במאמר זה נבחנות ארבע תוכניות הלימוד האחרונות של תנ"ך בחינוך הממלכתי: 1984, 2003, 2012 ו־2018, ונבדקות שתי השאלות הבאות: איזו תודעת זהות קולקטיבית הכותבים שואפים לעצב באמצעות לימודי התנ"ך? האם דמותו של הבוגר הרצוי עברה תמורות לאורך השנים?

הפרק "הפרוזה במקרא" מתוך הספר "צוהר למקרא" מסייע למורים לתנ"ך להנגיש את היסוד הספרותי של המקרא. מבחינה זו, מבחינים המחברים בשני סוגים עיקריים: שירה וסיפורת (פרוזה). ואולם, המחברים מבהירים כי בספרי התנ"ך אין הפרדה מוחלטת בין שני סוגים אלו. כך למשל, פרוזה שקולה מצויה ברוב ספרי התנ"ך. עם מאפייניו הבולטים של הסיפור המקראי מונים המחברים קיצור, מספר קטן של גיבורים, עמימות של עמדת המספר, לשון מאופקת ושימוש באמצעים אמנותיים כגון מילה מנחה וחזרות.

ספר זה נכתב כמסגרת תאורטית מנחה לתוכנית לימודים להוראת מקורות יהודיים, והרלוונטיות שלו התחזקה בעקבות הדיון המתמשך על הדתה.
הספר מנתח באופן חריף את דרכי ההוראה המקובלות של המקורות והמסורת היהודית, ומציג את גישת ההוראה הערכית-רלוונטית.

תלמידים בעלי רקע דתי מתקשים לעתים ליישב בין האמונה לבין הלימוד הביקורתי של התנ"ך, שכולל מושגים כריבוי קולות בטקסט וכרוך במתודות שונות של פרשנות במחקר. מאמר זה בוחן את השימוש באירוע יציאת מצרים כמושג סף (Threshold Concept) בהוראת תנ"ך ומציע מודל מועיל לתלמידים הנפגשים במחקר ביקורתי של התנ"ך.

צוות המפתחים במט"ח השלים לאחרונה את השדרוג התוכני והטכנולוגי של אתר תנ"ך לבגרות, המסייע לתלמידים ללמוד ולהתכונן לבחינת הבגרות בתנ"ך, עודכן בהתאם לתכנית הלימודים החדשה (תשע"ג).סביבת הלמידה מתאימה לכל התלמידים הנבחנים בתכנית הלימודים הרגילה, ומותאמת גם לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

המאמר הנדון מתאר קורס ניסיוני בהוראת מקרא על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית, שהתקיים במכללת סמינר הקיבוצים בשנת תשס"ג. תכנית הקורס גובשה עבור קבוצת סטודנטים מן המסלול לחינוך דמוקרטי, מסלול שבו מתעתדים הלומדים מלכתחילה להכשיר עצמם להוראה בדרכים חלופיות. העקרונות המשותפים לחינוך הדמוקרטי ולשיטות ההוראה-למידה הקונסטרוקטיביסטיות היו ברורים למדי: צמצום ההגמוניה של המורה כמי ששולט במידה רבה על חומר הלימוד ועל מהלך השיעור, העברת האחריות ללומד, התביעה לרלוונטיות, עידוד של פעילות גומלין בין תלמידים, הוראה בין-תחומית, משוב שאינו שיפוטי וכדומה ( שולה קשת).

במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.

המיזם "התנ"ך בפייסבוק" משלב בין החדש לישן: התוכן המוכר מן התנ"ך בכלי הוראה חדש. את הרעיון לשילוב זה הגתה ד"ר יעל קשתן. המיזם מיושם בידי סטודנטים להוראת המקרא של מכללות לוינסקי לחינוך. מטרתו היא לעורר עניין בתנ"ך ובתכניו בדרכים מקוריות. למיזם "התנ"ך בפייסבוק" שני ערוצים: האחד, קהילה המנהלת שיח על תוכני המקרא; והאחר, למידה חווייתית בשיעורים מתוקשבים בבית הספר. בערוץ האחד, המטרה היא להקים קהילה שבה יתקיים שיח תרבותי-ציבורי סביב תכניו של המקרא. ערוץ זה של המיזם נועד עבור כל אחד ממשתמשי הפייסבוק. המטרה המרכזית היא להשיב את העניין בתנ"ך אל התרבות שלנו כיום: להזכיר את הסיפורים ואת המורשת היהודית והישראלית הקשורה בהם ושצמחה על בסיסם. שאיפתם של המעורבים במיזם היא ליצור אינטראקציה בין הדמויות לבין עצמן וביניהן לבין קהל הגולשים, מבוגרים כצעירים (נתן יולזרי, שירלי ואילן אבקסיס).

המקרא נתפס כמקצוע עתיק, שאבד עליו הכלח, לא רלוונטי לימנו, לא שימושי ולא מעשי. על מנת לקרב את המקצוע אל תלמידי בתי הספר עלה רעיון לשלב את המקרא עם פלטפורמה שהוכיחה את הפופולריות שלה בקרב בני הנוער: הפייסבוק. הרעיון פשוט: סטודנטים למקרא במכללת לוינסקי לחינוך יפתחו פרופילי פייסבוק לדמויות מקראיות שונות (בהסתמך על המקרא, מדרשי חז"ל…). דמויות אלה תעלנה מערכי שיעור לפייסבוק, וכך התלמידים יזכו לשיעור עשיר, מגוון ומרובה אפשרויות. הלימוד המקוון טומן בחובו עושר ומגוון בדמות קישורים, סרטונים, מסמכים משותפים, מאגרי ידע ועוד. מי שבחר את הפייסבוק כזירת ההתרחשות הם למעשה התלמידים עצמם. הרצאתו של ד"ר אילן אבקסיס בכנס מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים במכון מופ"ת.

המורה רותי בן ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה. כמה תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב : השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב. הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב. מי שאומר כי "אינו אוהב" את העבודה עם המחשב, אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו. יש די הרבה ילדים כאלו, וצריך לתת להם מענה. השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה, שיש לה תוצר מאוד ברור, שניתון להכין אותו במהלך זמן השיעור, או לפחות את רובו.. חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה – word כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה. . יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים זרימה בתוכנת word.