תכניות ייחודיות להכשרת מורים בעולם – מבחר מקורות מידע שנאספו ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת . ממצאי סקירת ספרות במאגרי מידע חינוכיים , ספטמבר 2011 . מקורות המידע בסקירה מתייחסים לדרכי הוראה ושיטות הוראה ייחודיות שמופעלות במדינות שונות בתחומי הכשרת המורים. השאילתא מצורפת כקובץ.

מחקר זה בוחן את החדשנות של התכנית להכשרת מורים בארה"ב בהשמה של פרחי הוראה בארגונים מבוססי קהילה (community-based organizations (CBOs)) כדי להכין טוב יותר את המועמדים ללמד ילדים הבאים מרקע שונה מהרקע של המורים עצמם-ובמיוחד ילדים ההולכים לבתי ספר באזורי מצוקה (high-needs schools). הממצאים מדגישים ממדים מסוימים של השתתפות המורים בארגונים מבוססי קהילה ומציינים דרכים שבהן ההתנסויות בקהילה הוסיפו למשאבים עבור הלמידה שסופקו על-ידי התכנית להכשרת מורים. המחברים גם מסווגים את תוצאות החדשנות הזו ומבארים את סוגי ההזדמנויות שהתנסויות מעין אלה מספקות לפרחי ההוראה. בייחוד, המחברים מזהים דוגמאות לגבי האופן שבו ההשמות בארגונים מבוססי-קהילה העניקו לפרחי ההוראה דרכים חדשות לראות ולהבין ילדים מעבר לבית הספר (MCDONALD, MORVA. TYSON, KERSTI. BRAYKO, KATE. BOWMAN, MICHAEL. DELPORT, JOHN. SHIMOMURA, FUYU).

תכנית iSMART (ראשי תיבות של Integration of Science, Mathematics, and Reflective Teaching – שילוב של מדע, מתמטיקה והוראה רפלקטיבית) היא תכנית לתואר שני המשלבת מתמטיקה ומדע מקוונים עבור מורים בחטיבות הביניים ברחבי טקסס. מאמר זה, כחלק מפרוייקט מחקר גדול, מתאר את השלבים הראשוניים של תהליך התכנון של תכנית iSMART עבור הקבוצה הראשונה של מורים בסתיו 2010 תוך התמקדות בפיתוח התכנית. המחברים מספקים את התכנית שלהם לגבי יישום מתמשך ותכנון מחדש של התכנית עבור הקבוצה הראשונה של של iSMART הכוללת 25 מורים ( Lee, Mimi Miyoung; Chauvot, Jennifer; Plankis, Brian; Vowell, Julie; Culpepper, Shea).

שלי פטאל מתארת במאמרה תפיסת הכשרה המבוססת על שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה החינוכי בהתאם למודל ה-PDS – Professional development school . המחברת מדגימה את יישומו של מודל ההכשרה באמצעות הדרכה וליווי של סטודנטיות לחינוך מיוחד בעת כניסתן לגני ילדים . המודל מתאר דיאלוג שנבנה על בסיס שיווני של הגדרת צרכים מקצועיים ואישיים ( של סטודנטים ושל גננות העובדות בשדה) . דיאלוג המתקיים בין שותפים אשר משלימים זה את זה מתוך יחסים של כבוד ואמון הדדי. "השתנתה והתרחבה תפיסת התפקיד שלי כמדריכה פדגוגית המחויבות בעיקר לתהליך התפתחות המקצועית והאישית של הסטודנטית . מצאתי את עצמי מובילה צוות רחב יותר, חברה בקהילות לומדות ואחראית יחד הסטודנטיות להשגת מטרות הגן."

דבורה גסר וציפי זלקוביץ מביאות במאמרן ( בתוך: אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות) . הדרכה במבט חוקר, מכללת סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת , 2011 ) את סיפורו של סגל ההדרכה הפדגוגית במסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי במכללת סמינר הקיבוצים. הסיפור נפרס לאורך ציר זמן של כעשר שנים . המדריכות הפדגוגיות במסלול זה מבצעות מחקר פעולה כחלק מהתכנית להכשרת מורים להוראה . המאמר מתאר את השנה הראשונה בעיצוב תהליך השינוי בדפוסי ההדרכה של המסלול, את התפתחותן של המדריכות הפדגוגיות המובילות את החידוש ואת האופן שבו חוו הקוראות את השינוי.

מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).

במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של תהליך PRIME – A Process for Remediating Identified Marginal Education Candidates משנת 1996. הפילוסופיה של התהליך לא השתנתה מאז תחילתה של המערכת. הפרוצדורה מזהה פרטים שעשויים להיות בסיכון להשלמה מוצלחת של פרחי ההוראה בתכניות ההכשרה או שעשויים לפתח תכונות אופי העשויות להוביל לנשירה מהירה ממקצוע ההוראה. המודל מספק מערכת תמיכה כדי לסייע להם בקבלת החלטות ובמעבר מהאוניברסיטה לעולם העבודה בחינוך ובהוראה. המועמדים הראשונים עוברים הנחיה בתהליך של חמש רמות של התנסות הנעות ממסגרת של התנסות בהוראה בכיתה באוניברסיטה ועד להוראה בכיתה בבית הספר, כאשר כל התנסות משמשת כדי לחדד את המיומנויות שלהם לקבלת החלטות יצירתית לאורך הדרך ( RILEY GENA, NOTAR CHARLES, OWENS LYNETTA, HARPER CYNTHIA).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

אריאב, תמר. "משבר ההוראה : מקורות , תהליכים ופתרונות", בתוך: חיפוש גורלי: החברה בישראל מחפשת מורים טובים, מכון מופ"ת 2011. נקודות מבט לפתרונות משבר ההוראה בישראל. פרופסור תמר אריאב מציעה חמישה כיווני פעולה העשויים לסייע להתמודד עם משבר ההוראה ברמה המקומית בישראל. נוסח מלא של המאמר כפי שהתפרסם באסופת המאמרים משנת 2011 ( אריאב תמר) .

מעקב אחר מערכות הכשרת המורים באירופה מגלה כי יותר אוניברסיטאות ומכללות להכשרת מורים שם מתחילות לשלב קורסים של פדגוגיה מתוקשבת בתוכניות הלימודים שלהם. אין הכוונה לקורסים ליישומי מחשב אלא לקורסים פדגוגיים המכשירים את הלומדים (רובם לתואר שני בהכשרת מורים) לשיטות הוראה מפעילות בסביבה מתוקשבת. אחת האוניברסיטאות המובילות בתחום זה היא אוניברסיטת ברגן בנורבגיה הידועה כמובילה בתחומי הכשרת מורים באירופה. הקורס לפדגוגיה מתוקשבת מועבר בשפה האנגלית, בחלקו בלמידה מרחוק ויכולים להירשם אליו גם סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות באירופה. ההיערכות הזו היא חלק ממגמה ארוכת טווח של המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת ברגן ליצור מסלול להכשרה ייעודית של מורה מקוון .

במסגרת הכשרת המורים המקובלת נדחקה לשוליים ההתנסות האישית־מעשית בכיתה, ודווקא היא הגורם החשוב ביותר בהכשרה המקצועית. ישנם שלושה מודלים של התנסות. אחד מומלץ בחום . "כל אחד יכול להיות מורה", זו התפיסה הרווחת במקומותינו. טייס, היי־טקיסט, מרצה באוניברסיטה, שר בממשלה או סתם ידוען, כולם מקבלים רישיון ללמד אף שלא הוכשרו לכך. יהיו הסיבות לתפוצתה של תפיסה זו אשר יהיו, אחת המטרות של הכשרת המורים היא, לדעת ד"ר ירון להבי, ליצור פער מספיק גדול בין אדם שהוכשר להוראה לבין אדם שלא. כך, לא יעלה הדעת לאפשר לאדם לעסוק בהוראה בלי שרכש הכשרה; והכשרה להוראה היא קודם כול התנסות מונחית בכיתה.

שמונה מדינות בארה"ב החלו בתכנית ניסיונית חדשה לשינוי הכשרת המורים המדגישה הכשרה מעשית בשדה והדרכה מרוכזת , בדומה לעקרונות של תכניות ההכשרה של בתי הספר לרפואה בארה"ב. תכנית החדשנית מופעלת באופן ניסיוני בימים אלו במדינות מובילות כגון: קליפורניה, קולורדו, אוהיו וטנסי. במקום לחשוף את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה רק בשלבים האחרונים של הכשרת המורים, מבקשת התכנית החדשה לחשוף אותם להתנסויות בכיתות לאורך כל התכנית להכשרת מורים וגם בתחילתה. לדעת שר החינוך האמריקאי , אשר תקצב את התכנית החדשה ברוחב לב , תכניות הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות מדגישות יתר על המידה את עניין התיאוריות ולכן גובשה תכנית חדשה מדגישה בו-זמנית את התיאוריות ואת ההתנסות המעשית בשדה. במסגרת התכנית החדשה השיתוף והתיאום בין האוניברסיטאות , מחוזות החינוך ובתי הספר המאמנים ייתפסו מקום הרבה יותר מרכזי בתוכנית ההכשרה החדשה. יש גם לא מעט ביקורת על התכנית החדשה.

מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

ההתפתחויות המהירות של בתי ספר מקוונים וירטואליים (בהם כל שלבי הלמידה מעוברים באינטרנט מחוץ לביה"ס ) לא קיבלו עדיין ביטוי והכרה ע"י מורים המורים במכללות ובאוניברסיטאות בעולם. מחבר המאמר, העוסק בהכשרת מורים להוראה מקוונת בניו זילנד מציג נייר עמדה בו הוא ממליץ כי מוסדות להכשרת מורים ומורי המורים צריכים לקחת בחשבון את ההתפתחויות שהיו ויהיו בתחומי ההוראה המקוונת המלאה ולהקנות לפרחי ההוראה התנסויות מעשיות בשדה בתחומי ההוראה המקוונת המלאה או המשולבת. יש להיערך מבעוד מועד להקניית אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה להוראה מתוקשבת שאינם בשולי התוכניות הכשרת המורים אלא בליבת ההכשרה . כל זאת על מנת להכשיר מורים שיוכלו להיות לחולל שינוי בבתי הספר ולהצמיח מנהיגות יוזמת בתחומי התקשוב החינוכי. על מנת ליישם זאת יש להשקיע הרבה יותר במחקר ובפיתוח של תוכניות הכשרת מורים המתאימות עצמן להוראה מקוונת של דור המורים הבא . יצוין כי ניו זילנד ואוסטרליה ( ובמידה מסוימת גם ארה"ב ) הן בין המדינות היחידות בעולם שנערכות לפתח את מסלולי הכשרת המורים להוראה מקוונת מלאה כמסלולי התמחות ייחודיים באוניברסיטאות. נייר העמדה הוצג בכינוס חינוכי באוסטרליה ב2010 (Niki Davis ).

תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

סקירה מקיפה משנת 2010 על מערכת הכשרת המורים בפינלנד. באופן עקרוני , ניתן לכל האוניברסיטאות בהן נערכת הכשרת המורים חופש פעולה מלא ויש אמון רב מצד משרד החינוך הפיני בתוכניות הלימודים שלהם. המדיניות הפדגוגית להכשרת מורים נקבעת בראש ובראשונה ע"י ועדה מתאמת של נציגי האוניברסיטאות העוסקות בהכשרת מורים. כמו כן , יזמו האוניברסיטאות בפינלנד העוסקות בהכשרת מורים את ההקמה של רשת ארצית שיתופית למדעי הלמידה והכשרת המורים. מדובר ברשת ארצית שהוקמה באופן וולנטרי, אך יש לה השפעה ומעורבות בכל הנוגע להכשרת מורים בפינלנד. ברשת הארצית מיוצג גם משרד החינוך הפיני. כל תכניות הכשרת המורים בפינלנד הן תכניות של תואר שני. אם בעבר מסלול ההכשרה היה בן שלוש שנים , הרי החל מ2005 יש גם תכניות הסמכה לתואר שני הנמשכות רק שנתיים. החל משנת 2005 כל סטודנט להוראה בפינלנד חייב לגבש לעצמו תכנית מחקר עצמי כבר עם התחלת לימודיו מתוך כוונה שהוא ימשיך בכך בשנים הבאות במסלולי ההכשרה וגם בביה"ס ( Hannele Niemi ,Ritva Jakku-Sihvonen).

תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב.

במאמר זה, המחברים דנים בדרך אחת לארגן וליישם את ההכשרה האקדמית של המורים; דהיינו, ב"גישה מבוססת מחקר" שבה נקטו בפינלנד במשך 30 השנים האחרונות. המחברים מפרטים את המסגרת ה תיאורטית להכשרת מורים המבוססת על מחקר ומציגים הוכחה אמפירית לדרכים ליישום תכניות להכשרת מורים, ניסיונות והערכות. בהתבסס על הוכחה זו, המחברים מתייחסים למצב הנוכחי של הכשרת מורים ומציעים קווים מנחים לעתיד. "הכשרת מורים מבוססת מחקר" הקיימת בפינלנד עברה כבר דרך ארוכה דיה כדי שניתן יהיה לבחון את תוצאותיה ואת האפקטיביות שלה בהכשרת המורים כיום. יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי נטען כי הביצוע הגבוה של התלמידים הפינים במבחנים הבינלאומיים מציעים שהכשרת המורים בפינלנד נמצאת בכיוון הנכון. המחברים ממליצים שהמחלקות להכשרת מורים צריכות להיות באוניברסיטאות ושהמורים צריכים ללמוד לתואר שני. צעדים כאלה יבטיחו שתאומץ רמה קונספטואלית גבוהה יותר ושהמחקר יהיה חלק מהכשרת המורים ( Auli Toom, Heikki Kyn?slahti, Leena Krokfors,).

החלופה המתוקשבת המואצת, הנסקרת במאמר זה, מאפשרת לבעלי תואר אקדמי להשיג תעודת הוראה להוראה בתיכון(כיתות ח' – יב') במשך 18 חודשים. זהו מסלול הכולל תוכנית לימודים מקוונת, התנסויות בשדה וחונכות משולמת לאורך שנה. המאמר מציג חמישה תבחינים להערכת היעילות של התוכנית שהופעלו במשך חמש שנים כהערכה מעצבת/ בבסיס התוכנית המוצגת במאמר מצויה התיאוריה המסבירה למידת מורים מזווית ראיה מצבית או סוציו-תרבותית (Zhao,2005), שלפיה ההתכשרות להוראה כוללת אינטראקציות עם אחרים בסביבתם החברתית, סביבה שבה רוכשים ידע, כשירויות, שפה, ערכים ודיספוזיציות של אותה קבוצה. המתכשר להוראה משיג באמצעות משאבי תרבות אלה משיג חברות בקבוצה (Vasquez, 2006).