מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס.ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).

המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).

המאמר הנוכחי מתאר מחקר רב-שנתי מעניין בארה"ב שליווה את ההכשרה של פרחי הוראה בארה"ב לקראת הכנתם להוראה של תלמידים בעלי קשיי למידה/בעיות התנהגות. המחקר נערך בו-זמנית בכמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוכשרו הסטודנטים להוראה באמצעות מערכת חקר מקרים ממוחשבת במולטימדיה לקראת התמודדות עם תלמידים בעלי קשיי תפקוד/בעיות התנהגות. המחקר ליווה 251 סטודנטים להוראה בחמש אוניברסיטאות אמריקאיות שנחשפו לחקרי מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו. המחקר המשולב ( איכותני וכמותי) בדק היבטים של שיטת ההעברה הטכנולוגית , התכנים, ההתנסות של פרחי ההוראה בעקבות הצגת המקרה , דרכי ההוראה והדיונים המתועדים באינטרנט בעקבות החשיפה לחקר המקרים המצולמים של אירועי הלמידה בבתי הספר. ממצאי המחקר הוצגו בצורת מפות נושאיות המראות קשרים בין משתנים שונים .

הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) מציג את מאפייני תכנית שח"ף . תכנית שח"ף של מכללת קיי מתבססת על תפיסת הוראה המדגישה את תהליך העשייה של המורה , הנובע מן הקונטקסט הייחודי של בית הספר ומוכתב על ידיו. בניגוד לגישות מסורתיות יותר , המדגישות את חשיבות הידע התיאורטי ועוסקות בשאלות מסוג " מה המורה צריך לדעת"? תכנית שח"ף מעמידה במרכז את השאלה " " מה המורה צריך להיות"? בהתאם לגישה זו הלמידה לקראת הוראה יוצאת מן העשייה עצמה וחוזרת אליה דרך מעגלים של חקר ופרשנות. בדרך זו מותווה תהליך יצירת הידע הפרקטי – חכמת המעשה של המורה. תפיסה מקצועית זו מעוגנת בהבנה האריסטוטלית של חכמת המעשה שאינה רואה בהוראה מקצוע יישומי הנגזר מתיאוריות , אלא מקצוע המבוסס על ידע פרקטי – דרכי פעולה תלויות הקשר הנלמדות תוך התנסות ולמידה של העשייה .

הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) חוקר תהליך בניית מרחב חדש של עשייה ושל למידה בין מכללה ובתי ספר. זהו מחקר רפלקטיבי- אנליטי המתבונן בתהליך עבודה משותף של צוות המכללה ומורים מבית הספר הניסויי מקיף ג' בב"ש. כותבות הפרק, ד"ר יהודית ברק , פרופסור מלכה גורודצקי וחיה הדרי בוחנות תהליך של מעבר מהתנסות ( פרקטיקום ) מסורתית של סטודנטים בבית הספר , לעבודה במסגרת של שותפות דינאמית השוברת גבולות מסורתיים בין אקדמיה לשדה. במבט לאחור מגדירות הכותבות מודל שותפות שהן מכנות אותו מודל הסְפָר ( edge culture ) לטענתן , מודל זה מאפשר ליצור שפה משותפת בין האקדמיה לבין השדה, ומעודד תהליכי התחדשות בכל אחת מקהילות המוצא.

הפרק בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות ) בוחן את האפשרות להפוך סיפורים מן ההתנסות של סטודנטים בשנה א' לטקסט מרכזי ללמידה. הטענה המוצגת בפרק היא כי כדי להפוך את ההתנסות בהוראה לניסיון מקצועי מצטבר ובעל משמעות , יש להפוך אותה לסיפור. כותבות הפרק , ד"ר סמדר תובל , מדריכה ויועצת חינוכית – וד"ר אריאלה גדרון – מדריכה ועוסקת במחקר נרטיבי- מתבוננות בשיטתיות על שנה אחת של "הדרכה בשיתוף" של סטודנטים בשנה א', שבה צוות ההדרכה והסטודנטים חוקרים את סיפורי ההתנסות כטקסטים לימודיים לגיטימיים. הסיפורים שנכתבו בפורום או סופרו בסדנה ופרוטוקולים של עבודה עליהם , משמשים בסיס לניתוח הנרטיבי של העשייה. הכותבות מציגות תובנות על אודות משמעותו של הטקסט הנרטיבי ככלי בהכשרה להוראה ומתייחסות למקומם של מכשירי המורים בתהליך זה.

ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

מקצוע ההוראה שרוי במשבר ממושך ועמוק, שאף החריף בעת האחרונה, בעידן כלכלת השוק והגלובליזציה. קשה למשוך למקצוע מועמדים ראויים, ואין הסכמה באשר להכשרה הנכונה לקראתו. יתר על כן, רבים מבוגרי מסלולי ההכשרה להוראה אינם עוסקים במקצוע כלל או נוטשים אותו אחרי התנסות קצרה. המאמרים המקובצים בספר – פרי עטם של אנשי אקדמיה ואנשי עשייה חינוכית בולטים בתחום ההוראה בישראל – מסרטטים את תמונת המשבר על רקע המתרחש בתחום ההוראה בעולם, מנתחים את סיבותיו ומציעים דרכים להתמודד עמו. הספר פונה אל מנהיגי הציבור ואל קברניטי החינוך בתקווה להגביר את מודעותם לחומרת המצב ולהמריצם להירתם לתיקונו. הוא פונה גם אל המורים במערכת החינוך על כל שלוחותיה כדי לעודדם לשפר את הטעון שיפור כפי יכולתם, וכן אל הציבור הרחב, המבין כי ההוראה והחינוך ראוי להם מקום מרכזי בשיח הציבורי ובעשייה לקידום החברה ( עורכות דרורה כפיר ותמר אריאב ).

