קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

מעורבות הורים משחקת תפקיד חיוני בהישגיות התלמיד וברווחתו, אבל לא כל המשפחות מסוגלות להשתתף בחינוך של ילדיהן. מאמר זה מתמקד באסטרטגיות איך להגיע ולתמוך בהורים המתמודדים עם אתגרים, כגון: גיוון תרבותי ועוני, ולשתפם בחינוך של ילדיהם. במאמר נבחנו חמישה פרויקטים מחוזיים למעורבות הורים (Hands, Catherine, 2013).

הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

בית הספר "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם אימץ את שיטת החינוך הדיאלוגי. "כאשר לבית ספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר, "הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר". השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר ( נאוה דקל) .

מחקר זה תוכנן כדי לחקור את יחסי האמון בין ההורים לבין המורים של תלמידי כיתה א'. שאלות מחקר נוספות בחנו האם האמון היה קשור למוצא ולביצוע בקריאה. חמישה היבטים של אמון – נדיבות, מהימנות, יכולת, הגינות ופתיחות-נמדדו על סולם ליקרט בן 4 נקודות. ביצוע הקריאה נמדד על ידי מבחן בן שלוש דקות (Janssen, Marije, Bakker, Joep T.A, Bosman, Anna M.T., Rosenberg, Kirsten; Leseman, Paul P.M., 2012(.

במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).

חשוב לפתוח ערוץ תקשורת זמין להורים, שיעבוד במסלול דו־כיווני. אני מקיימת קשר קבוע עם הורי התלמידים. כבר בתחילת השנה באספת ההורים אני אומרת להם שאני נוהגת להרים טלפון מדי פעם לשאול מה נשמע. שלא ייבהלו, זה משהו שגרתי שאני עושה. אני מבקשת גם מהם להרגיש נוח להתקשר ולעדכן. למרות שכל מורה יודע שקשר עם הורים הוא דבר חשוב, בדרך כלל אנו עושים את זה רק במסגרת הפעילויות המקובלות, לפעמים בנוכחות התלמידים, כמו ביום הורים, ולפעמים בלעדיהם כמו באספת הורים כללית. במקרים ( רינה רן , מחנכת כיתה ה' ורכזת מורשץ ויהדות בבית הספר ויצמן" בבית יהושע) .

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).