-יסודיים. המסמך מסכם מסקנות הנגזרות מתוך ממצאי המחקר. (שלומית אבדור)

המאמר מציג תפיסה של חינוך לרב-תרבותיות ותרבות יוצאי אתיופיה כבסיס לתכנית הכשרת מורים ייחודית במכללת אחוה. הלימודים התקיימו בשתי מסגרות: מסגרת נפרדת לחיזוק זהותם התרבותית והתמודדות עם צורכיהם האישיים של יוצאי אתיופיה כמנוף להעלאת הדימוי העצמי, ומסגרת משולבת לחיזוק הדימוי העצמי-מקצועי. התכנית באה להכשיר מורים יוצאי אתיופיה למערכת החינוך מתוך כוונה שיוכלו להשתלב בכיתות אינטגרטיביות, אך יהיו אוטוריטה בבית הספר ובחדר המורים בכל מה שקשור לעדה. (שוש מלאת, אתי גלעד, אסתר קלניצקי)

מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).

שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

הטיעון של עורכי המחקר הנוכחי הוא, שבסיס הידע של המורה מורכב גם מסוג ידע הקשור לתובנה של תמיכה רגשית בתלמידים ולא רק מידע קוגניטיבי . השימוש במטאפורות, אנאלוגיות וסיפורים הוא מרכיב חשוב בידע של המורים. כל הניתוח של תפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן ע"י חוקרים שונים מתמקד בעיקר על המימד הקוגניטיבי של ההוראה, ומתעלם מאותו סוג ידע של תמיכה רגשית הקשור לתחום הדעת. יש מקום לללמד גם את פרחי הוראה כיצד לסגל תמיכה רגשית בהקשרים שונים (Rosiek Jerry).

מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההדרכה במסלול היסודי במכללת סמינר הקיבוצים עברה שינויים ועדכונים. אחד השינויים בתכנית הוא שינוי אופי פרויקט הסיום בכל אחת משנות ההדרכה. פרויקט סיום שנה ג' עד תשנ"ח היה "פיתוח נושא לימודי". החל משנת הלימודים תשנ"ט, עוסקות סטודנטיות שנה ג' במחקר פעולה כפרויקט סיום. מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית המתרחשת בסיטואציה חברתית (כיתה למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים (המורים) את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. מחקר פעולה יוצר הזדמנויות לכל המעורבים בתהליך לשפר את יכולת ההוראה שלהם ולהשפיע על איכות הלמידה של התלמידים ( גסר דבורה , זלקוביץ ציפי ).

Cochran-Smith טוענת שהכשרת מורי מורים מועשרת באופן משמעותי כאשר קיימת תפיסה של Inquiry as stance – חקר כעמדה, במובן של חקר מתמשך, המעניק מסגרת מושגית להבנת למידה של מורים בבתי הספר ופרספקטיבה אינטלקטואלית ומעשית על הכשרת מורי מורים.מדובר באופן למידה מפרקטיקה ועל פרקטיקה של הכשרת מורים בתוך קהילת עמיתים. כאשר חקר נתפס כהשקפה ולא כאסטרטגיה, הרי שכל חברי הקהילייה נתפסים הן כחוקרים והן כלומדים. עם זאת, מדובר בתהליך בעל סתירות וקשיים המורכב הן מלמידה של דעות ומנהגים, והן מ"אי-למידה" שלהם (unlearning, במשמעות של לימוד ההפך). המחברת מדגישה את הצורך בהפניית תשומת לב לצרכים ולידע לו זקוקים מורי המורים, ולהימצאותה של תמיכה מוסדית כדי להידרש לדרישות המורכבות של הכשרת המורים למאה ה-21. בהקשר זה היא מציגה, בין השאר, את תכנית ההתמחות הפרופסיונלית למורי מורים המתקיימת במכון מופ"ת, המנסה ליצור קהילייה לומדת ומלמדת של מורי המורים בישראל.

ניתוח גורמי המשבר בהכשרת המורים בבריטניה מאז שנת 1988. צמצום האוטנומיה של מחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות בריטיות לצד הרחבת משקלם של בתי הספר המאמנים בשדה יצרה מציאות של משבר שהובילה למחסור במורים. גם הנסיונות של משרד החינוך הבריטי להנהיג מסלול הכשרה מהירים וגמישים למורים חדשים לא פתרו את הבעיה מיסודה. חלק מהבעיה נוצרה גם בעטיה של ההחלטה להכפיף את מחלקות החינוך באוניברסיטות לפיקוח של OFSTED אך גם בגלל האפליה בין מסלולי הכשרה לבתי הספר התיכוניים ומסלולי ההכשרה לבתי הספר היסודיים (Gilroy , Peter)

בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)

תכנית לימודים למקצוע החדש – "מדע וטכנולוגיה" בחטיבת הביניים – נתפרסמה על ידי משרד החינוך ב-1996, ובמרכזה הנחיה להוראה לפי גישות בינתחומיות שתשקף את הקשרים ואת ההשפעות ההדדיות בין המדע לטכנולוגיה. המטרה הכללית של המחקר הייתה ללמוד על מאפייני השילוב בין הדיסציפלינות, ועל מידת האיזון ביניהן אצל פרחי ההוראה, ומכאן להשליך על מתכונת הכשרתם. שבעים ואחד סטודנטים, שלמדו בארבעה מחזורים במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון , היוו את אוכלוסיית המחקר ( ד"ר שלום עזריאל ) .

המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)

הנוסח המלא של המאמר: נתן גובר, "הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, " עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127. הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה. (נתן גובר)