בכנס השנתי של מורי המתמטיקה והטכנולוגיה שנערך במכון ויצמן, הכריזה נשיאת מכללת הדסה ירושלים, פרופ' נאוה בן צבי, על מיזם חדש: מודל ירושלים להכשרת הדור החדש של מורי המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה. המודל נבנה בהובלת פרופ' בן צבי, המכהנת גם כיו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה ויו"ר צוות קידום החינוך המתמטי בישראל, ובצוות "תוכנית מאה הימים" של ראש העיר ירושלים, ניר ברקת. המודל נסמך על המוסדות לחינוך גבוה בירושלים, המכשירים סטודנטים לתארים ראשונים במדעים, במדעי המחשב ובהנדסה. הסטודנטים יקבלו הכשרה בחינוך, הוראה והדרכה במקביל ללימודי התואר הראשון, ורישיון הוראה, שיכשיר אותם להוראה בבתיה"ס וכן לתפקידי הדרכה בכל סקטור שבו יבחרו לעבוד. מכללת הדסה ירושלים תהיה המוסד הראשון ליישום המודל, ומהמכללה נמסר שהתוכנית תצא לפועל כבר בשנת הלימודים האקדמית הקרובה (באוקטובר 2009).

מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).

במאמר זה מציגה פרופסור תמר אריאב תמונת-על של המצב כיום בהכשרת מורים בארץ ובעולם. מטרת המאמר היא להאיר את הסוגיות המרכזיות בהכשרת המורים ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמן כיום. טענתה המרכזית של פרופסור תמר אריאב היא שריבוי הבעיות בנושא זה ומורכבותן מקשים על מציאת פתרון: מצד אחד, הפתרונות המקיפים מסובכים ויקרים. מצד אחר , הפתרונות הפשטניים והמהירים חסרי סיכוי לחולל שינוי משמעותי ואף עלולים להזיק. את המערבולת שאליה נקלעה הכשרת המורים בארץ ובעולם מניעים של כוחות , אשר יחדיו מכבידים על מציאת דרך לשיפור ממשי ובר קיימא.

המאמר של פרופסור שלמה בק מחולק לארבעה חלקים . בחלק הראשון הוא מתבונן במצב הנוכחי ומאבחן את הנימוקים שעליהם מתבססת הקביעה כי מקצוע ההוראה מחייב הכשרה אקדמית. בחלק השני מתבונן פרופסור שלמה בק בביקורת על ההכשרה להוראה במסגרת אקדמית. המבוי הסתום שבו נתונה כיום ההוראה מקורו בתפיסה מוטעית של מהות ההוראה. ההוראה אינה מקצוע יישומי שאופיו טכני-רציונאלי , אלא מקצוע מעשי שאופיו פרשני. את הרקע התיאורטי-פילוסופי שעליו מסתמך פרופסור שלמה בק בהגדרת המקצוע כמעשי מספקת התורה האריסטוטלית ( מוצגת בחלק השלישי) . בחלק הרביעי מציע פרופסור שלמה בק דגם שונה של הכשרה להוראה שיכול להתמודד עם הטיעונים הביקורתיים שהועלו. לפי הדגם המוצע , על ההכשרה להוראה להתקיים במסגרת אקדמית ( רצוי ברמת תואר שני) וייעודית. בחלק החמישי מסכם פרופסור שלמה בק את עמדותיו בעניין הכשרת המורים האקדמית ומציג את תכנית שח"ף הפועלת במכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע. תכנית זו מציבה את ההתנסות בלב ההכשרה להוראה ובונה סביבה סדנאות לניתוח ההתנסות וללמידה משותפת. מטרתה להכשיר מורים משכילים , מיומנים ונבונים, על פי העקרונות האריסטוטליים שתוארו . תכנית שח"ף מלמדת שאפשר לשתף בהכשרה את "השדה" ולמקם אותה במסגרת אקדמית.

פרופסור אברהם יוגב סבור כי יש לדון בעתידן של המכללות האקדמיות לחינוך ללא קשר למידת היישום של דוח דוברת, ולו רק כדי למלא את הצורך בהכשרת מורים לעתיד. הדבר נחוץ במיוחד לנוכח המחסור הצפוי במורים בארץ עקב הנטייה הפוחתת לפנות ללימודי הכשרה להוראה. על המחסור הצפוי מרמזת בין השאר העלייה בגיל הממוצע של המורים במערכת. במאמר זה סוקר פרופסור אברהם יוגב שלוש חלופות עקרוניות להמשך דרכן של המכללות האקדמיות לחינוך. חלופה א' : העברת המכללות לחינוך כמכללות נפרדות לחסות ות"ת , חלופה ב': הפיכת המכללות ליחידות-סמך באוניברסיטאות. חלופה ג' : הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. מתוך שלוש החלופות שהועלו בנוגע לעתידן של המכללות לחינוך, נוטה לבו של פרופסור יוגב לשלישית- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. דווקא הצעד המהפכני כביכול- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה –עשוי להבטיח את עתיד המכללות וההכשרה להוראה , ולתרום לשדרוגם האקדמי והחברתי של המכללות ושל תהליך ההכשרה.

המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.

במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו ( אבדור, שלומית).